נשמות תאומות

Twin Spirits
200 שנה להולדת רוברט שומאן

בת הרועה מפצחת את סוד הקוסם המרושע
"אחד המעריצים הכי מפורסמים של קלרה היה המשורר האוסטרי הנודע פרנץ גרילפרצר". אומר דרק ג'ייקובי בדמות המספר, בקול דרמטי מאופק. "בשנת 1838 הוא נכח בשני קונצרטים שלה בווינה ובשיר שכתב זמן קצר לאחר מכן הביע את התפעלותו מביצועה לסונטה אפסיונטה מאת בטהובן, שנראתה בעיניו יצירה בלתי-אפשרית לביצוע. בשירו הוא מתאר את בטהובן כקוסם מרושע השומר לעצמו בקנאות את המשמעות הסודית של אחת מיצירותיו הגדולות" ממשיך המספר.

"מכשף שעייף מהעולם ומהחיים. בהינף יד זועף נעל את הקסם בתיבה אטומה, השליך את המפתח לקרקעית הים, ומת. לשווא טרחו גמדים במצולות, ניסו כל כלי ולא הצליחו לפרוץ לתיבת הפלדה. הקסם שרוי בתנומה עמוקה כמחבר היצירה. בת רועה ששיחקה על החוף הבחינה בצוות העמל קשות. בהרהור תמים, ככל נערה, טבלה אצבעותיה הצחות בין גלי הים, תפסה אותו ונשאה אותו אל על. המפתח! בלב פועם רצה אל תוך הגלים. תיבת הפלדה בירכה אותה במבט. המפתח התאים והמכסה נפתח לרווחה. שדונים עולים, יורדים, מצייתים לפקודתה. והיא, גברתם התמה והחיננית שולטת בהם באצבעותיה הצחות בנגינתה". כך כותב פרנץ גרילפרצר על נגינתה של קלרה וויק.

ורוברט שומאן, משיב לה בכתב: "זה הדבר הכי יפה שאי-פעם נכתב עלייך. המשוררים האלה דומים בעיניי לאלים. הם יכולים להגיד את הדברים הכי מושלמים במילים כה מעטות. אבל המילים האלה תהיינה קיימות לנצח. מנדלסון היה לידי כאשר קראתי את השיר הזה ולשנינו הייתה אותה תחושה. בת הרועה טובלת אצבעותיה הצחות בין הגלים. איזו תמונה מתוקה. יכולתי לראותך מנגנת".
זוהי רק דוגמה קטנה מביטויי האהבה וההערכה הרומנטיים והשנונים שכתבו רוברט שומאן וקלרה וויק, שני מוסיקאים ענקיים, ותיעדו במכתביהם וביומן הזוגי שכתבו יחד.

Twin Spirits – קובנט גארדן – דצמבר 2007

לכבוד מלאת 200 שנה להולדת שומאן, הועלה בקובנט גארדן מופע ייחודי המאפשר לנו הצצה מרגשת לקשר המיוחד בין שני האמנים. זה לא בדיוק תיאטרון ולא קונצרט. זוהי מחרוזת של קטעי קריאה, שירה ונגינה שמשתלבים יחד ונקשרים יפה ע"י דברי המספר, המשלים את פרטי הביוגרפיה החשובים שלא מופיעים במכתבים. בעל הרעיון הוא מחבר התמליל והבמאי ג'ון קרד, שביים מחזות, מחזות מוסיקליים אופרות ומופעים אחרים וביניהם את עלובי החיים ואת ניקולס ניקלבי.


זוהי הפקה מאופקת ומדוייקת, שזורה בקפידה, כפי שרק הבריטים יודעים להפיק.
את רוברט שומן מגלמים לסרוגין ארבעה: את מכתביו לקלרה קורא סטינג; סיימון קינליסייד, שר את שירי שומן ואת המוסיקה מנגנים הפסנתרן איין ברנסייד והכנר סרגיי קרילוב.
את קלרה וויק מגלמות ארבע: השחקנית טרודי סטיילר, ( כאמור רעייתו של סטינג), זמרת הסופרן רֶבֶּקָה אֶוַונס, הצ'לנית נטאלי קליין והפסנתרנית נטאשה פרמסקי.
סר דרק ג'קובי הוא המספר.
קריאת מכתבי האוהבים בידי סטינג ואשתו השחקנית טרודי סטיילר, כאשר לצדם מופיעה קבוצת אמנים בינלאומית, אנשים עתירי כשרון, מרגשת מאד ויוצרת חוויה מעוררת השראה ונוגעת ללב.

איך הכל התחיל... ואיך נגמרקלרה ויק הייתה בת אחת-עשרה כאשר פגשה את רוברט שומן, שלמד אצל אביה, מורה מאד מפורסם למוסיקה. מאז אותה פגישה היה רוברט למרכז חייה. חייהם המשותפים כזוג נשוי נמשכו שתים-עשרה שנים ונולדו להם שמונה ילדים. למרות שהם הכירו זה את זה שנים רבות, הרי שהזמן שהם ממש חיו יחד היה קצר ומאד ונקטע בסוף טראגי. כאשר רוברט היה בן ארבעים וארבע הוא אושפז בבית חולים לחולי נפש ובאותו בית החולים מת.
את הדפים האחרונים ביומן הנשואים, כתבה קלרה לבדה, כי רוברט כבר לא היה לידה, אבל רוחו, בעיקר כמוסיקה חיה, נושמת ומתנגנת, ממשיכה להישמע עד סוף המופע, וכנראה עד סוף חייה שלה.

התחלת הסוף
"מצבו של רוברט הלך והחמיר. הצלילים שצלצלו באוזניו כמקהלות מלאכים הפכו לצרחות שטניות". כותבת קלרה ביומן. "אתמול בערב ביקש שאנעל את דלתי וגם את דלת חדר הילדים מחשש שמא יפגע בנו לרעה. ב-26 בפברואר, 1854 רוברט קם מוקדם בבוקר ופסע יחף לעבר נהר הריין. כמה סוורים ראו אותו קופץ מהגשר אל מי הנהר. הם מיהרו אחריו והצילו אותו מטביעה, אבל במשך הימים שלאחר-מכן הוא נעשה כה אלים ומבולבל והתקבלה החלטה לאשפז אותו במוסד סגור".

"קלרה הייתה בחודש השישי להריונה עם הילד השמיני ויכלה רק להסתכל כיצד הוציאו את רוברט מהבית לאשפוז" מספר דרק ג'ייקובי. "יום שבת הגיע, אלוהים! כרכרה עצרה לפני פתח הבית. רוברט התלבש במהירות ונכנס לתוכה מבלי לפנות לא אליי ולא אל הילדים. הייתי על סף התמוטטות. נתתי לרופא זר פרחים עבור רוברט. יותר מאוחר הוא סיפר לי שרוברט נתן פרח לכל מי שישב אתו בכרכרה. מזג-האוויר היה כל-כך יפה. לפחות, השמש זרחה עליו במשך כל הנסיעה. נכנסתי בחזרה הביתה... אבל ברגע שנכנסתי לחדרו... אני לא יכולה לכתוב על זה..."

מרגש? מסקרן? עוד לא מאוחר מדי. עדיין יש שתי הקרנות של היצירה הנפלאה:

יום ששי 20 באוגוסט, שעה 10:30 - יס פלאנט קניון סינמול לב המפרץ חיפה.
יום ששי 27 באוגוסט, שעה 10:30 - יס פלאנט קניון איילון רמת גן.

לצפיה בטריילר של המופע – לחצו כאן

התרגום הנפלא לעברית בוצע ע"י ישראל אובל, שנאלץ גם "לשפץ" את הסינכרון בין הסרט לתרגום המקורי... תוך שמירה על השנינות והרגש במעבר בין השפות.

רעיון ובימוי: ג'והן קרד John Caird (עלובי החיים, ניקולס ניקלבי)
הפקה: ג'וּן צ'יצ'יסטר June Chichister
רוברט שומן (במלים): סטינג Sting
קלרה ויק (במלים): טרודי סטיילר Trudie Styler
רוברט שומן (בשירה): סיימון קינליסייד Simon Keenkyside
קלרה ויק (בשירה): רבקה אוונס Rebecca Evans
מספר: סר דרק ג'קובי Sir Derek Jacobi

פסנתר: איין ברנסייד Iain Burnside
נטשה פרמסקי Natasha Paremski
כינור: סרגיי קרילוב Sergei Krylov
צ'לו: נטלי קליין Natalie Clein