יהודים בעם; ישראלים בע״מ - סדרת קונצרטים על המקום היהודי והיעדרו בתרבות המוזיקלית היהודית המודרנית

בסדרת הקונצרטים יהודים בעם; ישראלים בע״מ מציג ד"ר אסף שלג דוגמאות להשפעות מוסיקליות מקומיות שהשפיעו על יוצרים יהודיים בארץ מולדתם, נדדו עם היוצרים היהודים לארצות חדשות ושם נמהלו בסגנונות אחרים, מקוריים ומיובאים מארצות אחרות. כור היתוך מורכב, הנובע מנדידת היהודים, מרצון או מכורח, ומדיאלוג תרבותי מתמשך עם קהילות רוב לא-יהודיות. אסף יוצר פה ז'נר חדש של קונצרטים בהם הוא מתייחס למקורות המוסיקליים, לגורמים המשפיעים ולמרכיבי היצירות, המביאים לידי ביטוי את ערוב הסגנונות. הוא מלווה את היצירות בהסברים מעניינים ורהוטים הממחישים את רעיונותיו והופכים את הקונצרט לחוויה מעשירה ומרתקת. 

ד"ר אסף שלג, פסנתרן מחונן ומוסיקולוג, חוקר את השפעות המקום על התפתחות המוסיקה היהודית. מחקרו נערך במסגרת פרוייקט "דעת המקום" המתקיים במסגרת פרוייקט I-Core של הקרן הלאומית למדעים. אסף בעצם מערער על המושג "מוסיקה יהודית". המוסיקה שיצרו מלחינים יהודיים הינה אוסף (לפעמים תערובת, לעיתים תרכובת) של צלילים וסגנונות. למשל, אומר אסף מוסיקה תימנית בפלשתינה א״י ולאחר מכן בישראל נכתבה כאן בהתנייה מסוימת שעברה דרך אוצר המילים המוזיקלי המערבי״ ועברו לא מעט שנים עד שמלחינים אימצו את המאפיינים התחביריים של המוזיקה הזו מבלי להחפיץ אותה לצרכים לאומיים ורטוריים.

אסף מסביר את הקונספט שמאחורי סדרת הקונצרטים: 

סדרת הקונצרטים יהודים בעם, ישראלים בע״מ מבקשת להשמיע את הדי המקומות הממשיים והמדומיינים שהזינו את כתיבתה של מוזיקה יהודית במאה העשרים. חשיפת אותם מקומות דרך היצירות המרכיבות את שני הקונצרטים יגלה יצירות בתנועה. תנועתם של מלחינים מהגרים ממולדות שונות למחוזות חדשים. אבל התנועה המרכיבה את יצירותיהם של המלחינים היהודים הללו אינה פיזית בלבד, שכן אל הפרטיטורות הנכתבות על ידם פולשים קולות שונים המאפיינים את כתיבתם כקבוצה של יוצרים עקורים. וזו אינה תרכובת הרמונית בהכרח. לעתים אלו הם קולות המתנגשים זה בזה ומעמתים את המקומות המתחרים על תשומת לבו של המלחין—בין שהם מקומות ביוגרפיים, אוטוביוגרפיים, מושאי געגוע, קולות ליטורגיים שאולים מליטורגיות שזרות למלחין, או קולות פואטיים שאולים שהמלחין מנפיש מחדש בצלילים. מוזיקה בתנועה, אם כן, מגלה את נוכחותם של מקומות מעין אלו כמו גם את נוכחותם הנעדרת של מקומות אחרים. 

תכנית הקונצרט הראשון שהתקיים ב- 29 באפריל 2015

ריצ׳רד פרבר (נ. 1945) בניכר (2008) | פרדריקה (2013)

מחזורי שירים לבריטון ופסנתר על טקסטים מאת היינריך היינה
גיא פלץ | עידו אריאל

בן-ציון אורגד (2006-1926) הצבי ישראל (1949) לבריטון ופסנתר
גיא פלץ | עידו אריאל

מרק קופיטמן (2011-1929) קינה (1973) לחליל סולו
מיכאל לוקין

מריו קסטלנואובו-טדסקו (1968-1895) שלושה כוראלים על מלודיות עבריות (1926) לפסנתר סולו
אסף שלג

סייד דרוויש (1923-1892) | רחמים עמאר (1976-1898) מוחמד עבד אל-והאב (1991-1902)
פיוטים מירושלים של אמצע המאה העשרים
רוני איש-רן

בסיום הקונצרט, הצליח רוני איש-רן לרגש את הקהל באולם בשירה בציבור של פיוטים המהווים נקודת מפגש תרבותית בין מוסיקה יהודית, טורקית וערבית. רוני לימד את אחד הפיוטים וזכה להשתתפות ערה של כולם.

הקונצרט השני – קונסרבטוריון ת"א (שטריקר), 28 במאי 2015, 20:00
הקונצרט השני עוסק בתפר שבין אירופה לישראל ובין והסמלים המוזיקליים ההולכים ודוהים של מזרח אירופה. גם היצירות בקונצרט זה אומרות כולן תנועה. ארנסט בלוך כותב את רביעיית המיתרים הראשונה שלו בשנת 1916 לאחר שמחזור שלם של יצירות יהודיות שכתב באירופה בין השנים 1916-1911 (ושהמפורסמת בהן היא שלמה לצ׳לו ותזמורת) מבהירות לו בהדרגה שאירופה עסוקה באופן אובססיבי מידי במהויות לאומיות מכדי להכיל יצירות אלו בשיח התרבותי שלה. אבל אותה הכרה שתוביל את בלוך עוד באותה שנה לארה״ב (שם יסיים את הרביעייה במלון בניו-יורק), תביא גם לדהייה של הסמלים המוזיקליים המזרח-אירופאיים בכתיבתו. וכך, במקום סטריאוטיפים מוזיקליים באמצעותם הזדהה בלוך כיהודי ביצירותיו המוקדמות יותר, מציגה הרביעייה מסס של תבניות מלודיות מזרח אירופאיות מהול בתחביר מוזיקלי כרומטי שמבקש לפסוע מעבר להסמלות. אותו שלב כבר ייתר את הכותרת ״היהודית״. עם הדהייה הסמנטית הזו יאבד בלוך את מקומו באירופה ויעבור לכתוב לקהילייה מפרשת חדשה בארה״ב, קהילייה של יהודים אמריקאיים יוצאי מזרח אירופה.

מי שיאבד את מקומו בגרמניה בראשית שנות השלושים הוא המלחין הגרמני יהודי אריך וולטר שטרנברג (1974-1891). שטרנברג שכבר נחל הצלחה עם יצירותיו הראשונות בגרמניה, החל לפקוד את פלשתינה המנדטורית אחת לשנה החל מאמצע שנות העשרים ועד להגירתו אליה בשנת 1932. בפלשתינה ביקר את אשתו השנייה ושלושת ילדיו, ואפילו עגנון ידווח במכתביו לאשתו שלו על פגישתו עם הזוג שטרנברג בחוף ת״א, ביולי 1931. עם הגירתו יהיה שטרנברג לאחד המלחינים הבולטים בפעילותו להקמת התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית ולהקמה מחדש של הסניף הארץ הישראלי של האגודה הבינלאומית למוזיקה מודרנית. אבל הרביעייה שלפנינו שייכת לתקופה הגרמנית של שטרנברג והיא לכשעצמה מזכירה לנו שמוזיקה אומנותית בישראל היא ״סניף״ של מוזיקה אומנותית שנעקרה מאירופה בשנות השלושים. כמו בלוך, הרביעייה מוצאת גם את שטרנברג מביט מזרחה. שטרנברג בונה את רביעיית המיתרים על השיר היידי דער פארם (המעבורת) שמונכח בשיאה של היצירה באמצעות זמרת מצו-סופרן המתלווה לרביעייה. בברלין, על התפר שבין מזרח למערב אירופה ביקש שטרנברג לתת תוקף מודרניסטי לקולות המהגרים היהודים שעברו דרך ברלין או השתקעו בה. את ברלין עיר מולדתו ייאלץ שטרנברג לעזוב בשנת 1932; ובישראל ייאלץ לתרגם את השיר היידי לעברית ובכך להפוך אותו למושא גלותי בשיח הממלכתי של שנות החמישים.

מן העבר השני של מלחמת העולם השנייה, לאחר שחרורו מאושוויץ יצבע פרימו לוי את המקום אליו חזר דרך המוזיקה העממית המאפיינת אותו: ״…אבל אחר כך, כשהתחלנו לשיר / את שירינו הטובים חסרי הטעם, / אז זה קרה, וכל הדברים / חזרו להיות הדברים של פעם״. את הדימויים האלו תרגם צבי אבני (נולד 1927) לצלילים בשנת שבתון שעשה בניו-יורק בשנת 1998 תחת הכותר איזהו אדם? אולם את ה״שירים הטובים חסרי הטעם״ שמע אבני לא רק כשירי עם איטלקיים, אליהם כיוון לוי, אלא גם כשירי היידיש ששמע אבני בילדותו. ומה שאצל לוי הוא קרום מוזיקלי דק המגן על הניצול מזיכרונותיו המאיימים לכלותו (כל עוד אותה מוזיקה מתנגנת), מוכתם בלחן של אבני בהרמזים מוזיקליים על אודות העבר היהודי המזרח אירופאי. כך, בהפרש של כחצי מאה זה מזה נמצאו המשורר והמלחין כותבים למקום שאבד להם.

את הסדרה יחתום דואט לסופרן ומצו סופרן יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע (שיר השירים ב׳:14) שהלחין פאול בן-חיים (1984-1897) בשנת 1965. בן-חיים שהיה בין השאר מורו של אבני ושל אורגד, היגר ממינכן בשנת 1933 לחפש מקלט זמני בפלשתינה ובה הפך (ואולי בעל כורחו) למלחין הלאומי של ישראל. ומדוע בעל כורחו? מי שהגיע מאסכולה קומפוזיטורית אירופאית שמרנית, הצליח לטוות דרך ביניים שבה הסְמַלוֹת לאומיות ציוניות במוזיקה נקלטו כשניוניות בלבד במערכת כתיבה אירוצנטרית. יצירותיו המשכרות, כתוצאה מכך, מזכירות כי המקום הנוכחי יכול להירשם גם בכאב רב, כאב שהמוזיקה לא בהכרח מסגירה בשמיעה ראשונה.

הכניסה חינם, אבל יש צורך להזמין מראש כרטיסים בקונסרבטוריון שטריקר: 03-5466228

פרטים נוספים באתר דעת המקום

שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City