25.7.2010

מי שמע על חתולים פרסיים - המלצה לסרט

הסרט - no one knows about persian cats מסקר כמעט כסרט דוקומנטרי את זירת המוסיקה המחתרתית באיראן של המאה ה-21. שם הסרט, מתבסס על החוק האוסר על נוכחות כלבים וחתולים בחוצות, אבל הסרט עוסק באיסור על השמעת מוסיקה מערבית בפומבי ואיסור על נשים להשמיע מוזיקה בפומבי. זהו סרט מחתרת שצולם, במשך 17 יום בלבד, בציוד שכור, למרות שהחוק מתיר רק סרטים שצולמו בציוד ממשלתי... וכמובן קיבלו את אישורי השלטונות.

יוצרי הסרט שיצא לאור ב-2009, זכו בפרס השופטים בפסטיבל קאן וכן בפרסים בפסטיבלי סרטים במיאמי, סאן פאולו וטוקיו. למרות זאת, Bahman Ghobadi, שביים את הסרט, נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולעבור למחתרת וכנראה לא יוכל לשוב ולהיראות בסביבת ביתו לפני התחלף השלטון.
לכתבה המלאה לחצו - פסטיבל הקולנוע ירושלים - מי שמע על חתולים פרסיים

לצפייה בטריילר -

אלבום מעוצב – המתנה המושלמת

החיים מלאים ברגעים מרגשים – שחולפים למרבה הצער מהר מדי. למרבה המזל, לא מעט מהרגעים האלה אנחנו מנציחים בתמונות. כיום כמעט לכל אחד יש מצלמה איכותית כך שחגיגות ואירועים כמו ברית מילה, בר מצווה ובת מצווה, חתונות, מסיבות ימי הולדת, טיולים מיוחדים ומפגשים משפחתיים – מונצחים כולם בתמונות רבות.
במקרים רבים, התמונות שצולמו באירועים הללו נערמות בחלוף השנים במגירות, או בכונן של המחשב, ללא סדר וארגון – ופשוט נשכחות שם בהדרגה. ללא גישה נוחה לתמונות שצולמו באירועים – הן עשויות ללכת לאיבוד או סתם להישכח.
אחת הדרכים הטובות ביותר להימנע ממצב זה – היא לייצר אלבום תמונות מעוצב ומיוחד – שיעזור לכם להיזכר ברגעים היפים של חייכם, בכל רגע שתחפצו בכך. אלבום מעוצב עם תמונות משלכם הוא עניין פשוט וקל מאוד להפקה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבחור את התמונות שאתם רוצים להשתמש בהן – לבחור את העיצוב, ולהזמין את האלבום.
ניתן לבחור תמונות מתוך אירוע מסוים – למשל חתונה ולייצר אלבום מתנה לחתונה – או לחילופין תמונות שקשורות לאנשים ספציפיים, ללא קשר לאירוע מסוים. את התמונות האלה תוכל חברה מקצועית להפוך בעבורכם לאלבום מרשים – שיעניק לתמונות שצולמו את הכבוד המגיע להן
אלבום תמונות שכזה יכול לשמש לא רק אתכם באופן אישי – אלא לשמש גם כאלבום מתנה. אם אתם מחפשים מתנה מקורית לקרובי משפחה או חברים – אלבום מעוצב יכול לשמש אתכם כמתנה נהדרת.
אלבום שכזה לא חייב להכיל רק תמונות שלכם – ניתן להכין אלבום מתנה גם מתמונות טבע ונוף, תמונות קלאסיות ברפרודוקציה ועוד – כל עוד אתם משתמשים בתמונות שמותר לעשות בהן שימוש בכפוף לזכויות היוצרים. כך תוכלו להעניק למשל לחברים או בני משפחה אלבום מתנה של תמונות מז'אנרים שאהובים עליהם.
בתהליך הייצור של אלבום מעוצב ישנן מספר רב של אפשרויות – אתם יכולים לבחור בין השאר את הגודל של האלבום, הצורה, מספר העמודים, מיקומי התמונות וכו' – בעצמכם, או לחילופין להסתמך על דוגמאות קיימות. לצד התמונות תוכלו להוסיף טקסטים שיתארו את המתרחש בהן. תוך ימים אחדים לאחר שתסיימו את הבחירה בתמונות ובסגנון העיצוב - תקבלו אלבום למופת, שיישאר אתכם שנים ארוכות.

שלכם, תמי פורת

ברלין 36 - סינמטק תל-אביב

ברלין 2009
האצנית הדרום אפריקאית קאסטר סמניה זוכה במדלית זהב בריצת 800 מטר, באליפות העולם באתלטיקה שנערכת בברלין. עולם הספורט גועש ומטיל ספק בהשתייכות המינית של האתלטית. טיימינג מושלם להופעת הסרט ברלין 36 העוסק באירוע דומה.
ברלין 1936

גרטל ברגמן, הקופצת לגובה היהודיה, המועמדת למדלית הזהב באולימפיאדת ברלין, נקלעת למערבולת פוליטית כאשר ארה"ב מתנה את השתתפות ספורטאיה באולימפיאדה בכך שספורטאים יהודים ישתתפו בנבחרת הגרמנית בהתאם להישגיהם הספורטיביים. לעומת זאת הממשלה הנאצית עושה כל מאמץ כדי למנוע מהיטלר את הבושה במקרה שספורטאי יהודי יזכה את גרמניה במדלית זהב.

בתחילה הם מגלים את האתלטית לאנגליה, רחוק מהעין והלב. בהמשך, מחזירים אותה לנבחרת הגרמנית בלחץ הנבחרת האמריקאית, אבל עושים כל מאמץ אפשרי כדי להכשיל אותה בדרך. הם גם מצרפים לנבחרת את דורה רטיין, שהצליחה להגיע רק למקום הרביעי באולימפיאדה, למרות שבדיעבד מסתבר שהיא בעצם גבר.


ניו-יורק 2009

גרטל ברגמן, בת 95 מספרת את גירסתה האמיתית על הסיפור שהסעיר את זירת הספורט הבינלאומית בשנת 36. היא מדברת על תסכולה האישי ועל רחמיה על האתלט/ית שהתחרתה במקומה.

הסיפור עצוב, מרתק ומתסכל. בעיני יש משמעות רבה לעובדה שצוות גרמני הפיק אותו. הסרט לא מוצלח בעיני. הוא מדבר בשפה קולנועית קונקרטית ובוטה ולא משאיר שום דבר לדימיון. הכל בולט לעין או נאמר במילים מאד ברורות. אין שום מקום לספקות או פירושים אישיים. אף אחד מהשחקנים אינו משכנע מדי במילוי תפקידו. בכל זאת, כדאי לראות אותו. בגלל הסיפור ובזכות קטעי הקולנוע האותנטיים מאולימפיאדת 36.

שלכם,
יורם בר-סלע

תיאטרון גבעתיים: אות מאבשלום – מסע בעקבות הספר

"אמא של חברה מהכיתה סיפרה שלסבתא שלה הייתה חברה, שחברה שלה הכירה את אבשלום פיינברג באופן אישי". כך התחילה נאוה מקמל-עתיר את סיפור הרומן שלה עם אבשלום פיינברג, שהתחיל עוד בהיותה תלמידה בבית הספר היסודי. כתיבת הספר "אות מאבשלום" ארכה שלוש וחצי שנים, אבל בהצגה, היא פורשת בפנינו רומן של עשרות שנים שהתחיל ב"ייחוס" הקרוב שלה לאבשלום פיינברג, ומסתיים עם החשיפה התקשורתית שלה בעקבות הוצאת הספר וצירופי מקרים, שרק הגורל יכול לזמן. הכל נארג לסיפור עשיר ומורכב שנראה שכל מה שיש בו, נועד להיות שם.

הגבולות אינם ברורים. נאוה מקמל-עתיר מזהה בנבכי התיעוד ההיסטורי חלקי סיבים ומשחזרת אותם חזרה ליריעה ססגונית מרתקת שכאילו לא התפוררה מעולם. פה ושם היא שוזרת בעצמה כמה חוטים ומשלבת אותם כדי לתת נימה עכשווית, אבל הם נראים כאילו היו חלק בריקמה המקורית. עבר, הווה ועתיד משתלבים יחד עד שלא ברור היכן הגבולות ביניהם. הילה דקסטרו משחקת בהצגה את מנהלת הבית בבית פיינברג ואת השכנה הקנאית של משפחת אהרונסון בזכרון יעקב. בהומור שנון ושפה עברית משובחת, משוחחת עם נאוה מקמל-עתיר בלשון הווה ובינתיים גם שורפת את הלחם שבתנור. קשה להחליט מי מהן אמיתית ועכשווית יותר.


שלום, מדבר אבשלום. אבשלום החי. כך נהג אבשלום שוהם, לענות לטלפון בנימה צינית על כך שנקרא על שם אבשלום פיינברג, אחי סבתו שנרצח. ההקבלה בין סיפורו הדרמטי של אבשלום פיינברג שנרצח בסיני בדרכו לחדש את הקשר עם המפקדה הבריטית, ואבשלום שוהם, איש סיירת שקד שנפצע באימונים ומצא את מותו אחרי שנים של טיפולים רפואיים, מוסיף נופך מיסטי לסיפור.

שיריו של דורון מדלי, מהווים אילוסטרציה מרגשת לסיפור ומקשרים אותו למציאות הביטחונית של השנים האחרונות. בקיצור, לאלה שכבר קראו את הספר, מאירה ההצגה פינות מרגשות בתהליכי התחקיר והכתיבה שהובילו ליצירתו. ומי שכמוני, עוד לא קרא את הספר, יצא עם חשק לקרוא... ומהר.

שלכם,יורם בר-סלע