האולם היה מלא עד אפס מקום. התרגשות רבה שרתה על הבמה ובאולם. התזמורת התמקמה, אילן מוכיח אשר על הניצוח נכנס. כפות הידיים של כולנו נכונו לרעום. עם כניסתם של מתי והגיטרה מחיאות הכפיים הרעידו את קירות ההיכל. זה היה במסגרת חגיגות ה-75 לפילהרמונית הישראלית שבחרה במתי כספי שיבצע את מיטב שיריו בקונצרט חגיגי מיוחד שהתקיים ב-6 לאפריל בהיכל התרבות תל אביב.
קצת קשה לי לשיר...
צנום, כמו מתחבא מאחורי הגיטרה פתח מתי בשיר היונה. קולו נשבר פה ושם, מסגיר את ההתרגשות העצומה. בכנות חפה מכל פוזה הודה בסיום השיר לכל המון הנוכחים, והתוודה: "קצת קשה לי לשיר... אבל בהמשך יהיה בסדר".
משייט בין הפסנתר לגיטרה הפליג לאוקיינוס שיריו המופלאים, ואותך, מקום לדאגה, היא חזרה בתשובה, כשהוא עטוף בגלי האהבה שגאו מהקהל. כהרגלו, הפגין מתי כספי ארשת פנים אדישה לכאורה והומור שנון, דרכם נבעו מהמוסיקה שלו עצב גדול ורגישות נדירה.
... גם אהוד מנור היה שם
רוחו של אהוד מנור שרתה בהיכל כמתבקש מעצם שיתוף הפעולה ההדוק עם כספי ושירים רבים בערב זה היו מפרי עטו- ברית עולם, ילדותי השנייה, סליחה ואחרים. "אני ממשיך לעבוד עם אהוד מנור ולהלחין את שיריו" אמר מתי כספי בדרך הביטוי המיוחדת לו.
ככל שהאווירה התחממה, כספי נרגע והתבדח. בהציגו את השיר אני יודע שאני אמות בקיץ הרגיע אותנו: "אין מקום לדאגה, זה רק שם השיר". לצלם שקפץ מדי פעם לצלם, אמר: "מה יש לצלם שוב ושוב, הרי לא השתניתי במהלך המופע" ונעמד בפוזה לתמונה.
עוד יבוא היום
מתי כספי בשבילי הוא לא עוד זמר אהוב ומוכשר. יש במוסיקה שלו ניחוח נוסטלגי וחזרה לימים של התבגרות, התאהבות, רומנטיקה, התרגשות.... אהבה. המוסיקה של מתי מרגשת אותי ופורטת על מיתרים מאד עדינים בנפשי כמו זו של הגדולים דוגמת מוצרט, בטהובן, באך ושופן שעם יצירותיהם גדלתי.
היה ערב מרגש מאד. הצלילים והמילים אותן בחר להלחין נוגעות ומרגשות, אך מעבר לכל חשתי שכספי כל כך ראוי לפירגון הגורף מהקהל, במיוחד לאור ההשפלה והחדירה לפרטיותו בעבר.
יש בחברה שלנו נטייה משונה להיטלטל מקצה אחד לאחר ביחס לאנשים, ולאבד בדרך את הכבוד ההדדי. נעים להיווכח שמתי מוקם בקונצנזוס. בהופעה עם התזמורת הפילהרמונית, יש משום אמירה משמעותית.
זו חוויה מופלאה לשבת בהיכל התרבות, בין מאות אנשים כשכולנו שותפים לאהבה גדולה והערכה ענקית ליצירה של מתי כספי.
במדינה שלנו, כשאין שלווה, ויש מקום לדאגה, כשכל כך לח בלילות הקיץ החמים וכולנו מקווים שעוד יבוא היום, ערב מופלא כזה נותן תחושה של שייכות ושורשים.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלך בפייסבוק -
שלכם.
שיוי פרנס
איזה יופי של כתבה! רק הקול של מתי כספי חסר לי... כל השאר כבר כאן.
השבמחקתודה!