הדולפין - סרטם של יונתן ניר ודני מנקין

הדולפין (Dolphin boy) - חוויה קולנועית/חברתית בפסטיבל הקולנוע בירושלים

"בוקר אחד צללתי במים ופתאום ראיתי שכל הדולפינים שבריף מקיפים אותי במעגל". אומר מורד, כוכב הסרט הדולפין. "זה היה היום הראשון שלי. נולדתי מחדש".

מורד, בן למשפחה ערבית מהכפר קלנסואה, הוכה באכזריות ע"י כמה צעירים מהכפר, שחשדו שהיו לו יחסים לא ראויים עם אחותו של אחד מהם. בעקבות ההתקפה האלימה, מוחו ניתק אותו מכל תקשורת עם הסביבה. הוא לא דיבר ולא הגיב לשום התייחסות מהסובבים אותו. רק חזר שוב ושוב על המילה "אמא, אמא... אמא".

דולפינים – התקווה האחרונה
הטיפול הפסיכיאטרי לא השיג את השיפור המיוחל, והצעד הבא, היה לשלוח את מורד לבי"ח פסיכיאטרי. אסד, אביו של מורד, התנגד לאשפוז והתחנן לפיתרון אחר. ד"ר אילן קוץ, הפסיכיאטר שטיפל במורד ותעד את התהליך, הציע כניסיון אחרון, טיפול בריף הדולפינים באילת. "אני מקווה שהתקשורת הבלתי מילולית עם הדולפינים, תצליח לעשות את מה שהתקשורת הטקסטואלית נכשלה בו".

אסד, נסע עם בנו לאילת והודיע לחברים: "אם מורד יחזור, תראו גם אותי. עד שהוא לא חוזר, אני לא חוזר". האב מכר את כל רכושו וגר יחד עם בנו על החוף. הטיפול המסור מצד הדולפינים וצוות הריף החל. בצעדים קטנטנים, החל מורד להיפתח. לעיתים רחוקות, הגיב במצמוץ קטן, חיוך או חיבוק זעיר לשיחות של אביו איתו. במסירות ללא גבולות, הוקף מורד באהבה מצד הדולפינים והאנשים שסביבו. הוא למד לצלול והפתיע ביכולתו להישאר זמן רב מתחת למים.

מורד חוזר... עם זהות חדשה
תהליך השיקום כולו, נמשך כ-4 שנים. באמצע הדרך, מורד נפתח, החל לדבר עם הסובבים אותו (בעיקר בעברית) ונקשר חזק אל הדולפינים ואל חברה יהודיה שהתנדבה לעבודה בריף. הוא נולד לזהות חדשה כנער הדולפינים, אבל עדיין לא זכר את עברו. הוא לא ראה שום צורך לחזור אל כפרו ומשפחתו. עברה עוד תקופה ארוכה, עד שהעבר חזר אליו בפיסות קטנטנות והוא החל להתגעגע אל אימו, אל המשפחה כולה ואל הכפר. בסצנה מרגשת מאד, הוא חוזר לכפר הישן/חדש עבורו.

הסיפור והמספר – הבנה מתוך שותפות גורל

את הסרט המרגש, ראינו השבוע בפסטיבל הקולנוע בירושלים. להקרנת הבכורה החגיגית בישראל, הגיעו יוצרי הסרט, וכן מורד ואביו, כשהם מלווים בכמה בני משפחה וחברים מהכפר. למרבה האירוניה, בוצעה הקרנת הבכורה יום לפני הכנסתם של התוקפים של מורד לכלא. אי אפשר היה להרשיע את התוקפים לפני שמורד החלים ויכול היה להעיד במשפט נגדם. כך, רק 5 שנים אחרי ההתקפה האלימה, הם באים על ענשם. (לדברי חברי המשפחה שהגיעו להקרנה, בית הדין גזר על התוקפים מאסר של שנה בלבד, למרות שהם, בהתנפלות החייתית, גזרו על מורד 5 שנים של סיוטים ותלאות)...

יונתן ניר, שביים את הסרט יחד עם דני מנקין ("18 קילו של אהבה", "ז'טם איי לאב יו טרמינל"), עבד כצלם בריף הדולפינים כשמורד הגיע לשם לטיפול. הוא גם הכיר מנסיונו את הקשיים בהתמודדות עם פוסט-טראומה. "אני נפצעתי במלחמת לבנון השנייה, ואחרי כמה שבועות חזרתי לעבודה בריף. כשאתה במצב נפשי לא טוב, הפגישה עם הדולפינים היא חוויה מאוד חזקה. ביום שהגעתי לריף עוד הייתי פצוע, נכנסתי למים ופתאום הקיפו אותי 6 דולפינים ובמשך 40 דקות של הצלילה היו איתי. זו תחושה נפלאה".

"כשראיתי את הטיפול במורד, ידעתי שיש כאן סיפור שצריך לספר", אומר יונתן.

הפקת הסרט החלה כשנה לאחר תחילת הטיפול במורד. יוצרי הסרט התלבטו רבות כיצד להשלים את תחילת הסיפור שלא תועדה. להפתעתם, הסתבר שגם הפסיכיאטר אילן קוץ וגם צוות הריף, תיעדו את התהליך לצורך מעקב רפואי ואישרו לצוות להשתמש בחומר הקולנועי... בתנאי שמורד גם יאשר את השימוש בו. בסופו של דבר, הסרט הדוקומנטארי מורכב מצילומים של יוצרי הסרט (בחלקם, צילומים תת-מימיים מקסימים), כשהם משולבים בקטעים מתוך התיעוד הרפואי.

הקרנה חגיגית עם מסר חברתי עמוק

בסיום הסרט, עלה אסד לבמה וחזר על המוטו שלו לאורך כל הסיפור: "רק בלי אלימות". כמעט בגופו, הוא מנע פעולות נקמה מצד משפחתו הפגועה. פעולות שהיו מובילות לדבריו למעגל של אלימות ללא סוף.

בתחילת אוגוסט, יוקרן הסרט בסינמטקים בתל-אביב ובירושלים. בינתיים, כבר ראו את הסרט כמיליון צופים בערוץ "ארטה" הצרפתי/גרמני ו- Channel-4 הבריטי. כדאי גם לכם לרוץ, לראות ולהתרגש.

שלכם,

יורם בר-סלע

לחצו כאן ותמצאו הנחות ומבצעים על מגוון הופעות והצגות

אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק