הכרתי את דניאל אפיק במסגרת השרות הצבאי. יחד היינו מאזינים לפנות בוקר לציוצי הציפרים, שהתעוררו דקות ספורות לפני היציאה לתרגילי שריון ברמת הגולן. לא מזמן, נתקלתי בדני במסגרת הבלוג של נעה כ"ץ המאיירת וכותבת על ציפרי ארצנו. נעה פרסמה את מנהג הירגזים לקנן בחורים שהם מוצאים בגזעי עצים, סלעים ובתים ישנים. לצד ההסבר על התמעטות חורים לקינון בסביבה הבנויה המודרנית, הוסיפה נעה הוראות לבנייה עצמית של תיבת קינון לירגזים, מפרי עטו של אפיק.
המודעות לפגיעה בקהילת הירגזים עקב התמעטות "אתרי קינון", התפתחה בשנים האחרונות בעקבות מיזם של דניאל אפיק, ד"ר לזואולוגיה מאוניברסיטת וויסקונסין ומומחה לצפרות. בשנות לימודיו בארה"ב, גילה אפיק את התרבות הנפוצה שם של הצבת תיבות קינון בסביבת המגורים, כדי להגן על הציפרים ולקרב את הטבע אל האנשים. "אם אתה רואה ספסל באמצע הרחוב, לא תשב עליו"? שואל דניאל אפיק ואומר: "כך גם הציפרים. במעופן הן מזהות את תיבת הקינון, רואות שהפתח שלה מתאים בדיוק עבורן ומתיישבות בתוכה. בתקופת הקינון, יכולים בני המשפחה לצפות בתהליך בניית הקן, הטלת הביצים (אחת בכל יום), הדגירה על כל הביצים יחד, בקיעת הגוזלים מהביצים (כשבועיים וחצי מתחילת הדגירה) ובסופו של דבר, בגוזלים המתפתחים ובהורים העסוקים שעפים וחוזרים, עם צידה להאכלת הגוזלים. ואחרי כשלושה שבועות נוספים, יוצאים הגוזלים מהקן ותחת הדרכת ההורים, מסתגלים לחיי העצמאות שבחוץ".
דני למד את המאפיינים המדוייקים הדרושים ומייצר תיבות לשעיר, לדרור ולעטלף החרקים.
"הנה, בדיוק הגיע ירגזי! (דניאל מצביע לעבר תיבת הקינון המוצבת בחצרו). אתה שומע את הצ'קה צ'קה צ'ה? תראה, הירגזי עומד על התיבה. נכנס פנימה לבדוק מה קורה שם. אצלם זה עניין של הורמונים. הוא סוקר את הסביבה, רואה אם יש מספיק אוכל בקרבת מקום. מרגיש את הטמפרטורות, את אורך היום. ואם כל הנתונים מתאימים, החור הזה מושך אותו כמו מגנט".
בארץ מקננים בחורף
בניגוד למה שלימדו אותנו בבית הספר, בארץ הציפרים מקננות בחורף. הירגזי נכנס לקן בסוף ינואר־תחילת פברואר. בתקופה הזאת הכל נהיה ירוק ומתחיל גם לפרוח. מכיוון שלא מאוד קר בארץ, גם החרקים מתחילים להתרבות וכל עולם החי מתעורר. "כדאי להתקין את התיבה בקיץ, כי בסתיו, כשהציפורים מתחילות להתארגן לקינון, הן כבר יכירו את התיבה" ממליץ דניאל אפיק. ההתמצאות המרחבית שלהן ברמת הפרטים גבוהה מאוד. הן מכירות כל עץ וכל עלה. ומה שיפה בכל הדבר הזה הוא שאם ציפור בחרה לקנן אצלך בחצר, אתה עד לכל תהליך הרבייה.
ככה זה התחיל...
"התחלתי כצפר קלאסי שעוסק בעיקר בתצפיות. למדתי ביולוגיה וטסתי לוויסקונסין לעשות דוקטורט על מערכת העיכול של ציפורי שיר. שם גיליתי את תרבות חיי החוץ והגינון של המיד־ווסט. הכל מאוד מטופח שם, ואחד הדברים שתפסו אותי היה מתקני האכלה ותיבות קינון לציפורים, שהם חלק מאותה התרבות. אנשים מזמינים את הטבע לחצר, שיהיה קרוב אליהם, כדי ליהנות ממנו. וזה קורה בכל חצר. אתה לא מכניס ציפור לכלוב, אתה מזמין ציפור בר לקנן אצלך ולאכול לידך ואתה צופה ונהנה, זה שבה את לבי.
גיליתי שמדובר בענף של מיליוני דולרים בארצות הברית. אנשים לא רק קונים תיבות קינון, הם גם קונים את סוגי המזון המתאימים למינים השונים, וזה כסף גדול מאוד. כשחזרתי לארץ, הבנתי שללמד באוניברסיטה זה לא כל כך בשבילי, אז עבדתי בכמה סטארט־אפים בתחום הביוטק, אבל בפנים הייתי די חצוי. הלב שלי לא היה שם אפילו שזה היה מרתק. זו לא היתה התשוקה שלי. תמיד הסתכלתי החוצה מחלון המשרד לראות אילו ציפורים עפות בחוץ. כשהסטארט־אפ האחרון שבו עבדתי נסגר לפני כשנתיים, החלטתי לעשות שינוי בחיים. כבר ראיתי את הפנסיה באופק וקיבלתי החלטה אסטרטגית להתחיל לבנות תיבות קינון ובמקביל להדריך טיולים בחו"ל".
אז אם אתם רוצים לבנות בעצמכם תיבת קינון, הכנסו לעמוד הפייסבוק של נעה כ"ץ. שם תמצאו הוראות מפורטות מלוות באיורים ובטקסטים ההומורוסטיים שלה.
ואם אתם מעדיפים תיבה מוכנה להרכבה בנוסח איקאה, התקשרו אל:
תקבלו סט חלקים מוכן להרכבה מהירה מלווה בהוראות הרכבה מדוייקות ומעל לכל, הסברים על ההתמעטות של אתרי קינון והפגיעה באוכלוסיית הציפרים. תופעה שאתם יכולים להיות חלק מהפיתרון הגלובאלי שלה.
ובקרוב, יוציא דני מוצר היי-טקי חדש: תיבת קינון עם מצלמת אינטרנט מובנית. זו תאפשר לכם לעקוב אחר הציפרים והגוזלים שבתוך הקן, גם ממסך המחשב שבבית.
שלכם,
יורם בר-סלע
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
המודעות לפגיעה בקהילת הירגזים עקב התמעטות "אתרי קינון", התפתחה בשנים האחרונות בעקבות מיזם של דניאל אפיק, ד"ר לזואולוגיה מאוניברסיטת וויסקונסין ומומחה לצפרות. בשנות לימודיו בארה"ב, גילה אפיק את התרבות הנפוצה שם של הצבת תיבות קינון בסביבת המגורים, כדי להגן על הציפרים ולקרב את הטבע אל האנשים. "אם אתה רואה ספסל באמצע הרחוב, לא תשב עליו"? שואל דניאל אפיק ואומר: "כך גם הציפרים. במעופן הן מזהות את תיבת הקינון, רואות שהפתח שלה מתאים בדיוק עבורן ומתיישבות בתוכה. בתקופת הקינון, יכולים בני המשפחה לצפות בתהליך בניית הקן, הטלת הביצים (אחת בכל יום), הדגירה על כל הביצים יחד, בקיעת הגוזלים מהביצים (כשבועיים וחצי מתחילת הדגירה) ובסופו של דבר, בגוזלים המתפתחים ובהורים העסוקים שעפים וחוזרים, עם צידה להאכלת הגוזלים. ואחרי כשלושה שבועות נוספים, יוצאים הגוזלים מהקן ותחת הדרכת ההורים, מסתגלים לחיי העצמאות שבחוץ".
דני למד את המאפיינים המדוייקים הדרושים ומייצר תיבות לשעיר, לדרור ולעטלף החרקים.
"הנה, בדיוק הגיע ירגזי! (דניאל מצביע לעבר תיבת הקינון המוצבת בחצרו). אתה שומע את הצ'קה צ'קה צ'ה? תראה, הירגזי עומד על התיבה. נכנס פנימה לבדוק מה קורה שם. אצלם זה עניין של הורמונים. הוא סוקר את הסביבה, רואה אם יש מספיק אוכל בקרבת מקום. מרגיש את הטמפרטורות, את אורך היום. ואם כל הנתונים מתאימים, החור הזה מושך אותו כמו מגנט".
המשוגעים לדבר | יוגב כרמל מראיין את דניאל אפיק | צילם: אפי שריר
בארץ מקננים בחורף
בניגוד למה שלימדו אותנו בבית הספר, בארץ הציפרים מקננות בחורף. הירגזי נכנס לקן בסוף ינואר־תחילת פברואר. בתקופה הזאת הכל נהיה ירוק ומתחיל גם לפרוח. מכיוון שלא מאוד קר בארץ, גם החרקים מתחילים להתרבות וכל עולם החי מתעורר. "כדאי להתקין את התיבה בקיץ, כי בסתיו, כשהציפורים מתחילות להתארגן לקינון, הן כבר יכירו את התיבה" ממליץ דניאל אפיק. ההתמצאות המרחבית שלהן ברמת הפרטים גבוהה מאוד. הן מכירות כל עץ וכל עלה. ומה שיפה בכל הדבר הזה הוא שאם ציפור בחרה לקנן אצלך בחצר, אתה עד לכל תהליך הרבייה.
ככה זה התחיל...
"התחלתי כצפר קלאסי שעוסק בעיקר בתצפיות. למדתי ביולוגיה וטסתי לוויסקונסין לעשות דוקטורט על מערכת העיכול של ציפורי שיר. שם גיליתי את תרבות חיי החוץ והגינון של המיד־ווסט. הכל מאוד מטופח שם, ואחד הדברים שתפסו אותי היה מתקני האכלה ותיבות קינון לציפורים, שהם חלק מאותה התרבות. אנשים מזמינים את הטבע לחצר, שיהיה קרוב אליהם, כדי ליהנות ממנו. וזה קורה בכל חצר. אתה לא מכניס ציפור לכלוב, אתה מזמין ציפור בר לקנן אצלך ולאכול לידך ואתה צופה ונהנה, זה שבה את לבי.
גיליתי שמדובר בענף של מיליוני דולרים בארצות הברית. אנשים לא רק קונים תיבות קינון, הם גם קונים את סוגי המזון המתאימים למינים השונים, וזה כסף גדול מאוד. כשחזרתי לארץ, הבנתי שללמד באוניברסיטה זה לא כל כך בשבילי, אז עבדתי בכמה סטארט־אפים בתחום הביוטק, אבל בפנים הייתי די חצוי. הלב שלי לא היה שם אפילו שזה היה מרתק. זו לא היתה התשוקה שלי. תמיד הסתכלתי החוצה מחלון המשרד לראות אילו ציפורים עפות בחוץ. כשהסטארט־אפ האחרון שבו עבדתי נסגר לפני כשנתיים, החלטתי לעשות שינוי בחיים. כבר ראיתי את הפנסיה באופק וקיבלתי החלטה אסטרטגית להתחיל לבנות תיבות קינון ובמקביל להדריך טיולים בחו"ל".
אז אם אתם רוצים לבנות בעצמכם תיבת קינון, הכנסו לעמוד הפייסבוק של נעה כ"ץ. שם תמצאו הוראות מפורטות מלוות באיורים ובטקסטים ההומורוסטיים שלה.
ואם אתם מעדיפים תיבה מוכנה להרכבה בנוסח איקאה, התקשרו אל:
דניאל אפיק 050-9229979
תקבלו סט חלקים מוכן להרכבה מהירה מלווה בהוראות הרכבה מדוייקות ומעל לכל, הסברים על ההתמעטות של אתרי קינון והפגיעה באוכלוסיית הציפרים. תופעה שאתם יכולים להיות חלק מהפיתרון הגלובאלי שלה.
ובקרוב, יוציא דני מוצר היי-טקי חדש: תיבת קינון עם מצלמת אינטרנט מובנית. זו תאפשר לכם לעקוב אחר הציפרים והגוזלים שבתוך הקן, גם ממסך המחשב שבבית.
שלכם,
יורם בר-סלע
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן