... שליח ממסעדת הפיצה חולף במהירות דרך רחובות פריז. כולם נושאים שמות אנשים שסבלו, עונו, מתו מיתה משונה. הוא מגיע לדלת של פייר (פרופסור אהוד לספרות) ואליזבת (מורה בתיכון) ומצלצל בפעמון. כשהשליח עם הפיצה החמה זוכה לתגובה אגרסיבית בלתי מובנת, הוא מגלה שפנה לדלת הלא נכונה. זוהי רק הקדמה המכניסה אותנו לאווירת הסרט: בילוי מצחיק ומרתק של שעה וחצי, בחדר אחד עם 5 אנשים. זה הכל.
הסרט מבוסס על המחזה של אלכסנדר דה לה פאטלייה ומאתייה דלאפורט. השניים אחראים בעצמם לעיבוד הקולנועי, כתבו את התסריט וביימו אותו. התסריט מהיר ושנון ולא מפסיק להפתיע לרגע. העריכה מוסיפה לסרט קצב ומתח רב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בצרפת וגם בישראל. עכשיו, צועד הסרט בעקבותיו. היוצרים, נשארו נאמנים למחזה. בצעד נועז בחרו את שחקני המחזה לשחק גם בסרט, והם עושים את זה נפלא. מציגים באוטנטיות רבה דמויות מלאות ומגוונות, מאופיינות בדיוק רב. ללא כל טריקים קולנועיים של מתיחת הזמן או זירת האירוע, נשארה ההתרחשות בחדר האורחים של אליזבת ופייר. כנראה שכשכל המרכיבים מעולים, אין צורך ביותר מזה. רק הפורטרטים רבי ההבעה והיחסים בין הדמויות המרתקות. כל אלה, נחשפים בצילומי קלוז-אפ נפלאים.
 |
| באתר הצילומים - דירה צרפתית קטנה, וזהו. |
מפגש תמים של 5 חברי ילדות בני 40 פלוס, שנפגשים לארוחת ערב. למה כבר אפשר לצפות?
וינסנט מגיע וכשגביע יין בידו, מגלה לחברים שאשתו בהריון. מחכים לבן זכר. עוד הוא חושף בפני החברים, שאין ביניהם סודות, שהוחלט לקרוא לילד שיוולד בשם...
מבלי לגלות את הסוד שבמרכז העלילה, רק אציין שהשם של התינוק העתידי לא ישמח את האחות היהודיה של וינסנט ולא את החברים. מתעורר ויכוח סוער על שם הרך שעוד לא נולד ועל משמעות של שם בכלל. ומכאן, מתפתחת עלילה מסעירה ומצחיקה עד דמעות. הויכוח על שמו של הבן, גורם לנוכחים לפתוח לרווחה את תיבת פנדורה שלהם, המלאה בעשרות שנים של חשדות, תסכולים, זכרונות מביכים ושערוריות המערערות את כל מערכות היחסים הותיקות של יושבי החדר, כמעט עד חורבן מושלם.
 |
| הצוות באתר הצילומים |
הסרט מבוסס על המחזה של אלכסנדר דה לה פאטלייה ומאתייה דלאפורט. השניים אחראים בעצמם לעיבוד הקולנועי, כתבו את התסריט וביימו אותו. התסריט מהיר ושנון ולא מפסיק להפתיע לרגע. העריכה מוסיפה לסרט קצב ומתח רב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בצרפת וגם בישראל. עכשיו, צועד הסרט בעקבותיו. היוצרים, נשארו נאמנים למחזה. בצעד נועז בחרו את שחקני המחזה לשחק גם בסרט, והם עושים את זה נפלא. מציגים באוטנטיות רבה דמויות מלאות ומגוונות, מאופיינות בדיוק רב. ללא כל טריקים קולנועיים של מתיחת הזמן או זירת האירוע, נשארה ההתרחשות בחדר האורחים של אליזבת ופייר. כנראה שכשכל המרכיבים מעולים, אין צורך ביותר מזה. רק הפורטרטים רבי ההבעה והיחסים בין הדמויות המרתקות. כל אלה, נחשפים בצילומי קלוז-אפ נפלאים.
זהו סרט נפלא. כזה שלא שוכחים לעד. חייבים לרוץ לראות.
שלכם,
יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן