חגיגה של מגניפיקטים – מסע מוזיקלי בן חמש מאות שנה | התזמורת הקאמרית הישראלית ומקהלת ברתיני בקונצרט מיוחד

סדרת הקונצרטים מוקדשת לזכרו של ד"ר ריצ'רד גז (2019-1937) – מדען ופסנתרן

מקהלת ברתיני, פותחת את עונת הקונצרטים 24-25 במסע מוזיקלי מרתק דרך ארבע יצירות מופת המשקפות חמש מאות שנים של מסורת מוסיקלית. במרכז התכנית, המגניפיקט של באך. לפניו יבוצע מגניפיקט בן זמננו, פרי עטו של המלחין הישראלי הנודע אהרון חרל"פ, המשלבת באופן ייחודי את המסורת הנוצרית עם טקסטים מספר תהילים.

 הרכב אמנים מרשים

ניצוח: רונן בורשבסקי

סולנים:

·       ויקטור סטניסלבסקי - פסנתר

·       תום בן ישי ונעמי בורלא-לוי - סופרן

·       ניצן אלון - מצו סופרן

·       איתמר הילדסהיים - טנור

·       יואב איילון - בס

 תכנית הקונצרט - מסע מוסיקלי בזמן

·       פרדריק שופן (1849-1810) - בלאדה מס' 1 בסול מינור, אופ. 23

מחווה מיוחדת לזכרו של ד"ר ריצ'רד גז

·       ג'ובאני גבריאלי (1612-1557) -  מגניפיקט לשלוש מקהלות

יצירת מופת מהרנסנס הוונציאני

·       אהרון חרל"פ (נולד 1941) - מגניפיקט לשני סולנים, מקהלה ותזמורת

יצירה חדשה המשלבת מסורות נוצריות ויהודיות

·       יוהן סבסטיאן באך (1750-1685) - מגניפיקט ברה מז'ור, BWV 243

מיצירות המופת של תקופת הבארוק

 מועדי הקונצרטים

• ירושלים: יום ה', 28.11.24, 20:00 - אולם ימק"א
• זכרון יעקב: שבת, 30.11.24, 11:00 - אולם אלמא
• תל אביב: יום ב', 2.12.24, 20:00 - אולם רקנאטי, מוזיאון ת"א

על המגניפיקט והתכנית

תפילת ה"מגניפיקט" (עפ"י לוקס פרק א') אשר מהווה חלק אינטגרלי מתפילת הערבית (הווספרס הקתולית), זכתה החל מימי הביניים להלחנות רבות. זוהי תפילת הודיה הכתובה בפשטות, מלאת שמחה וכוח, אשר נשאה מריה לאחר הבשורה המשמחת על כך שהיא נושאת ברחמה את בן האלהים.

מבין ההלחנות המרובות בחרה המקהלה לבצע בקונצרט שלושה מגניפיקטים:

·       הראשון מן הרנסאנס הוונציאני (שלהי המאה ה-16), יצירה אנטיפונלית פרי עטו של ג'ובני גבריאלי, הכתובה לשלוש מקהלות. הפעם ישולבו בהרכב גם נגנים.

·       מתקופת הבארוק, תבצע המקהלה את המגניפיקט המפורסם והאהוב ביותר, מאת י.ס. באך. יצירה וירטואוזית, חגיגית ומלאה הוד. חמישה סולנים, מקהלה בחמישה קולות ותזמורת ובה 3 חצוצרות וטימפני.

·       את תקופתנו ייצג המלחין הישראלי אהרון חרל"פ, אשר בחר לשבץ בתוך הטקסט המקובל של המגניפיקט שני פרקים מספר תהילים: פרק א' ופרק נ"ז. בכך הפך את היצירה לבעלת אופי אוניברסלי. יצירה קומוניקטיבית, מגוונת ומעניינת לשני סולנים, מקהלה ותזמורת.

 אהרון חרל"פ על היצירה שלו

אהרון חרל"פ - צילום: הדסה חרל"פ

כאשר מרים הבתולה מברכת את בת דודתה הקדושה אליזבת, ואליזבת מבשרת לה כי היא תתברך מאת האל ותלד, על פי האמונה הנוצרית, את המשיח, אשר יביא צדק לעולם, ירים את השפל וישפיל את הגבוה, תגובתה של מרים לברכה זו היא במילות מה שידוע כ"שירת מרים" או ה"מגניפיקט". זוהי תפילה על החסד העצום שהעניק האל לה, אישה ממוצא צנוע, על רחמיו שהראה לישראל, ועל מימוש ההבטחות שניתנו לאברהם וזרעו לדורות הבאים.

מילים רבות עוצמה אלו, שנאמרו על ידי אישה בעלת אמונה גדולה בכוחו הכל-יכול של האל, היוו את מקור ההשראה שלי בהלחנת המילים למוזיקה לכל אורך היצירה.

המגניפיקט מהווה חלק מתפילת הערבית בשירות הוספרים הקתולי ומבוצע כאן בשפה הלטינית המקורית. שני הפרקים שכללתי מספר תהילים הם מזמור א': "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", ומזמור נ"ז: "חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי". הם מבוצעים בעברית המקורית. שני המזמורים, אף שלא נאמרו על ידי מרים, חולקים עם המגניפיקט את תהילת האל והשבח לגדולתו הנצחית. הרעיון לשלב מזמורים אלה ביצירה השלמה מייצג את האמונה האוניברסלית באל, המשותפת לנוצרים וליהודים כאחד.

המגניפיקט מולחן לסולנים, אלט (או מצו-סופרן) ובריטון, מקהלה (סופרן, אלט, טנור, בס), ופסנתר/עוגב או תזמורת.

 לזכרו של ד"ר ריצ'רד גז

הקונצרט מוקדש לזכרו של ד"ר ריצ'רד גז, דמות ייחודית שגישר בין עולמות המדע והמוזיקה. כמדען, תרם משמעותית לחקר הגבישים והמוליכים למחצה. כמוזיקאי, היה פסנתרן מחונן. השפעתו ניכרת עד היום, כפי שמעידה אחייניתו, פרופ' אנדראה גז, זוכת פרס נובל לפיזיקה (2020).

 שלכם, יורם בר-סלע

אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק