Mary And Max - סרט אנימציה עטור פרסים – הבמאי: אדם אליוט
"מר הורוביץ היקר, מצאתי את שמך בספר הטלפונים. אני בת 8 וגרה באוסטרליה. אני בודדה. החברים היחידים שלי הם יצורים אוסטרליים החיים בסביבה. חשבתי שיהיה רעיון נפלא להכיר מישהו כמוך. אנא כתוב לי חזרה..."
כך מתחיל סיפור ההיכרות המרתקת בין מרי דינקל הקטנה המתגוררת באחד מפרברי מלבורן עם אמה האלכוהוליסטית, לבין מאקס, שמן בודד בן 44, הסובל מתסמונת "אספרגר" ונוטה להתקפים של בדידות וחרדה. "סיפור שהיה באמת". כך אומר הבמאי שיצר גם את הסרט HARVIE KRUMPET שזכה בפרס האקדמיה לסרט האנימציה הקצר. "הוא נכתב בעקבות התכתבות אישית שלי עם חבר לעט, במשך כעשרים שנה. כן, בזכותנו בית החרושת לבולים ממשיך להתקיים". זהו סרט אנימציה של הומור שחור, מרגש ועטור פרסים, שנבחר לפתוח את פסטיבל סאנדנס בשנת 2009. הסרט מתאר את הקשר בין מרי למקס שמצליח לשרוד במשך 20 שנים של עליות, מורדות, מחלות, התמכרויות... ואפילו... לא, לא אגלה לכם. הסרט מבוסס על אנימציה של בובות פלסטלינה, אבל מביא אותה לרמה עילאית. עיצוב הדמויות והסצנות עשיר בפרטים. הוא מציג דמויות קריקטוריסטיות רב-מימדיות בעיצוב ובאופי. הסרט עצמו משלב רגישות רבה, הומור שנון ועריכה קצבית. לצורך ההפקה שנמשכה 57 שבועות, יצרו 120 אמני הפיסול 133 "זירות צילום", 212 בובות פלסטלינה (מפורטות עד לרמת השומה שמעל לעין), ו-475 אביזרים מיניאטוריים בנויים לתפארת, בראשם, מכונת הכתיבה העתיקה שעליה כותב מקס את המכתבים... וגם "מנגן" בביצוע וירטואוזי את היצירה "מכונת הכתיבה" של לירוי אנדרסון.
"הטכנולוגיה בסיסית ומוכרת. זהו סרט קאמרי המתמקד בשתי דמויות בלבד, אבל מצליח לרגש בשפה קולנועית מדהימה." אומר פרופ' חנן קמינסקי – ראש המסלול ללימודי אנימציה בבצלאל ומוסיף: "זהו סרט בוגר, עשיר ונוגע ללב, המנתץ את התפיסה שסרטי אנימציה מיועדים רק לילדים".
יום ג' 14 ביוני 2011, שעה 20:30.
אל תחמיצו את ההזדמנות החד פעמית לראות פנינה קולנועית יוצאת דופן. ואל תשכחו להכין את המטפחות. דמויות הפלסטלינה האלה יודעות לסחוט גם דמעות.
שלכם,
יורם בר-סלע
אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי ויצא לי לראות את הסרט הזה במסגרת הלימודים שלי, סרט פשוט ויפה. כל כך מרגש דווקא בגלל שהסרט באנימציה. הדמויות פלסטלינה מצליחות להביא את הסרט למשהו כל כך אמיתי ומרגש.
השבמחק