בימים אלו של מלחמת "חרבות ברזל", הסינפונייטה הישראלית באר שבע יוצאת בסדרת סרטונים קצרים בשם ''המוזות לא שותקות'', בהם משולבים קטעים מוסיקליים עם הסברים אודותיהם וראיונות אישיים עם חלק מהנגנים על המצב הנוכחי.
אלבניז: טנגו בעיבוד לקונטרבס ופסנתר (שי פקר, קונטרבס; רני קלדרון, פסנתר)
הקונטרבס הוא כלי המיתר הגדול ביותר, בעל צלילים נמוכים במיוחד שלרוב לא יוביל יצירות קלאסיות בתפקיד סולו. היצירה "טנגו" של אלבניז אמנם נכתבה במקורה לפסנתר סולו, אך היא עובדה לכלים רבים והיום נשמע אותה בעיבוד יוצא דופן לקונטרבס ופסנתר.
השילוב של שני הכלים, הצליל המיוחד של הקונטרבס והפיציקטי (נגינה בפריטה במקום עם הקשת) שהוא עושה במהלך היצירה נותנים גוון מיוחד שמאוד מתאים למוסיקה של אלבניז.
מוזמנים לצפות, להקשיב להסברים ולקטע המוסיקלי המלא בסופם.
"לשובם בשלום" -הפרק השני של השביעית של בטהובן
לראשונה מאז פרוץ המלחמה התכנסה התזמורת במלואה, לצלם את הסרטון השביעי שבסדרת המוזות לא שותקות. בשונה משאר הסרטונים בסדרה, הקטע שנבחר – הפרק השני של השביעית של בטהובן – יהווה הפעם רקע לתמונות החטופים, שיוקרנו לכל ארכו. הסרטון מוקדש לכל השבים מהשבי ולאלה שאנו עוד מחכים ומתפללים לשובם בשלום.
פרידריך קולאו: וריאציות על שיר עם שבדי, אופ. 102 מס 2 (שרה פינטלינג, חליל ראשון; שקד יעקב, חליל שני)
פרידריך קולאו היה מלחין דני מסוף המאה ה-18, שאת השפעת יצירתו "וריאציות על שיר עם שבדי" אפשר לראות גם באופרה הצרפתית המוכרת מאת תומא "המלט". את הקטע מיצירתו של קולאו ינגנו החלילנית הראשונה של התזמורת, שרה פינטלינג מורג, שהיא מוותיקות הנגנים, ושקד יעקב, החלילנית השנייה בתזמורת, וצעירת הנגנים שהצטרפה אלינו השנה.
מוצרט: רביעייה לפסנתר וכלי קשת בסול מינור, ק. 478, (פרק שלישי (רונדו) (רני קלדרון, פסנתר; ארקדי קליין, כינור; איגור ברסלבסקי, ויולה; אלי לצ'ין, צ'לו)
בפרק זה של סדרת המוזות לא שותקות, מבוצע פרק הסיום של הרביעייה הראשונה שלמוצרט לפסנתר וכלי קשת ביצירה משתתפים כינור, ויולה, צ'לו פסנתר ומוצרט יוצר מגוון צלילים, בין זה של הרכב אינטימי ועד לאשליה כאילו מדובר בתזמורת שלמה שמנגנת, הכוללת גם כלי נשיפה.
י.ס. באך: קונצ'רטו לשני כינורות ותזמורת (אמה מילמן, כינור סולו; אנה דניסובה, כינור סולו; רומן דניסוב, כינור; אינה פיודורובה, כינור; ניקולאי זכרין, ויולה; לב איגנטייב, צ'לו)
יוהאן סבסטיאן באך הוא אחד הגאונים הגדולים ביותר בתולדות המוסיקה, ועם זאת המוסיקה שלו נגישה וקל להתחבר אליה.
בפרק הראשון של הקונצ'רטו לשני כינורות ולתזמורת שנשמע היום, התזמורת תיוצג על ידי רביעיית מיתרים: 2 כינורות, ויולה וצ'לו.
בקטע הזה יש תנועה בלתי פוסקת ששונה מהתבנית המאוחרת יותר שהכרנו, של א-ב-א.
באך מפריד ומבדיל את הקטעים באמצעות קטעי "טוטי" (כולם) וסולו (לבד), ושם בכל אחד מהם מוטיב בעל אופי שונה.
מוזמנים לצפות, להאזין להסברים ולקטע המוסיקלי בסופם:
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן