"הבשורה" של בוטיצ'לי – במוזיאון ישראל

המלאך גבריאל מבשר לבתולה מריה שהיא נושאת ברחמה את בן האלוהים. סנדרו בוטיצ'לי מהחשובים באמני הרנסנס באיטליה, צייר בשנת 1481, את הרגע הדרמטי מעל הכניסה לבית-חולים בפירנצה, שלימים שינה את ייעודו מספר פעמים והפך תחילה למזנר לנזירות ואחר-כך למוסד לשיקום נערים עבריינים. בשנת 1920 הועבר ציור הקיר שניזוק במהלך השנים ממיקומו המקורי אל האופיצי ושם עבר תהליכי שיקום שהשיבו לו את יופיו המקורי. כיום הוא נחשב לאחת היצירות הבולטות של מוזיאון חשוב זה, המאכלס את מיטב הציור והפיסול מתקופת הרנסנס האיטלקי.

ציור הקיר הנדיר ביופיו ועצום במידותיו (553X243 ס"מ) - מגיע למוזיאון ישראל בירושלים  הישר מגלריה אופיצי בפירנצה.

"הבשורה" של בוטיצ'לי - לחץ להגדלה

"הבשורה" מתארחת במוזיאון ישראל כחלק משיתוף פעולה עם קרן איטליה-ישראל לתרבות ולאומנויות ולרגל שנת ה-65 למדינה. שר התרבות האיטלקי מאסימו בריי ומנהלת רשות המוזיאונים הלאומיים בפירנצה פרופ' כריסטינה אצ'דיני יגיעו לטקס הפתיחה ב-17 ספטמבר 2013. היצירה תוצג לקהל במשך 4 חודשים עד 10.1.2014

במוזיאון ישראל מצפים בהתרגשות גדולה להגעת היצירה החשובה. זוהי הפעם הראשונה שבה מוצגת בישראל יצירה של בוטיצ'לי, ועל מנת להעניק לציור גדול המימדים הזה מקום של כבוד, הוחלט להקדיש לו גלריה שלמה שבה הוא יוצג באופן בלעדי.

בוטיצ'לי נולד ב-1445 (ככל הנראה) בפירנצה ומשנת 1470 החל לעבוד כצייר עצמאי ולחתום על יצירותיו. בשנת 1478 צייר את יצירת-המופת "אביב" ("פּרימָווֶרה") עבור משפחת מדיצ'י. באביב 1481 צייר את "הבשורה". מאוחר יותר באותה שנה עבר בוטיצ'לי לרומא וצייר שלושה ציורי-קיר על קירות הקפלה הסיסטינית. בשנת 1482 חזר לפירנצה ובשנת 1484 צייר את "הולדת ונוס" עבור משפחת מדיצ'י. בשנים 1490-1500היה לחסידו של המטיף הדומיניקני הקנאי סבנרולה, ופנה ליצור בסגנון המיסטיציסטי השונה מזה שאפיין אותו עד לאותה העת. בשנת 1510 מת חסר כל בפירנצה.

מסורת תיאור הבשורה למריה קדומה מאוד, והנושא המקפל בתוכו את סוגיית טבעו האלוהי והאנושי של ישו רווח ביותר באיקונוגרפיה הנוצרית. בתיאורי "הבשורה" האיטלקיים נראית מריה לעתים קרובות בחצר ביתה או במרפסת עמודים, עסוקה ברקמה או בקריאה. בוטצ'לי יצר קשר פנים-חוץ מרתק, כשצייר את גבריאל הנכנס אל אכסדרת הבית מרחף אל עבר העלמה הכורעת ברך, בידו שושן צחור סמל לבתוליה, וקרני זהב אופקיות מלוות אותו ומרמזות על נוכחותו הנעלמת של האל. גם מראה הגן המוקף חומה מבוצרת שכיח בציורים האיטלקיים מאותה עת. הפרספקטיבה שבה כל קווי הרצפה נפגשים בפניו הנאות של המלאך נועדה להדגיש את חשיבותו של השליח השמימי ואת המסר החשוב שהוא עתיד למסור.  

אוצרת התערוכה שלומית שטיינברג.

שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City

גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City