נערות יפהפיות לבושות לפי צו האופנה. שיערן מסורק למשעי והן עונדות תכשיטים. אלים, אריות, דגי טונה, גברים חסונים עטורי זקן, לוחמים חמושים, חרקים וציפרים. את כל אלה, ועוד רבים תוכלו לראות בתערוכה "הזהב הלבן" המציגה אוסף של 500 מטבעות הקדומים בעולם, שנטבעו בין המאה השביעית למאה הרביעית לפני הספירה. ואל תטעו, זו לא עוד תערוכת מטבעות ספוגה היסטוריה ומדע, שבה אפשר לראות את המטבעות רק דרך זכוכית מגדלת. הפעם, התערוכה מתמקדת בעיקר בעיצוב המטבעות. הדמויות המופיעות על המטבעות מקוטלגות על פי הנושא: אנשים, בעלי חיים ומיתוסים. ועל מנת שתוכלו להבחין בכל הפרטים של הדמויות המדהימות שפוסלו בידי אמנים ומספרות לנו על התרבות היוונית של אותה תקופה, מוצגים מול כל קבוצת מטבעות, צילומי ענק של המטבעות. אפשר לראות את המטבע (לפעמים בקוטר של מילימטרים בודדים) ומולו את ההגדלה.
צילום: אלי פוזנר |
גדולי המומחים באים לראות
כ-20 מומחי נומיסמטיקה (חקר המטבעות) עולמיים יגיעו בחודש יוני הקרוב לישראל, על מנת להשתתף בחגיגה המוזיאלית הייחודית ולשתף בידע את עמיתיהם. כולם נרגשים הן מהעובדה שזו התערוכה הראשונה בעולם המציגה מבחר של 500! מטבעות והן מהקונספט של התמקדות בדמויות שעל המטבעות.
זו תערוכה מרגשת המאפשרת לכם ללמוד מעט על ההיסטוריה של המטבעות הראשונים בעולם (מוצגת בסרטון אנימציה חביב) והרבה על עיצוב המטבעות והתרבות שהם מייצגים.
מטבע המטבעות במוזיאון ישראל
ד"ר חיים גיטלר – אוצר התערוכה, כבר מוכר בהיותו אוצר מהפכן. בשנת 2004 הציג במוזיאון ישראל, לראשונה בעולם, את מטבע המטבעות The coin Of Coins – "הטטרדרכמה ששל אטנה", מטבע הנחשב החשוב והיקר ביותר בעולם (שוויו מוערך ב- 3,000,000 דולר). מטבע זה, שנטבע באמצע המאה החמישית לפני הספירה בעיר היוונית אטנה שבסיציליה (למרגלות הר הגעש המפורסם). היוצר האלמוני נודע בכינוי "הרב אמן של אטנה" – נחשב אחד המצויינים שבמגלפי הרושמות (התבניות לטביעת מטבעות) בכל הזמנים. בקרב חוקרי המטבעות והאספנים, נחשב המטבע "מונליזה של המטבעות". כ- 15 שנה לאחר גילויו, נרכש המטבע ע"י לוסיין דה הירש, בנו של הפילנתרופ היהודי הנודע הברון משה (מוריס) דה הירש. בשנת 1899, הוענק אוסף המטבעות של דה הירש לבלגיה והופקד באוצר המטבעות השמור בספריה המלכותית שבבריסל. מאז, שכן המטבע המפורסם במרתפי הספריה, עד שזכה לתצוגה המכובדת במוזיאון ישראל, לצד מפות עתיקות וממצאים אחרים מתקופת יצירתו. תערוכת המטבע הבודד משכה תשומת לב עולמית והציבה את מוזיאון ישראל בחזית המכובדת של המוזיאונים לארכיאולוגיה.
מטבע זהב לבן מאזור פוקיה, 525-625 לפני הספירה | צילום: אלי פוזנר |
המטבעות הראשונים בעולם
מטבעות הופיעו לראשונה בערי המדינה היווניות במערב אסיה הקטנה (טורקיה של ימינו) באמצע המאה השביעית לפני הספירה. הקדומים בהם יוצרו מזהב לבן, סגסוגת של זהב וכסף המצויה בטבע ונקראת אלקטרום. מקור האלקטרום היה בהר טמולוס, בממלכת לידיה הקדומה. מלכי לידיה שלטו באספקתו, ועל כן נטבעו המטבעות הראשונים בבירתם סרדיס. עד מהרה התפשטו טביעת המטבעות והשימוש בהם לערים אחרות במערב אסיה הקטנה, שהיו נתונות להשפעתה המדינית של לידיה. יתרונו של האלקטרום היה ביכולתן של הערים לשלוט בשעור התכולה היחסי של שתי המתכות – הזהב והכסף – בנתך של מטבעותיהן על פי שיקוליהן, וכך לגרום להערכת יתר של שווי המטבעות ביחס למטבעות מכסף טהור או מזהב טהור.
מטבעות אלקטרום קדומים אלה, מאפשרים לנו להתבונן בראשיתה של טביעת המטבעות ובתוך כך, לגלות את סיפורה של אחת ההמצאות החשובות בתולדות האנושות. מכלול מטבעות זה אינו רק בעל חשיבות רבה בהיבט ההיסטורי, אלא גם מרהיב עין ביופיו. המטבעות פורשים לפנינו מגוון עשיר של נושאים, ועוקבים אחר התפתחותה של אמנות יוון בפרק הזמן שמן המאה השביעית ועד המאה הרביעית לפני הספירה. תודות לסגולותיהם הייחודיות, הם מרתקים אותנו אל עולם של מראות ודמויות תוסס ורב קסם, המאוכלס בעלי חיים, בני אנוש ונושאים מן המיתולוגיה.
בעלי חיים
בעלי חיים מופיעים לרב על מטבעות אלקטרום קדומים, יותר מאשר נושאים אחרים. בין אלה: חיות בר וחיות מבויתות, בעלי חיים ימיים, עופות ואף חרקים. מבין המטבעות המזוהות, זו של קיזיקוס הציגה על מטבעותיה דג טונה-סמלה של עיר זו, ופוקיה, ציינה רבות מסדרות מטבעותיה בדמות של כלב ים. על מטבעות אפסוס מופיעים אייל או דבורה, ועל מטבעות מילטוס-אריה רובץ או ראש אריה. בתקופות הארכאית, הקלסית וההלניסטית, הייתה לרוב התיאורים המופיעים על מטבעות משמעות דתית, ועל כן, סביר להניח שבעלי החיים המבויתים המוצגים עליהם, ייצגו חיות שנהוג היה להעלותן קרבן מנחה לאלים. בחוקים הדתיים צויין בפרוט אילו בעלי חיים יש להעלות קורבן ולאילו אלים. כמו כן נמנו האירועים שבהם יועלו קורבנות. לפיכך נראה שהאנשים שהשתמשו במטבעות הללו, הכירו היטב את המשמעויות ואת הזיקה של כל בעל חיים מבוית בהקשר זה. באשר לחיות הבר, אמנם אחדות מהן נבחרו לייצוג על פני המטבעות, בין השאר, על שום זיקתן לאלים מסויימים, אך ייתכן שהן נבחרו על שום עוצמתן או בשל סגולות אחרות.
בני אנוש
תיאורי בני האדם המופיעים על מטבעות האלקטרום מייצגים טיפוסים של דמויות אידיאליות, ולאו דווקא דמויות של אישים מסוימים. הנשים המוצגות בהם צעירות, יפות מראה, ובהופעתן באים לידי ביטוי גינוני ההידור וחידושי האופנה של זמנן במיטבם. שיערן מטופח ותסרוקתן עשויה, ולעתים קרובות הן עונדות תכשיטים או אביזרים שונים לקישוט ונוי. בדמויות הגברים ניתן להבחין בסטראוטיפים אחדים וביניהם: העלם יפה התואר, הלוחם (לעתים עם נשקו), והגבר עטור הזקן המתואר בבגרותו הבשלה. דומה שהשאיפה לאידיאלי מושרשת עמוק בנפש האדם. רק בתקופות מאוחרות יותר, גילו מנהיגים ובעלי השפעה את הפוטנציאל הגלום בפרסום דמותם על גבי המטבעות.
מיתוסים
רבים מהתיאורים המופיעים על פני מטבעות האלקטרום מקורם במיתוס. בעיני היוונים הקדמונים המיתוס לא נתפס כסיפורי אגדה בדיוניים ועלילות הרחוקות מן המציאות, כמו בזמננו. סיפורי המיתוס היו ליוונים כאמצעי להשלים את חסרון ידיעותיהם על אודות זמנים עברו, שלא היה תיעוד עליהם, וכן על מקומות רחוקים שלא יכלו להגיע אליהם. העבר הרחוק קושט בסיפורים על האלים ועלילותיהם, על זיקות גומלין בין אלים ובני אדם, על הרפתקאותיהם של גיבורים שנלחמו במפלצות, או בסיפורים על האישים שהניחו את יסודות התרבות. דמויות היסטוריות, שזכרן הלך והתעמעם, הפכו לגיבוריהם של סיפורי אגדה עתירי צבע, וחבלי ארץ שנבצר היה להגיע אליהם, אוכלסו בשבטים זרים ומוזרים וביצורי פרא דמיוניים.
התערוכה תהיה פתוחה עד 30 במרץ 2013. שווה לראות.
שלכם, יורם בר-סלע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן