 |
| צילום: Julian Mommert |
"אני מנסה ליצור מופעים מעניינים ולעסוק בשאלות שמעסיקות אותי לגבי החיים. מאחר שאני לא נעזר בטקסטים ואני צייר בעברי, אני יוצר תמונות תיאטרליות חלומיות, משמעותיות עבורי. זו לא פואטיקה. אני בוחן וחוקר עולמות שמעבר לריאליזם, ביצירת פנטזיות "פיוז'ן" תת-הכרתיות". כך מעיד דימיטריוס פאפאיואנו על יצירתו הכוריאוגרפית.
שם המופע Transverse Orientation מתייחס למסלול המוות של פרפר העש שנחשף למקור אור מלאכותי. מתוך אינסטינקט בלתי ניתן לעצירה, הוא מקיף את מקור האור במעגלים הולכים וקטנים... עד למותו. פאפיואנו הוא אמן של ניגודים. במופע הוא יוצר סיטואציות דמיוניות, אמנותיות וקסומות שבכל אחת מהן הוא מאיר "חור קטן" המרמז על המוטרדויות של הכוריאוגרף ממה שקורה בעולם. יחסים "שרוטים" בין אנשים פגיעה בסביבה ובקיימות ועוד. למשל: סצנה אחת שמתחילה כמחווה "להולדת ונוס" וכוללת תינוק מתבוסס בנוזל לבן וצמיגי כשהוא יוצא מבטן אימו. או שור עצום ומציאותי שהוא מעין מינוטאור ושממנו יוצאים הרקדנים. וגם, סצנה אחת שנמשכת יותר מחמש דקות ללא מוזיקה – סיטואציה כמעט בלתי נסבלת לקהל מערבי. ולצד אלה, "כיוון רוחבי", שתוצג כחלק מסדרת המחול של האופרה הישראלית בין 29 באפריל ל-2 במאי, היא יצירה מלאת הומור ורגעים של התפעלות ילדית, והיא מעוררת מחשבה במובן המרגש ביותר.
פאפיואנו, שהקריירה הבינלאומית שלו קיבלה דחיפה ענקית כשהוזמן ליצור את טקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה 2004, ואחר כך גם הפך (ב-2018) לכוריאוגרף הראשון שיצר עבודה באורך מלא עם להקתה של פינה באוש אחרי מותה, מתואר פעמים רבות כקוסם ויזואלי. המופעים שלו מוקפדים בצורה יוצאת דופן. "נדרשים לנו שלושה ימי הקמה, בכל פעם מחדש. היום הראשון הוא יום של תאורה ושני הימים הנוספים כוללים את שאר ההקמות", מפרט פפיואנו ומוסיף: "... והמים אינם הדבר הבעייתי ביותר במופע. האור והתאורה הם העניין הכי מסובך, למרות שמעצב התאורה שלי מאוד חכם וזריז".
"אני עושה סוג של קרקס של אנשים שמעניינים אותי"
פאפיואנו נולד באתונה ב-1964 ומספר כי נמשך לאמנויות בכלל, ולציור בפרט, מגיל צעיר מאוד. בנערותו הידפק על דלתו של הצייר היווני המודרניסטי יאניס צארוצ'יס וביקש שילמד אותו. מאוחר יותר למד לתואר באקדמיה לאמנויות באתונה. היותו הומו והבחירה שלו להיות אמן הרחיקו אותו מהוריו, שהאמינו ששני הדברים האלה ישאירו אותו עני ומתוסכל. כל השאר זה היסטוריה :-) בשנות ה-20 שלו התאהב במחול, ולאחר תקופה בניו יורק, שבמהלכה למד גם את אמנות המחול היפנית בוטו, הוא הקים תיאטרון מחול מחתרתי באתונה בשם אדאפוס. השנה הייתה 1986, ופאפיואנו, כפי שסיפר בראיון לפייננשל טיימס לאחרונה, היה פאנקיסט. "זו הייתה תקופה כזאת. היינו קבוצה של חברים ופשוט הפכנו את הסקוואט שלנו במרכז אתונה לתיאטרון קטן". מלבד המופע שהעלה בתיאטרון של פינה באוש בוופרטאל, פאפיואנו מקפיד בשנים האחרונות לא לעבוד עבור להקות אחרות, וליצור במסגרת עצמאית, שמאפשרת לו את תהליך העבודה האובססיבי והארוך שהוא רגיל אליו.
העבודה על "כיוון רוחבי" החלה עם פרוץ משבר הקורונה. אמנים חששו שלאחר תקופה ללא עבודה ואמנות, הם יעלמו מהבמה. פאפיואנו חשב אחרת ונערך לימי הפוסט-קורונה.
 |
| צילום: Julian Mommert |
"אני אוהב את גוף האדם. אני אוהב את השבריריות שבו"
על העירום המלא המשולב במופע אומר פאפיואנו: " אני מאוהב בגוף האדם ומשלב אותו במופע בגלל המציצנות, האמנותיות והאסתטיקה. אני בוחר רקדנים שמעניינים ומרגשים אותי ואז יוצר את הכוריאוגרפיה בדיוק עבורם. הם לא מבצעי הכוריאוגרפיה שלי. הם שותפים מרכזיים ביצירה".
פאפאיואנו ביקר בישראל פעם אחת, עם היצירה "מדיאה" באמצע שנות ה-90, שהוצגה בסוזן דלל. הפעם הוא מגיע לבמה גדולה יותר, כשהוא כבר דמות מוכרת יותר, ורואים שהוא סקרן כיצד המופע שלו יתקבל כאן. לדבריו, האופן שבו הקהל מגיב למופע משתנה מאוד ממקום למקום, והמתח תמיד קיים.
יתקיימו 4 מופעים:
יום ו' 29 באפריל 2022 בשעה 13:00
שבת 30 באפריל 2022 בשעה 20:00
יום א 1 במאי 2022 בשעה 20:00
יום ב' 2 במאי 2022 בשעה 20:00
זה מופע יוצר דופן. הוא ממלא אולמות ביוון ובאירופה ועכשיו מגיע אלינו. אוהבי מחול ותנועה חייבים לראות את זה.
ההפקה הציעה הנחה של 20% לקוראי "תרבות אנד דה סיטי"
להזמנת כרטיסים הכנסו לאתר האופרה הישראלית https://kupatbravo.co.il/announce/70160
והזינו את הקוד 4444.
שלכם, יורם בר-סלע
 |
| צילום: Julian Mommert |
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן