האופרה הישראלית בכרזות – 1920-1970

אני רואה את הכרזות ומחייך. נזכר בד"ר ישראל צבי כנר, עליו השלום-המורה להיסטוריה שלי בתיכון. ד"ר כנר היה מתלונן קבוע בטורי "קוראים כותבים" בעיתונות. אחד הנושאים שחזר שוב ושוב במכתביו היה דיוק השעונים ב"ככר מלכי ישראל". כן, לאורך שנים רבות היו שם 4 שעונים על עמוד גבוה, בסמוך לרחוב המלך ג'ורג'. וד"ר כנר כתב שוב ושוב... שכל אחד מהשעונים מראה שעה אחרת. כן, כך זה בארץ ישראל. לא ממהרים לתקן. לקח המון שנים עד שפרקו את השעונים... והשאירו רק אחד. 

אני נזכר ותוהה איך הגיעו אנשים בזמן לאופרה, כשבפוסטר של האופרה "אאידה" היה כתוב: "התחלה בשעה 8,30 לפי שעון העיריה" ובהמשך: "הדלתות ננעלות חמשה דקים לפני ההתחלה".  אז לפי איזה שעון של העיריה?אני מניח שהתכוונו לשעון אחר, אבל אף פעם לא ראיתי שעון בצילומי בית העיריה הישן ברחוב ביאליק.

לכבוד העונה ה-30, מציגה האופרה הישראלית תערוכת כרזות מראשית ימי האופרה, הרבה לפני תחילת האינטרנט. מה שלא נכתב בכרזה, פשוט לא ידעו. מעבר להתרגשות, אפשר ללמוד המון על תולדותיה של האופרה הישראלית.

היא התחילה את דרכה בשנות ה-20 בשם האופירה הארצישראלית Palestine Opera. האופיריטה הארצישראלית, האופרה הארץ ישראלית העממית ועד לאופרה הישראלית של ימינו. ניתן לראות אילו אופרות ואופרטות הוצגו בתל-אביב: 'כרמן', 'לה טרוויאטה', 'אאידה' ועוד מבחר להיטי אופרה וגם מיצירות מוכרות פחות כמו 'ההוגנוטים' של מאיירבר ואינספור אופרטות וינאיות ואפילו יהודיות כמו: 'שני קוני למל' לפי המחזה של גולדפאדן ועוד. תוכלו לדעת כמה נגנים השתתפו בתזמורת, כמה זמרים במקהלה, באילו בניינים הופיעה האופרה, מי היו הסולנים, מה היו מחירי הכרטיסים ואיך התפתחה הפצת הכרטיסים לאורך השנים.

עיצוב הכרזות, זה סיפור בפני עצמו. כדאי לטפס לקומה העליונה של משכן אמנויות הבמה בתל-אביב. התערוכה תהיה פתוחה עד 31 ביולי 2015, והכניסה חינם.

אוצר התערוכות במשכן: אודי רוזנוויין | צילם את הכרזות: יוסי צבקר

שלכם, יורם בר-סלע



נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City