כיכר העיר וורונה. המאה ה-16. אהבה סוערת בין בני משפחות יריבות מגיעה לסיום הטראגי הצפוי מראש. העולם מציין 400 שנים למותו של ויליאם שקספיר, והאופרה הישראלית חוגגת בהפקה בינלאומית של האופרה "רומיאו ויוליה" של המלחין הצרפתי שארל גונו על פי סיפור האהבה הנצחי מאת וויליאם שייקספיר לליברית של ז'ול ברבייה. צוות סולנים המשלב ממיטב הזמרים הישראליים וכמה מחו"ל עושים מוסיקה נהדרת. הבימוי של שארל לואי גרינדה, מחדד את העלילה ושומר את המתח עד הרגע האחרון, למרות שסופה ידוע מראש... כבר 400 שנה.
התפאורה של אריק שבלייה צנועה, ובכל זאת מצליחה להרשים וליצור בשינויים קלים את 5 הזירות המאכלסות את העלילה: ככר העיר וורונה במאה ה-16 וארמון משפחת קפולט, הגן ליד חדרה של יוליה, תא הוידוי של הנזיר לורנצו, חדרה של יוליה ואחוזת הקבר של משפחת קפולט.
ככר העיר ושתי שורות עמודים ענקיים יוצרים את המסגרת לכל התמונות. הקהל שוכח לאיזה אולם נכנס ומרגיש בככר העיר בוורונה. מקסים. את המערכה השלישית המתרחשת בכיכר העיר, מחוץ לארמון משפחת קפולט, רואים הצופים בהצצה אל בין עמודי הקשתות המקיפות את הכיכר. תמונה מקסימה המחוזקת בתאורה יצירתית של רוברטו ונטורי. והתלבושות, מכבדות את האופרה בשל צבעים, יפות ועשירות בפרטים. ממש כמו בוורונה של פעם.
רומיאו ויוליה מאת גונו נכתבה באביב 1865 והיא מתרכזת בנאהבים עצמם ובדואטים מרתקים שנכתבו עבורם. את האופרה יצר גונו כסיפור אהבה בחמש מערכות כשבמרכזה של כל מערכה דואט: "המערכה הראשונה מסתיימת באופן מושלם. המערכה השנייה עדינה כאילו בחלום. המערכה השלישית היא יצרית עם הקרבות והגלייתו של רומיאו, הרביעית היא דרמטית והחמישית טראגית. זו התפתחות נכונה של העלילה." כך מסכם גונו "בצניעות" את מבנה היצירה.
האופרה מלאה באינספור דמויות למרות שגונו ומחברי הליברית שלו צמצמו את כמות הדמויות המופיעות במחזה של שקספיר. למרות זאת היא מתרכזת סביב שתי הדמויות המרכזיות – רומיאו ויוליה. במערכה הראשונה הם מופיעים כל אחד בנפרד, אבל מהר מאוד האופרה הופכת למסע דילוגים של צמד האוהבים מרגע פגישתם ועד לרגע מותם. מסע בו חמש תחנות, אחת בכל מערכה. גונו הלחין חמישה דואטים מרגשים לצמד האוהבים שלו, כאשר מדואט לדואט אנו עוקבים אחר השינויים העוברים עליהם. כל מה שקורה בין דואט לדואט הוא בעצם הסבר לשינוי הקיצוני המתרחש במה שרומיאו ויוליה מרגישים זה כלפי זו ושניהם כלפי הסביבה העוטפת אותם.
בדואט האחרון, רומיאו ויוליה כלל לא מדברים זה עם זו. זה מעין מחול מוות כפול שמרטיט את הרגש ואת נימי הנשמה. גונו לא יכול היה לעמוד בפיתוי לכתוב בדואט אחד נוסף. הוא משנה מעט את הסוף השקספירי ולאחר שרומיאו שותה את הרעל, יוליה מתעוררת והשניים זוכים לשיר את דואט הסיום ולמות יחדיו זה בזרועות זו.
הבמאי - ז'אן לואי גרינדה
מנהלה הכללי של האופרה של מונטה קרלו. הוא מביים בבתי אופרה בעולם ובין השאר ביים את: טבעת הניבלונגים (וגנר), פליאצ'י (לאונקוולו), דון ג'ובני (מוצרט), העטלף (י. שטראוס), מפיסטופלה (בויטו), מחזות הזמר סיפור הפרברים, סוכר, חמים וטעים, הטיטניק ושיר אשיר בגשם, עליו זכה בפרס מולייר בפריס עבור המחזמר הטוב של השנה. גרינדה עבד בבתי אופרה רבים ברחבי העולם, ביניהם האופרה של ניצה, זגרב, האופרה של אביניון, מונטריאול, ליאז', האופרה הקומית בפריס ורבים אחרים. באופרה הישראלית ביים את לה ג'וקונדה (2008), מפיסטופלה (2008) ודון קרלו (2006) ניצח.
המנצח - פרנצ'סקו צ'ילופו
ניצח בפתיחת העונה באופרה של פירנצה של האופרה הכיכר הקטנה (וולף-פרארי). הפקות אופרה אחרות עליהן ניצח לאחרונה כוללות את נישואי פיגרו (מוצרט), המלך קנדאולוס (זמלינסקי) בפלרמו, הטרובדור (ורדי) במילנו וקומו, הנערה מארל (צ'ילאה) ביסי, קוולריה רוסטיקנה (מסקני) בסאסארי, טנקרדי (רוסיני) בברשיה, הספר מסוויליה (רוסיני) בגנואה, שיקוי האהבה (דוניצטי) בפרמה ומודנה והפקות נוספות. כמו כן הוא מנצח על תזמורות בקונצרטים בכל רחבי העולם כולל ברוסיה, צ'ילה ואיטליה. הוא גם מלחין והאופרה שלו מקרה מורטארה בוצעה לראשונה בניו יורק בשנת 2010. באופרה הישראלית ניצח על הפקות שלושת הטנורים בעכו (2015) ועל שיקוי האהבה בבריכת הסולטן בירושלים (2015).
המנצחת - קרין בן-יוסף
המנהלת המוסיקלית של התזמורת הסימפונית הבין-דורית בהוד השרון וכמו כן כיהנה במשך ארבע שנים כמנצחת הבית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע. היא ניצחה על תזמורות רבות בארץ ובחו"ל כולל התזמורת הממלכתית של סט. פטרבורג, התזמורת הסימפונית ברנדנבורג, תזמורת פילומוסיקה אוקספורד, התזמורת הקאמרית- פילהרמונית של גרץ, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ,תזמורת קונסרבטוריון בארנבוים-סעיד בסיור בארצות הברית. היא זכתה בתחרות היידן לניצוח ובמלגות קרן התרבות אמריקה ישראל. עבדה כמנצחת משנה באופרה הישראלית וניצחה בה על דון פסקואלה (2014).
צוות הסולנים
רומיאו: הטנור האורוגוואי גסטון ריברו (שהופיע באופרה הישראלית ב-'לה בוהם' ובמופע שלושת הטנורים בעכו) והטנור נג'מידין מאבלינוב מאוזבקיסטן בהופעתו הראשונה בארץ.
יוליה: הסופרניות אורליה פלוריאן הרומניה (שהופיעה באופרה הישראלית ב'לה טרוויאטה' במצדה וב'לה רונדינה'), והילה בג'יו הישראלית.
הנזיר לורנצו: זמר הבס הפיני פטרי לינדרוס בהופעתו הראשונה בישראל וזמר הבס הסיבירי יורי קיסין (שהופיע באופרה הישראלית בין השאר בספר מסיוויליה, מאדאם בטרפליי וליידימקבת ממצנסק).
סטפנו: זמרות המצו סופרן הישראליות נעמה גולדמן וענת צ'רני.
הדוכס מרקוציו: הבס-בריטון ולדימיר בראון, את תפקיד מרקוציו ישירו לסרוגין הבריטון האיטלקי אנריקו מריה מראבלי (הופיע באופרה הישראלית ב'כרמינה בורנה' במצדה) ועודד רייך הישראלי.
קפולט: זמר הבס הרומני ראדו פינטלייה ונח בריגר הישראלי.
טיבלט: ישיר הטנור הישראלי יוסף ארידן.
גרטרוד: המצו –סופרן הישראלית שי בלוך וענת צ'רני.
פריס: הבריטונים הישראליים עודד רייך ויאיר פולישוק.
גרגוריו: הבריטונים הישראליים יאיר פולישוק גבריאל לובנהיים את תפקיד בנבליו ישיר הטנור לירן קופל.
מומלץ מאד.
שלכם, יורם בר-סלע
להזמנת כרטיסים: 03-692777, www.israel-opera.co.il
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן