זהותו הנעלמה של מנשה, שזורה כחוט השני בעלילה הבלשית והמשעשעת של המחזה. כולם פוחדים ממנו, אנשי העולם התחתון, השוטרים והבלשים. רועדים למשמע שמו, למרות שאף אחד לא יודע מיהו ואיך הוא נראה... עד לרגע האחרון של ההצגה. המחזה כתוב כשיר היפ-הופ/ראפ שכולו כתוב בחרוזים ומלווה במוסיקה חיה ועשירה.
מה קורה בעיר הזאת?
שרה בנט, צעירה לא מוכרת, שובה בקסמיה את הבלש ג'ו, טיפוס ציני ומריר בעיר מושחתת ומנוונת. הגברת בנט משכנעת את ג'ו לחקור את היעלמותה המסתורית של אחותה. העלילה מסתבכת כאשר מתגלה שהאחות נרצחה וששרה לא סיפרה לבלש את כל האמת. מכאן ואילך אנו עדים להידרדרותו של הבלש ג'ו, דרך מות השותף שלו ג'ק, הסתבכותו עם גורמי פשע בעיר ועד מעצרו על ידי המשטרה, שם מצליח הבלש לפענח בסופו של מחזה, את התעלומה... ואת זהותו העלומה של מנשה... שהייתה מונחת ממש מתחת לאפם של הצופים, לאורך כל המחזה.
תיאטרון מינימליסטי ממגנט
תפאורה? סמלית בלבד. תלבושות? מינימליסטיות. כישרון? המון. תשומת הלב והדמיון נכבשים ע"י הטקסטים הקצביים והשנונים של עמית אולמן ועומר הברון והמשחק הכובש. אלה מחזיקים את הקהל "על קצות האצבעות", דרוך וקשוב, לאורך כל המחזה. צריך ריכוז גבוה מאד כדי לעמוד בקצב ההתרחשויות ולקלוט את משחקי הלשון המפולפלים.
את העלילה הבלשית הסבוכה מלווים קטעי שירה ונגינה של רון אראל, תזמורת של איש אחד. רון מלווה את העלילה בתיפוף, נגינה על גיטרה, שירה, ושפע אפקטים קוליים שהוא מפיק מגרונו. ואיתו, על הקלידים, עומר מור, המעבד המוזיקלי של העיר הזאת. הליווי המוסיקלי העשיר תורם לבניית המתח ולהומור גם יחד.
יוצרים מבצעים: להקת הראפ "המופע של ויקטור ג'קסון" עמית אולמן, עומר הברון, עומר מור, דורית ליליין ורוני רוקט. צעירים מוכשרים שחברו יחד, כדי ליצור תיאטרון מסוג חדש.
כבר היום, בתחילת הדרך, ברור שזוהי הצגת ה"קאלט" הבאה. כבר ניתן לשמוע באולם את הצופים הממלמלים בקצב את הטקסטים השנונים ומצטרפים מידי פעם בסימני שאלה קוליים. זהו תיאטרון פרינג' במיטבו. רוצו לראות.
שלכם, יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן