"שולץ, עומד או לא עומד" צועק שמואל רודנסקי על שמוליק סגל שבא לספר לו ש"הלילה פוצצו את בניין ההסתדרות". כך שמעתי אינספור פעמים בתקליט "שמוליק שמוליק וההיסטוריה", ששחקתי עד דק. במערכון הידוע מאיר קישון בדרך ההומוריסטית המושחזת שלו את חרושת השמועות הישראלית, שלא פעם הקדימה את חדשות הרדיו, ואת האמונה העיוורת שלנו בכל שמועה. "אבל הבנין עומד!!!" צועק רודנסקי בקולו העמוק, אבל שולץ אפילו לא צריך להביט החוצה. במקום זה הוא אומר: "אני יכול להביא לך לפחות 80 עדים, שיעידו במו פיהם, איך ששמעו במו אזניהם שקונשטטר אמר שהלילה פוצצו את בנין ההסתדרות". טוב, עברו מאז כ-50 שנים. אז אם הציטוט שלי אינו מדוייק, אני שולח מכאן בקשת מחילה לקישון שבשמיים. מקווה שיסלח לי.
במלאת עשור למותו של אפרים קישון- גדול הסאטיריקאנים ומגדולי היוצרים הישראלים, מפגיש סינמטק תל-אביב בשבוע אחד את סלאח שבתי, השוטר אזולאי, בלאומילך, הכתובה ועוד. קישון, מהסאטיריקנים ,הבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם ומענקי התרבות של ישראל. חתן פרס ישראל שיצירותיו הספרותיות, הקולנועיות והבימתיות עדיין חיות, בועטות, נושכות ורלוונטיות –ממש כאילו נוצרו היום.
במלאת עשור למותו של אפרים קישון- גדול הסאטיריקאנים ומגדולי היוצרים הישראלים, מפגיש סינמטק תל-אביב בשבוע אחד את סלאח שבתי, השוטר אזולאי, בלאומילך, הכתובה ועוד. קישון, מהסאטיריקנים ,הבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם ומענקי התרבות של ישראל. חתן פרס ישראל שיצירותיו הספרותיות, הקולנועיות והבימתיות עדיין חיות, בועטות, נושכות ורלוונטיות –ממש כאילו נוצרו היום.
לציון עשור למותו, יתקיים ברחבי ת"א, בתאריכים 31-19 בינואר, "פסטיבל קישון להומור" ביוזמה והפקה של משפחת קישון ואלינור לכטמן מנהלת העיזבון התרבותי של אפרים קישון ובשותפות עם עיריית תל-אביב - יפו, קרן יהושוע רבינוביץ לאמנויות ת"א - פרויקט קולנוע, סינמטק תל אביב, תיאטרון הקאמרי, הוצאת ידיעות ספרים, בית אריאלה ויונייטד-קינג. אירועי הפסטיבל יתקיימו בסינמטק ת"א, בתיאטרון הקאמרי, בבית אריאלה וכן, אירוע מיוחד שיתקיים ביום השנה למותו של קישון בבית הקברות טרומפלדור שם הוא קבור.
הצדעה זו לאפרים קישון נוגעת במכלול יצירתו הרחבה: קישון-אבי הקולנוע הישראלי, מי שהיה מועמד פעמיים לאוסקר וזכה שלוש פעמים בגלובוס הזהב, הסופר והסאטיריקן השנון שכתב למעלה מחמישים ספרים בעברית שתורגמו ל-37 שפות ונמכרו בלמעלה מ 45 מליון עותקים. המחזאי והבמאי שהוכיח שהומור וסאטירה הם אוניברסליים במחזות שהועלו בארץ ובעולם במשך שישים השנים האחרונות ובהם כאלה כמו "הכתובה" ו"הו, הו, יוליה" הנחשבים לקומדיות קלאסיות בינלאומיות.
הומור שלא נס ליחו
יצירותיו המגוונות וחדות העין של קישון, מצליחות עד היום לשקף את פניה של החברה הישראלית. הוא העמיד במרכז יצירתו את האדם הפשוט על בעיותיו היום-יומיות ולא נרתע מהטיפול במצוקותיה הקשות והכואבות של החברה: המצוקה החברתית-כלכלית, האבטלה, העוני ותנאי הדיור הקשים. בכתביו חשף בהומור המיוחד רק לו את הסבך הביורוקרטי, והתמקד בפערים שבין חלקים בחברה הישראלית.
הרלוונטיות של יצירתו תקפה גם היום. כמו שאומר חיים טופול על סלאח שבתי: "זה סרט חברתי ממדרגה ראשונה. יצירה שהיא אקטואלית תמיד, מכיוון שיש בה יחסים בין אבא לבן, בין גבר לאישה, בין אדם לאוטוריטות. זה תמיד השלטון מול האיש הקטן. לא הבנו אז עד כמה כל זה ידבר אל הקהל ויישאר רלוונטי גם אחרי 50 שנה".
הומוריסטן משגע – ורואה שחורות
"תמיד הפליא אותי שאדם היוצר הומור נפלא כל כך ומצליח להצחיק בכוח המילה הכתובה בלבד הוא עצמו די מלנכולי ורואה שחורות. זו לא רק השואה שהייתה האירוע המשמעותי והמכונן של חייו, אלא התכונה והיכולת שלו לחשוף את האמת הצרופה של ההוויה האנושית, ללא כחל וסרק ,להסיר את כל המסכות, לקרוע את רשתות ההסוואה, להאיר את כל השקרים הספונים בחשכה, ולהצביע על הצביעות האנושית במלוא תפארתה. הוא היה בעיניי כמו הילד באגדה המופלאה של אנדרסן זה שצועק בקול גדול "המלך הוא עירום". כך מספר רפי קישון על אבא שהוא גם אגדה.
בתו רננה מספרת על אביה: "זה אבא שכתב על ההווה, חלם על העתיד... אבל חי את העבר. זה אבא שתמיד צחק על הכל אבל בכה מבפנים. וזה האבא היחיד שלי".
רטרוספקטיבה בעותקים חדשים
יוקרנו עותקים חדשים באיכות גבוהה, של חמשת הסרטים שכתב ביים והפיק. זוהי הזדמנות גם לקהל הצעיר לפגוש את הגיבורים הבלתי נשכחים שהצמיח קישון בקולנוע ולהיווכח עד כמה הם רלוונטים, מצחיקים ומרגשים גם היום.
הסרטים שיוקרנו הם:
- "סאלח שבתי" ( 1964) - הקרנה שתוקדש לשחקנית גאולה נוני שהלכה לעולמה השנה וכיכבה בסרט לצד חיים טופול, גילה אלמגור, זהרירה חריפאי, ואריק איינשטיין
- "ארבינקא" (1967) - בהשתתפות גילה אלמגור, חיים טופול, שייקה אופיר והגשש החיוור
- "תעלת בלאומילך" (1969) - בהשתתפות בומבה צור, שייקה אופיר, זהרירה חריפאי
- "השוטר אזולאי" (1970) - בהשתתפות שייקה אופיר, זהרירה חריפאי, ניצה שאול
- "השועל בלול התרנגולות" (1978) בהשתתפות שייקה אופיר זהרירה חריפאי, ספי ריבלין.
באירוע מיוחד שיתקיים בבית אריאלה ב- 29 לינואר, יושק "ספר קישוני" בהוצאת "ידיעות ספרים"- אוסף חדש המקיף את יצירתו של אפרים קישון. לראשונה רואה אור אוסף מקיף הכולל סיפורונים שנכתבו לאורך חצי מאה של שנות יצירה. מדובר בחגיגה קישונית לתפארת, לציון מותו של האדם שזיקק אל דפיו את הישראליות באופן המדויק ביותר. הספר הוא התשובה לכל מי שמתגעגע לסגנונו המופלא והייחודי של קישון ולכתביו: "באחד האמשים הללו", "הזעליגים", "גמזני", "אשתי הקטנה", "הג'ינג'י עם המפתחות" ועוד ועוד .
באירוע זה יוקראו קטעים מן הספר וייערך מפגש אשר כותרתו "האם הסאטירה החברתית והפוליטית של קישון עדיין מושחזת ותקפה?" בהשתתפות נרי ליבנה, רוביק רוזנטל, אלי אשד ונוית בראל, עורכת הספר.
קישון גם בקאמרי
בתיאטרון הקאמרי יתקיים ב-30.1 מופע מחווה תיאטרלי , בבימוי ועריכה של אבי גז ובהנחיית אודיה קורן ושמואל וילוז'ני ובו יבצעו שחקני הקאמרי ואורחים שירים, מערכונים, וקטעים מתוך מחזות, הומורסקות וסאטירות כמו: "תעלת בלאומילך", "סלאח שבתי", "חור במסך", "השוטר אזולאי", "סליחה שניצחנו", "עד המדינה", "הו הו יוליה", "באחד האמשים", "ספר משפחתי". בין המשתתפים: דביר בנדק, עזרא דגן, שלמה וישינסקי, איציק כהן,יעל לבנטל, רבקה מיכאלי, אלון נוימן, מיי פינגולד, ד"ר רפי קישון, איה שבא, תומר שרון, קובי פרג', שחקני ההצגה "תעלת בלאומילך" ועוד.
במהלך הפסטיבל תוצג בקאמרי- ההצגה "תעלת בלאומילך" בעיבודם ובבימויים של גורי אלפי ואלי ביז'אווי .
בקיצור, במחצית השניה של ינואר, עוטה תל-אביב חיוך קישוני נוסטלגי, הומוריסטי וציני.
שלכם, יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן