לפרטים אודות מדע על הבר - אפריל 2013 - הקליקו כאן
פסטיבל חורף של הרצאות מדע בברים של תל-אביב
רוצים לדעת איך נוצרו החיים מהחומר הדומם? איך ייראו הילדים של המחר? האם ישרדו בני האדם את התקפות האסטרואידים שהשמידו את הדינוזאורים? האם יוכלו המחשבים לחזות את העתיד? איך מתפתח גידול סרטני ואיך יכולה המערכת החיסונית להילחם בו? תשובות על שאלות אלה, ורבות אחרות, תוכלו לקבל בפסטיבל החורף של "מדע על הבר" המאורגן שוב ע"י מכון ויצמן.
אם נהניתם מהפסטיבל הקודם באפריל השנה, תוכלו לשמוע עוד. אם החמצתם, זה הצ'אנס הנוסף שלכם.
בתאריך 8 בדצמבר בשעה 20:00, יגיעו 22 מדענים בכירים, חוקרים צעירים וסטודנטים למחקר מדעי ממכון ויצמן לברים ובתי קפה נבחרים בתל-אביב ויספרו לנוכחים, בלשון "ידידותית למשתמש" על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע.
נושאי השיחות ומיקומן:
1. אחרי פיענוח הגנום - לומדים לכתוב בשפה הגנטית – ניב אנטונובסקי
רדיו EPGB, שד"ל 7, 03-5603636
תחומי מחקר מודרניים כגון ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית מאפשרים לנו לכתוב ולקודד הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד, נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם.
2. איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם – עומר מרקוביץ
DELI אלנבי 47, 03-6427538
ישויות חיות יכולות לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלים את האפשרות שהחיים נוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן.
3. הילדים של מחר – תירוש שפירא
סאצ'מו, ויטל 6, פלורנטין, 0524719070
פריצות דרך בהנדסה גנטית, הפריות מבחנה ושיבוט, מובילות אותנו לעבר עתיד קרוב מאי-פעם להנדסה גנטית אנושית. מה כתוב במטען הגנטי שלנו? כיצד טכנולוגיות ההפריה הגנטיות מעצבות את חיינו היום, וכיצד נרתום אותן לעיצוב עתידו של המין האנושי?
4. האם ישרוד האדם התקפות אסטרואידים שהכחידו את הדינוזאורים? – אילן מנוליס (מנהל מצפה הכוכבים במכון ויצמן)
אברקסס, לילנבלום 40, 03-5104435?
מתחילת קיומה של מערכת השמש, התנגשו אסטרואידים בכדור-הארץ פעמים רבות. ההתנגשות המפורסמת ביותר התרחשה לפני כ-65 מיליון שנים. כתוצאה ממנה נכחדו הדינוזאורים וכ-73% מהמינים שחיו אז על-פני כדור-הארץ. האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ בזמן הקרוב? האם אנו ערוכים לכך?
5. האם מחשבים יכולים לחזות את העתיד? האם הגנים מאפשרים לחזות את עתידנו? – אוהד מנור
לבונטין 7, 03-5605084
מה יהיה ערך המניה שלכם בעוד שבוע? האם ירד גשם? איזו קבוצה תעפיל לליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מגורמים הניתנים למדידה כיום, נוכל לנסות ללמד מחשב לחזות תוצאות עתידיות. מבדיקת הגנים שלנו, אולי נפענח גם איך הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועתידנו.
6. שומרי זמן, נווטים ויונים לכודים – ינון גליקמן
הגילדה, אחד העם 64, 054-6480103
כיצד יודע השעון הדובר מה השעה? איך מזהים שעון טוב ולשם מה בכלל צריך שעונים טובים? אחת מאבני הבניין החשובות של הטכנולוגיה המודרנית היא היכולת לקצוב את הזמן. פיסיקאים מחפשים (ומוצאים) מנגנונים יציבים יותר ויותר שאפשר להסתמך עליהם במדידות אלו.
7. מביצית לעובר - המחקר של תחילת החיים – יעל שחר פומרנץ
מנדלימוס, הירקון 102, 054-5657007
כיצד מתגברת ה ביצית על כל המכשולים והופכת לעובר? השיחה תסקור מחקרים אחרונים של מדעני מכון ויצמן בתחום הפוריות, העוסקים בהבשלת הביצית, בביוץ, ובהשרשת העובר ברחם.
8. לראות דרך הערפל - האם הלייזרים המהירים בעולם מסוגלים ללמוד? – אורי כץ
מייט דיזנגוף, דיזנגוף 226, 03-5241615
האם אפשר לבצע ניתוחי לייזר ללא חימום הריקמה? כיצד מתגברים על פיזור קרן האור הממוקדת כשהיא חולפת דרך הרקמות? ואיך אפשר, בשיטה דומה, "לראות דרך הערפל" ולעצור את נצנוץ הכוכבים בשמי הלילה?
9. הגידול הסרטני - כיצד הוא נוצר ומתפתח, וכיצד יכולה המערכת החיסונית להילחם בו? – יואב מנסטר
בין, דיזנגוף 281, 03-5444281
גוף האדם מורכב ממיליארדי תאים החשופים לפגעי הסביבה – קרינת השמש, עשן סיגריות ואפילו החמצן שאנו נושמים. כל אלה עלולים להביא ליצירת גידולים סרטניים. בתגובה, הגוף מתקן את עצמו, ומחסל את התאים הפגועים – בין היתר, בעזרת המערכת החיסונית, הפועלת ביעילות מופלאה להשמדת פולשים זרים. אבל מדוע המערכת הזאת יעילה הרבה פחות מול גידולים סרטניים? כיצד הרפואה המודרנית מסוגלת לסייע למערכת להילחם בסרטן?
10. מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו – מבפנים – תום רן
רוטשילד 12 03-5106430
בשנת 2001 הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע לבנות ננו-מחשב שעשוי כולו מחומרים ביולוגיים, וגודלו קטן פי מיליון מראש של סיכה. המחשב הוכתר על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם. כטריליוני ננו-מחשבים ביולוגיים פועלים במקביל בתוך טיפת מים בודדת, ובעתיד הם צפויים להגשים את החזון של "רופא בתוך התא": מחשבים ננו-ביולוגיים שישוטטו בגוף האדם, יזהו מצבי סכנה – כמו זיהומים, חיידקיים, גידולים סרטניים ועוד – ויגיבו באופן אוטומטי וממוקד.
11. המקרה המוזר של הסופרנובה בשעת לילה – יאיר הרכבי
הרלינגר, בן יהודה 69, 054-2383687
ב-31 במאי התפוצץ כוכב בגלקסיית המערבולת. מדעני מכון וייצמן עקבו אחרי המאורע מסביב לשעון ומסביב לעולם בעזרתם של אסטרונומים חובבים ומצפים מקצועיים, ממצפה רמון ועד הוואי. כיצד עזרו לנו תצפיות של חובבי אסטרונומיה לגלות מה באמת קרה בגלקסיה הרחוקה? מה למדנו מזה? ולמה בכלל כוכבים מתפוצצים?
12. איך תא חושב? מעגלים פשוטים ברשתות גנטיות מורכבות – יובל הרט
קפה נח, אחד העם 93, 03-6293799
רשתות הקשרים המורכבות שבין הגנים, מבוססות, למרבה הפלא, על עקרונות יסוד פשוטים ביותר, כמעט הנדסיים. מהם עקרונות היסוד האלה, אשר עליהם מבוססת הרשת? כיצד תבניות חוזרות של קבוצות חלבונים קטנות המקיימות ביניהן יחסי גומלין קבועים, מנהלות את מנגנוני החיים בתא?
13. לוקחים את התכנות לקצה, נותנים למשתמש את הכוח – גיורא אלכסנדרון
מייט פלורנטין, ויטל 2, 03-5185290
מכשירים אלקטרוניים הופכים חכמים יותר ויותר, אבל עדיין - אנחנו צריכים ללמוד אותם, במקום שהם ילמדו מאיתנו. מדעני מכון ויצמן מפתחים גישות חדשניות לתכנות, שיאפשרו למשתמשי קצה – ולא רק למתכנתים – ללמד את המכשירים שלהם כיצד להתנהג.
14. זיכרונות שווא והמוח האנושי: כיצד משפיעה הסביבה החברתית על הזיכרון שלנו – מיכה אדלסון
ועד הבית, רוטשילד 64, 054-4645030
כיצד נוצרים זיכרונות כוזבים? ממצאים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע מראים, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרונות אמיתיים שלנו לזיכרונות שווא.
15. מנגנוני הזיכרון במוח - איך אנחנו לומדים וזוכרים – אורי לבנה
רוזה, דיזנגוף 265, 054-6631006
המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? אילו שינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים..
16. מסע בין כוכבים - גרסת המדע. העולם המופלא של תורת הקוונטים – אפי שחמון
ניילון, דיזנגוף 99, 052-3330811 (נא לא להתקשר בשעות הצהריים)
האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?
17. מה הקשר בין אהבת ניגודים להמרת קרינת שמש לחשמל? – פרופ' גיטי פריי, הטכניון
קפה יפו, עולי ציון 11, שוק הפשפשים, 03-5181988 (כשר)
שמן ומים לא מתערבבים, מכיוון ששמן הוא "שונא מים" (ואילו המים, כמובן, "אוהבים מים"). אבל מה קורה כשלחומר "שונא מים" ולחומר "אוהב מים" יש תכונות משלימות, כך שדווקא שילובם ברמה הננו-מטרית יניב חומר חדש בעל תכונות ייחודיות? חומר כזה עשוי לאפשר פיתוח יישומים מתקדמים כמו, למשל, המרת אנרגיה סולארית לאנרגיה חשמלית.
18. כיצד המוח אוסף מידע מעניין על סביבתו? – דודי דויטש
יונה, האנגר 1, מזח צפוני, נמל יפו, 03-7742222
בני-אדם וחיות אוספים מידע החיוני להם מסביבתם. בניגוד למקובל לחשוב, איסוף זה אינו פאסיבי. כדי לאסוף מידע באופן מועיל, אנו מכוונים את החושים בכל רגע, כך שיאפשרו למידע הרצוי לנו להגיע למוח ולעבור שם עיבוד. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים בתחום זה עקרונות משותפים לחיות שונות?
19. לנגן על אטום בודד – שלומי קוטלר
מתושלח, אוריאל אקוסטה 16, 03-6811018
כשלוקחים גוש של חומר ומחלקים אותו שוב ושוב, מגיעים לאטומים בודדים – שהתנהגותם שונה מאוד מזו של גוש החומר המקורי, ומצייתת לחוקי תורת הקוונטים. מתמטיקאים הוכיחו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה בעתיד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה שישנו את פני המיחשוב וההצפנה;
20. כיצד הגוף מתמודד עם מצבי רעב? – יערית אדמוביץ
מייט לינקולן, לינקולן 9, 03-6244514
כיצד מגיבים איברי הגוף למצבי רעב? מה מתחולל במצבים כאלה בין המולקולות שבתאי הגוף? כיצד מתרגם הגוף את האותות המגיעים מהסביבה, לפעולות תאיות המשפיעות על תגובת הגוף השלם, ומאפשרות לו להתמודד עם תנאי סביבה משתנים?
21. כשה"קוונטים" פוגשים מחשבים - מדוע כולם רוצים מחשב קוונטי? – פרופ' יובל גפן
אויטה, יבנה 31, 03-5669559
זה התחיל במאבק בין אלברט איינשטיין למהפכנים הצעירים ובראשם נילס בוהר, נושאי דגל תורת הקוונטים שזה מקרוב נוצרה. נראה היה שאיינשטיין הפסיד. אבל הרעיונות שהעלה באותו ויכוח, הוכחו כנכונים כעבור 65 שנים. אלה הרעיונות שעליהם מדענים מנסים לבסס "מחשבים קוונטיים" – מכונות חישוב בעלות עצמה שלא תשוער. איך ייראה עולם המדע והמידע עם מחשבים קוונטיים? מה בדיוק הייתה תרומתו של איינשטיין לרעיון?
22. הריחות של הלילה הם הזכרונות של היום. על שינה, ריח וזיכרון - ענת ארזי
אליעזר, בן יהודה 186, 03-5275961
גם בזמן שאנחנו ישנים, המוח שלנו ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרונות? האם המוח יכול ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח – כיצד הוא פותח לנו צוהר לעולם השינה הנסתר?
אני בטוח שכמוני, אתם קוראים את המבחר המרתק ולא יודעים במה לבחור. בכל מקרה, אני מציע שתבחרו מהר ותזמינו. לפי הנושא המעניין אתכם, לפי הבר שאתם אוהבים או קרוב לביתכם. לא חשוב, העיקר שתזמינו מהר מקום. מנסיוני בפסטיבלים הקודמים, הביקוש גבוה בהרבה מההיצע, והמקומות נחטפים.
שלכם,
יורם בר-סלע
