אושיו אמאגאטסו (Ushio Amagatsu) - מייסד, מנהל אמנותי וכוריאוגרף הלהקה - מצליח להעביר עם להקתו דימויים בימתיים בעלי יופי פיוטי, באמצעות כוריאוגרפיה מדוקדקת ואפקטים ויזואליים מרשימים. אחד מסימני ההיכר של הלהקה הוא האיפור הלבן שבו מושחים הרקדנים את גופם ופניהם.
ביצירתו של אמאגטסו, הרגשות משתנים, העונות מתחלפות, והזמן חולף מבלי לעצור. בהפקה זו מתיך הכוריאוגרף את גבולות הזמן והחלל על גבי שבע תמונות בימתיות, ומציג את גלגול הנשמות כתהליך יפהפה המתקדם בכיוון אחד ואינו עוצר לעולם. המילה "טובארי" מתארת פיסת חומר החוצה חלל לשניים. בשירה היפנית מציינת המילה את המעבר בין יום ללילה.
סנקאי ג'וקו
הלהקה נוסדה בשנת 1975 על ידי אושיו אמגאטסו – דור שני למשפחת יוצרי מחול הבוטו היפני. ממשיכי דרכם של הרקדנים קאזואו אונו והיג'יקטה שיסדו את סגנון המחול הזה.
הבוטו מעביר את תגובתם של יוצרים ביפן לאחר הפצצה בהירושימה בשנות השישים, והיה הבסיס ליצירת מחול יפני רדיקלי בן זמננו. הרעיון הבסיסי ביצירתו של אמגאטסו הוא "דיאלוג עם כוח המשיכה" וזה גם שמו של ספר אותו פרסם בשנת 2001. לפני שהחל לרקוד וליצור בסגנון הבוטו הוא הוכשר כרקדן בבית הספר למחול מודרני וקלאסי בטוקיו. ב-1975 החל לקיים סדרה של סדנאות כדי למצוא את הרקדנים ללהקתו החדשה. מתוך 30 רקדנים נשארו שלושה לאחר שנה שלמה של סדנאות. ומאז ידועה סנקאי ג'וקו כלהקה של גברים בלבד. פרוש השם הוא "הסדנא של ההר והים". המתייחסת לשני האלמנטים הבסיסיים בטיפולוגיה של יפן.
בביקורה הקודם בארץ, הופיעו חברי הלהקה על רקע חומת העיר העתיקה בירושלים, כשהם תלויים על חבלים עבים ויוצרים במופע תנועה וירטואוזי, תחושה בלתי נתפשת של ריחוף עדין בין שמים לארץ. מופע זה נגנז לאחר שיוֹשִׁיוּקִי טָקָדָה (אחד מרקדני הלהקה) נהרג כשנפל מהחבל בעת מופע.
תאריכי המופעים: יום שישי 12 בדצמבר בשעה 13:00, מוצאי שבת 13 בדצמבר בשעה 21:00, יום א' 14 בדצמבר בשעה 20:00, יום ב' 15 בדצמבר בשעה 20:00.
שלכם, יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן