1877 – בלט אגם הברבורים של צ'ייקובסקי עולה לראשונה על בימת ה"בולשוי בלט". 18 שנים לאחר מכן, היצירה עולה שוב בסן-פטרסבורג ורוכשת מקום של כבוד בקלאסיקה של עולם הבלט.
1995 – מתיו בורן מעלה על בימת תיאטרון Sadler's Wells בלונדון גירסה פורצת דרך של הבלט. הפקה שהפכה להיות מופע המחול המצליח ביותר בעולם.
2000 – קטע קצרצר מתוך אגם הברבורים של בורן מסיים את הסרט "בילי אליוט". זוכרים? מעניין כמה רקדנים החליטו לעסוק במחול, כשראו את בילי אליוט כמעט מרחף באוויר כסולן במופע הבלט המפורסם.
מאז הפרמיירה בשנת 1995, הוצגה היצירה בכל רחבי העולם ועל הבמות הגדולות והחשובות ביותר, מאולם הסדלרס וולס בלונדון, בו הוצגה לראשונה, ועד לבמות ברודווי בניו יורק והווסט אנד בלונדון. גרסתו המודרנית של הכוריאוגרף מתיו בורן מהווה פריצת דרך בעולם המחול. בורן הפך את היצירה הקלאסית האהובה על פניה והגיש לקהל יצירה חדשה, רעננה נועזת ובועטת. היצירה זכתה ביותר מ-30 פרסי תיאטרון ומחול בינלאומיים, ובהם שלושה פרסי טוני ופרס לורנס אולבייה ליצירת המחול הטובה ביותר בלונדון. היום נחשבת גרסתו של בורן לאגם הברבורים לקלאסיקה מודרנית. מופע מרהיב עיניים ולב, שהוא תערובת של מחול, הומור, תיאטרון, תפאורה ותלבושות מרהיבות.
אין דבר כזה...
אגם הברבורים של מתיו בורן הוא מחזה תיאטרלי עוצר נשימה. כל מרכיבי המופע מבוצעים בכישרון רב. החל מהכוראוגרפיה שבעצם יצרה (או התבססה על) מחזה חדש ושובר מוסכמות, על בסיס המוסיקה העשירה והסוחפת של צ'ייקובסקי. המחזה תפור לפרטי פרטים. מותח, מסעיר, משעשע פה ושם. עיצוב הבמה מרגש בכל רגע. התפאורה המינימליסטית, בונה חללים מפוארים ומקסימים למרות שבסיסה אחיד לאורך כל ההצגה. התאורה היצירתית, לא מפספסת רגע. מוסיפה אווירה ייחודית ועומק ויזואלי ותיאטרלי לכל אחת מהסצנות. התלבושות מטופלות עד לפרט האחרון של כל אחת מהדמויות. חגיגה לעיניים וללב. והעיקר, הרקדנים. אוסף של כשרונות ענקיים. הסולנים מתחלפים ביניהם. אנחנו ראינו את ג'ונתן אוליבר שהכניס עצמה גברית מרשימה וחיננית לדמות הברבור והאיש הזר. את ליאם מאוור בדמות המרגשת של הנסיך. סטפני בילרס בדמות המגוונת של המלכה, אניילי מאהרה בדמות החברה המפוקפקת. ופול סמת'הרסט בדמות המזכיר האישי. לצידם ומסביבם לאורך כל המופע, הלהקה: ברבורים גבריים בעלי עוצמה מרשימה ורגישות שברירית. ברבורונים קטנים ורקדנים שכל אחד מהם, מפגין איכות סולנית נפלאה. זה מופע שאסור להחמיץ. בין אם אתם אוהבים בלט או לא, אגם הברבורים הזה הוא מחזה תיאטרון לונדוני במיטבו.
אין דבר כזה...
אגם הברבורים של מתיו בורן הוא מחזה תיאטרלי עוצר נשימה. כל מרכיבי המופע מבוצעים בכישרון רב. החל מהכוראוגרפיה שבעצם יצרה (או התבססה על) מחזה חדש ושובר מוסכמות, על בסיס המוסיקה העשירה והסוחפת של צ'ייקובסקי. המחזה תפור לפרטי פרטים. מותח, מסעיר, משעשע פה ושם. עיצוב הבמה מרגש בכל רגע. התפאורה המינימליסטית, בונה חללים מפוארים ומקסימים למרות שבסיסה אחיד לאורך כל ההצגה. התאורה היצירתית, לא מפספסת רגע. מוסיפה אווירה ייחודית ועומק ויזואלי ותיאטרלי לכל אחת מהסצנות. התלבושות מטופלות עד לפרט האחרון של כל אחת מהדמויות. חגיגה לעיניים וללב. והעיקר, הרקדנים. אוסף של כשרונות ענקיים. הסולנים מתחלפים ביניהם. אנחנו ראינו את ג'ונתן אוליבר שהכניס עצמה גברית מרשימה וחיננית לדמות הברבור והאיש הזר. את ליאם מאוור בדמות המרגשת של הנסיך. סטפני בילרס בדמות המגוונת של המלכה, אניילי מאהרה בדמות החברה המפוקפקת. ופול סמת'הרסט בדמות המזכיר האישי. לצידם ומסביבם לאורך כל המופע, הלהקה: ברבורים גבריים בעלי עוצמה מרשימה ורגישות שברירית. ברבורונים קטנים ורקדנים שכל אחד מהם, מפגין איכות סולנית נפלאה. זה מופע שאסור להחמיץ. בין אם אתם אוהבים בלט או לא, אגם הברבורים הזה הוא מחזה תיאטרון לונדוני במיטבו.
אהבת הגברים של מלך בוואריה
יש סברה שצ'ייקובסקי ביסס את הספור על חייו של לודוויג השני מלך בווריה, שנקרא הנסיך הברבור ומצא את מותו ככל הנראה, בטביעה באגם. מערכת היחסים של לודויג עם אמו היתה מורכבת מאד, ובחייו ניהל מערכות קשרים עם גברים רבים וכאן אנו מגיעים לגרסתו של מתיו בורן ולחיבור המיוחד שלו אליה.
יש סברה שצ'ייקובסקי ביסס את הספור על חייו של לודוויג השני מלך בווריה, שנקרא הנסיך הברבור ומצא את מותו ככל הנראה, בטביעה באגם. מערכת היחסים של לודויג עם אמו היתה מורכבת מאד, ובחייו ניהל מערכות קשרים עם גברים רבים וכאן אנו מגיעים לגרסתו של מתיו בורן ולחיבור המיוחד שלו אליה.
ברבורים גברים? "טוויסט" מהפכני בסיפור
מתיו בורן נטל את הסיפור המקורי על הברבורה והפך אותו לסיפורו של הנסיך הנאבק על חירותו ועל מקומו. הנסיך מנסה להגשים את עצמו באמצעות האהבה לברבור גבר. בורן העז להפוך את סיפור האהבה הנצחי הזה בין גבר לאישה לסיפור אהבה מרגש בין שני גברים. "דווקא הגברים מייצגים נכון יותר את כוחו ועוצמתו של הברבור, הרבה יותר מאשר בלרינה בשמלת טוטו" אומר בורן כהסבר לבחירה הנועזת שלו. היצירה של בורן, משלבת גם אמירה ביקורתית על בית המלוכה הבריטי, ולמרות הביקורת הסמויה על בית המלוכה הוזמנו רקדני המופע לא פעם לרקוד במופעי גאלה מלכותיים, ובורן עצמו הוזמן לסעוד בארמון באקינגהאם.
מוכר הכרטיסים שהפך לכוריאורף עולמי
מתיו בורן לא למד מחול ולא רקד בנעוריו. את דרכו המקצועית בעולם המחול והתיאטרון החל כמוכר וסדרן בתיאטרון הלאומי הבריטי. הוא למד במרכז לבן למחול ותנועה בלונדון. בשנה האחרונה ללימודיו רקד עם להקת המחול של המרכז, ולאחר סיום לימודיו הקים את Adventures in Moving Pictures ושימש מנהלה האמנותי משנת 1987. במשך שלוש שנים הופיע בורן כרקדן בהפקות שלו. הופעתו האחרונה על הבמה היתה בשנת 1999, כשרקד את המזכיר הפרטי ב"אגם הברבורים" שהוצגה באותה עת על במות ברודווי. במסגרת שתי הלהקות שהקים יצר בורן עבודות רבות כגון: "מפצח האגוזים", "המספריים של אדוארד", "הכר- מן", "סינדרלה", ועוד. הוא יצר עבודה מיוחדת עבור התיאטרון הלאומי המלכותי הבריטי "מחזה ללא מילים", שזיכה אותו בשני פרסי אוליבייה. בורן ולהקתו הם אמני בית בתיאטרון הסדלרס וולס. הוא הוזמן ליצור כוריאוגרפיות למספר מחזות זמר, ובהם "אוליבר", "גברתי הנאווה" ו"דרום פסיפיק". יחד עם הבמאי ריצ'רד אייר הוא יצר את הגרסה הבימתית ואת הכוריאוגרפיה למחזמר המצליח "מרי פופינס".
מתיו בורן נטל את הסיפור המקורי על הברבורה והפך אותו לסיפורו של הנסיך הנאבק על חירותו ועל מקומו. הנסיך מנסה להגשים את עצמו באמצעות האהבה לברבור גבר. בורן העז להפוך את סיפור האהבה הנצחי הזה בין גבר לאישה לסיפור אהבה מרגש בין שני גברים. "דווקא הגברים מייצגים נכון יותר את כוחו ועוצמתו של הברבור, הרבה יותר מאשר בלרינה בשמלת טוטו" אומר בורן כהסבר לבחירה הנועזת שלו. היצירה של בורן, משלבת גם אמירה ביקורתית על בית המלוכה הבריטי, ולמרות הביקורת הסמויה על בית המלוכה הוזמנו רקדני המופע לא פעם לרקוד במופעי גאלה מלכותיים, ובורן עצמו הוזמן לסעוד בארמון באקינגהאם.
מוכר הכרטיסים שהפך לכוריאורף עולמי
מתיו בורן לא למד מחול ולא רקד בנעוריו. את דרכו המקצועית בעולם המחול והתיאטרון החל כמוכר וסדרן בתיאטרון הלאומי הבריטי. הוא למד במרכז לבן למחול ותנועה בלונדון. בשנה האחרונה ללימודיו רקד עם להקת המחול של המרכז, ולאחר סיום לימודיו הקים את Adventures in Moving Pictures ושימש מנהלה האמנותי משנת 1987. במשך שלוש שנים הופיע בורן כרקדן בהפקות שלו. הופעתו האחרונה על הבמה היתה בשנת 1999, כשרקד את המזכיר הפרטי ב"אגם הברבורים" שהוצגה באותה עת על במות ברודווי. במסגרת שתי הלהקות שהקים יצר בורן עבודות רבות כגון: "מפצח האגוזים", "המספריים של אדוארד", "הכר- מן", "סינדרלה", ועוד. הוא יצר עבודה מיוחדת עבור התיאטרון הלאומי המלכותי הבריטי "מחזה ללא מילים", שזיכה אותו בשני פרסי אוליבייה. בורן ולהקתו הם אמני בית בתיאטרון הסדלרס וולס. הוא הוזמן ליצור כוריאוגרפיות למספר מחזות זמר, ובהם "אוליבר", "גברתי הנאווה" ו"דרום פסיפיק". יחד עם הבמאי ריצ'רד אייר הוא יצר את הגרסה הבימתית ואת הכוריאוגרפיה למחזמר המצליח "מרי פופינס".
המופע הוצג בארץ לפני 15 שנה, ועתה הוא חוזר לישראל במסגרת סיור עולמי ענק שכולל את סיטי סנטר בניו יורק, וסיור הופעות נרחב בכל רחבי בריטניה עם יותר מ-60 הופעות בסדלרס וולס בלונדון.
כרטיסים רק בקופת האופרה- המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב
לרוכשים באתר האופרה תינתן הנחה של 5 אחוזים , www.israel-opera.co.il
שלכם, יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן