בכתבה הראשונה לקראת האירוויזיון הקרוב סקרנו את הליך בחירת האמן שייצג את ישראל בתחרות השנה. אף על פי שבספירת קולות הקהל הגיעה נטע ברזילי למקום השני בלבד, היא הצליחה לגבור בשקלול הסופי על מתחריה, יונתן מרגי, חן אהרוני וריקי בן-ארי, והיא זו שתייצג את ישראל בתחרות שתתקיים השנה בליסבון. נטע צפויה להתחרות מול שמונה עשר שירים בחצי הגמר הראשון שייערך ב-8 במאי. עשרה שירים מחצי הגמר הראשון יעפילו לגמר יחד עם עשרה שירים נוספים מחצי הגמר השני. אל עשרים העולות יצטרפו פורטוגל המארחת וכן חמש המדינות המממנות את התחרות – בריטניה, איטליה, גרמניה, צרפת וספרד.
את כתבתי השניה בנושא תכננתי להקדיש להליך בחירת השירים במספר מדינות, אולם איתרע מזלי ובעת כתיבת שורות אלו נחשף שירה של נטע ברזילי – Toy. למרות הביקורות החיוביות, הזינוק למקום הראשון בהימורים והרצון להתמקד בניתוח השיר הישראלי וסיכויו, אתמקד הפעם בנושא שאליו התכנסנו (אני, קערת פופקורן והלפטופ) ובכתבותיי הבאות ודאי ארחיב לגבי השיר הישראלי.
רגע לפני שתסתיים בחירת השירים לאירוויזיון הקרוב, מסכמים רבים ממעריצי התחרות כי רמת השירים אינה גבוה כבשנים עברו, אולם היא מאופיינת במבחר יוצא דופן של סגנונות מוזיקליים ושפות.
לא מן הנמנע כי נצחונה הסוחף של פורטוגל אשתקד עם שיר המאופיין במוטיביים מוזיקליים מקומיים סיפק השראה לאמנים אירופאים רבים לתת ביטוי לסגנונם האישי ולא לנסות לקלוע לטעם גנרי באמצעות מגוון של קלישאות וגימיקים.
אחת המדינות הראשונות שבחרה את שירה השנה היא צרפת. למדינה היסטוריה מפוארת בתחרות עם חמישה נצחונות ומספר רב של שירים שהפכו לקלאסיקות, אולם נדמה כי מאז שבוטל החוק המחייב כל מדינה לשיר בשפתה בסוף שנות ה-90 נחלה המדינה כשלונות רבים וכתוצאה מכך אמנים מקומיים רבים נמנעו מלקחת חלק בתחרות. עם זאת בשנתיים האחרונות צרפת הצליחה שוב להתברג בצמרת, והשנה לראשונה מזה שנים רבות ערכה המדינה תחרות קדם אירוויזיון מרובת משתתפים. מעבר לרמת השירים הגבוהה, בלט מבחר הסגנונות המוזיקליים יחד עם הרלוונטיות של השירים לסצינת המוזיקה העכשווית.
בתחרות קדם האירוויזיון הצרפתי ניצח הצמד Madame Monsieur עם השיר Mercy. השיר מתאר את קשיי הפליטים מאפריקה בדרכם לאירופה דרך סיפורה האישי של נערה ניגרית בשם מרסי (רחמים בצרפתית) שנולדה על סיפונה של ספינת פליטים רעועה.
מדינה נוספת שערכה תחרות מקדימה היא ארמניה. המדינה האסייתית החלה להשתתף בתחרות בשנת 2006 ובניגוד לצרפת ולמדינות מערב אירופאיות רבות אחרות בחרה לייצגה בעשור האחרון אמנים מקומיים מן השורה הראשונה והשקיעה במופע כסף רב. נדמה כי ארמניה, בדומה למדינות מזרח אירופאיות אחרות, רואה בתחרות הזדמנות להציג צדדים מערביים, ליברליים ומודרניים של התרבות המקומית. אף על פי שטרם זכתה בתחרות, היא הגיעה בשנים האחרונות פעמיים למקום הרביעי והתברגה לא פעם בעשיריה הראשונה.
בתחרות המקדימה בארמניה ניצח סווק חנגיאן עם השיר 'רוח' אשר יושר לראשונה בתולדות התחרות בארמנית מלאה. המועמדת לנצחון, להקת Kamil Show עם שירה Puerto Rico, סיימה בסופו של הערב במקום הרביעי. הלהקה מורכבת ממלכת הדראג Kamil ומספר זמרות ליווי. מדובר במופע קרקסי ומשעשע שאינו מתיימר להביא בשורה חדשה לעולם המוזיקה, אולם עצם העובדה שמלכת דראג הפכה למועמדת בטוחה לייצג את אחת המדינות ההומופוביות ביותר באירופה יש בה כדי להצביע על רוחות חיוביות של שינוי במדינה. נדמה כי השער שפתחה התחרות עבור הארמנים כדי להציג את תרבותם כלפי חוץ הפך את המדינה לחשופה יותר למערב ולסובלנית יותר כלפי להטב"קים וקבוצות מיעוטים אחרים.
בדומה לארמניה גם יוון תחרוג ממנהגה בשנים האחרונות ותשלח שיר שאינו באנגלית. המדינה החלה להשתתף בתחרות ב-1974, שנה אחרי השתתפותה הראשונה של ישראל עם אילנית והשיר 'שם'. בשנותיה הראשונות בתחרות הגיעה יוון להישגים בינוניים, אולם בעשור הראשון של שנות ה-2000 הפכה יוון למדינה המוצלחת ביותר בתחרות עם שמונה שנים רצופות בעשיריה הראשונה. המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2008 פגע קשות ביוון, ובמסגרת צעדי ייעול במדינה קוצץ תקציב רשות השידור המקומית והשתתפותה של המדינה בתחרות הועמדה לא פעם בסימן שאלה. בשיאו של המשבר ב-2012 לא מצאה רשות השידור היוונית מקורות מימון להשכרת אולם עבור תחרות הקדם, ובסופו של דבר ערכה אותו ברחבת המעליות של קניון מקומי באתונה.
בדומה למדינות אחרות ובהשפעת הצלחתם של שירים שאינם באנגלית אשתקד, הכריזה רשות השידור המקומית שתערוך תחרות מקדימה על טהרת השפה והתרבות היווניות. בשלבים המוקדמים נשלחו לתחרות עשרות שירים אשר נופו בזה אחר זה בטענה כי אינם 'יווניים' מספיק. בשלב הסופי כאשר נותרו במירוץ שלושה שירים בלבד, הוכרז כי אמנים שלא יוכלו לעמוד בהוצאות הפקת השיר וההשתתפות באירוויזיון באופן עצמאי ינופו מן התחרות המקדימה. בסופו של דבר עמד רק השיר 'החלום שלי' של יאנה טרזי בתנאים שהוצבו, ולפיכך בוטל הקדם. השיר משלב כלי נגינה יווניים מסורתיים עם צלילים אלקטרוניים עכשוויים, ואף על פי שמתוארת בו הקרבה חד צדדית של הזמרת לאהובה, ניתן גם לפרשו כתיאור מסירותו של העם היווני לאדמתו ולארצו.
שלושת השירים שנסקרו מעלה אינם מככבים בטבלאות ההימורים של התחרות הקרובה, אולם הליך בחירתם מעלה שאלות על מידת זיקתה של התחרות לסצינת המוזיקה העכשוית. ב-1956 נהגה לראשונה הרעיון לקיים תחרות זמר בין מדינות אירופה מתוך כוונה לקרב ביניהן. נראה כי כיום, שישים ושתיים שנים לאחר שהחלה התחרות, לא ניתן לקבוע אם המוזיקה היא אכן זו שמחברת בין המדינות השונות או שמא תהליכים גיאו-פוליטיים הם אלו שמשפיעים על התחרות וכנגזרת לכך גם על סצינת המוזיקה ביבשת.
בכתבות הבאות אסקור את כלל השירים שנבחרו להשתתף בתחרות האירוויזיון הקרובה, ננתח את סיכוייהם להצליח ונדווח על ההכנות בפורטוגל לקראת האירוח.
תחרות האירוויזיון תשודר ב"כאן 11", ב"כאן 88" ובדיגיטל.
שלכם, יואב אלעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן