הפתעה...
לפני כשנה, באחד מביקורי בבית הדפוס, סיפר לי קלמי שבקרוב הוא פורש לגימלאות. ומה תעשה כשתהיה גדול, שאלתי? "אל תדאג. לא אשתעמם. אני צלם חובב ועכשיו אוכל לעסוק יותר בתחביב", אמר וכבר העלה על מסך המחשב סדרת צילומים מרהיבה, פרי מצלמתו. מדהים. קלמי ניחן בחושים מחודדים של "עכבר רחובות". במקומות שבהם כולנו מסתובבים מידי יום, הוא רואה סיטואציות שאף אחד אחר לא מבחין בהן, ובזריזות רבה מנציח אותן בזיכרון הדיגיטאלי. ברגישות רבה והומור מעודן, הוא יוצר תיעוד אנושי סוחף ומרגש של פסטיבל הגאווה או של סתם אנשים ברחוב. הוא מזהה קומפוזיציות מדהימות בסביבת העבודה שלו, שאף מעצב או אדריכל לא היה מצליח ליצור. באמת כישרון יוצא דופן. בין שלל הצילומים, הראה קלמי בגאווה סדרת צילומים בשחור לבן אותם צילם בלונדון, בהיותו סטודנט ב- College of the Distributive trades.
 |
| 20 שנים לאחר שצילם את הזוג הפרובוקטיבי בלונדון, גילה קלמי שכוכבי הצילום הם... Serge Gainzbourg ו-Jane birkin שהתפרסמו בשירם Je T'aime... Moi Non Plus. אינטואיציה של צלם רחוב. |
Swinging London
זה היה בשנות ה-60, כשלונדון היתה שקועה במשבר כלכלי וניסתה להתאושש מנזקי מלחמת העולם השניה. כסטודנט, חווה קלמי את "לונדון החוגגת" (Swinging London), שהייתה חממה רעננה של יצירתיות, יצריות, מוסיקה משוחררת ואופנה פרובוקטיבית. חובת הגיוס מבוטלת. המסגרות הנוקשות מתרופפות. צעירי אנגליה. נוהרים ללונדון, מורדים במוסכמות ומתנערים מנחת זרועם של החינוך הנוקשה והשמרנות הבריטית המסורתית. הבדלי המעמדות מטושטשים. היצירתיות חשובה יותר מהמעמד החברתי. לונדון החוגגת הופכת לפנטזיה שכולם רצו להיות חלק ממנה.
האופנה משנה כיוון בהשפעת "ילדי הפרחים" מארה"ב ותרבות היוגיסטים מהמזרח. לצד הצבעוניות הסוערת שחדרה מהמזרח, הלכו השמלות והחצאיות הקצרות והתקצרו עוד יותר, כשאורכן מודגש ע"י נעלי פלטפורמה בגבהים שלא היו קיימים קודם. מכנסיים מתרחבים הפכו לפריט אופנתי נפוץ, ובעלי החנויות הבינו שאין ברירה. הם חייבים לנער את האבק מעל המדפים השמרניים ולעדכן את המלאי ברוח הצעירים. אחרת, לא ימכרו כאן.
המהפכה התרבותית ניכרת גם במוסיקה- הצעירים האזינו למוזיקת ג'אם, רית'ם אנד בלוז וכמובן לרוק אנד רול. צעירים ארוכי שיער וספוגי סמים, החלו להכתיב את הטון. פיתוח הגלולה למניעת הריון והתרת השימוש בה, כמו האווירה המתירנית בכללה, נתקלו בהתנגדות אגרסיבית מצד הממסד והשמרנים, אך אלה נאלצו להרים ידיים בעקבות הפרסום חסר התקדים והצלחת להקת החיפושיות באנגליה ומחוצה לה.
לונדון חוגגת, וקלמי הרטל מתרוצץ ברחוב עם מצלמת הפילם שלו ומתעד. הצילומים לפניכם. מאז, קלמי ממשיך להתרוצץ ולצלם. אנשים, רחובות, מקומות בעולם, והכל מנקודת מבטו המיוחדת. אני מקווה שבהמשך, קלמי יאפשר לי לפרסם בבלוג צילומים נוספים שלו. אלה כבר יהיו מהעידן הדיגיטאלי.
שלכם,
יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
יורם,
השבמחקתמונות נהדרות, בטוח שקלמי יהנה בפנסיה.
איך אתה מוצא סיפור כל כל יפה?
תודה לקלמי, תודה ליורם,
אורי
תודה רבה. כמו שקלמי מוצא נושאים לצילום. אני פשוט מסתובב, משוחח עם אנשים, מגיע לאירועים ונהנה.
השבמחקשוב, תודה על התגובה מחממת הלב, ביום כה קר.