את אחת הבעיות איתן מתמודדים ארכיאולוגים ניתן להגדיר כ "...חיפוש הדרך להפגיש בין הדמיון למציאות..."
בבואו לחקור ולשחזר אתר ארכיאולוגי, משתמש הארכיאולוג במגוון כלים מדעיים לצורך הבנת צורת החיים, המזון, כלי העבודה, לבוש, תרבות ואמנות, בנייה וארכיטקטורה.
את רוב מרכיבי החיים בתקופה הנחקרת ניתן לדמיין, לשחזר, ולהציג במלואם. את כלי האוכל, העבודה והמלחמה. את הבגדים, התכשיטים ואפילו ספרים וכלי כתיבה.
אולם בבואו לשחזר מבנים, ארמונות ומבצרים, נזקק החוקר לכלים שיאפשרו לו לבנות מודלים ריאליסטיים ולשלבם בסביבה ובנוף.
כאן באים לעזרתו הכלים לבניית הדמיות תלת מימד והפקת האנימציות הריאליסטיות מהן.
בשלב הראשון, בונים מודל ממוחשב תלת מימדי מתוך ממצאי החפירות והמחקר הארכיאולוגי. בבניית המודל נעזרים לא רק בממצאים ובשרידים פיזיים בשטח, אלא גם בתיאורים שמופיעים בספרות מהתקופה הרלוונטית ובממצאים בני אותה תקופה מאתרים אחרים.
אחד הטקסטים המשמשים לתמיכה בבניית המודלים הוא התנ"ך, בו מופיעים תיאורים מפורטים של מבנים היסטוריים. התיאורים מן התנ"ך מקובלים כאסמכתא על חלק מהחוקרים, בעוד שחוקרים אחרים טוענים שאין הם אלא סיפורי פולקלור והקשר שלהם למציאות ההיסטורית קלוש...
טקסט חשוב אחר נמצא בספריו של יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלוויוס בשמו הרומאי) שחי במאה הראשונה לספירה וליווה כהיסטוריון את המאורעות הדרמטיים ביותר שהתחוללו בארץ. מספריו, "מלחמות היהודים", "קדמוניות היהודים", "חיי יוסף", אפשר ללמוד על בית המקדש, מצדה, ציפורי, ואתרים חשובים אחרים מאותה תקופה.
לאחר בניית המודל התלת מימדי מגיע שלב התאמתו לסביבה. הוספת טקסטורות וחומרים, מיקום המודל בסביבה והכנת האנימציות.
חשיבות רבה ניתנת להטמעת המודל בסביבתו. אחת החברות העוסקות בבניית מודלים תלת מימדיים, מורדגן הפקות, מטמיעה בטכנולוגיה ייחודית את המודל בתוך צילומי וידאו מהאוויר. התוצאה מאפשרת לצופה לא רק לדמיין איך נראה האתר לפני 2000 שנה, אלא ממש לראותו בשלמותו. אין כלי אפקטיבי מזה להבנת המבנה והמיקום של אתר היסטורי.
לדוגמא: אתר ההיפודרום בקיסריה.
כך נראה האתר עם סיום החפירות והשחזור הארכיאולוגי.
וכך הוא נראה לאחר הטמעת המודל התלת מימדי של ההיפודרום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן