הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים - 2012

"הדיקטטור" - של סשה ברון כהן, פתח את הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים שמתקיים בתאריכים 2-9 ביוני 2012 בסינמטק תל-אביב. הפסטיבל, מיסודו של החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת ת"א, הינו החשוב בעולם בתחומו. הפסטיבל שנוסד ב-1986 יוצר גשר בין יוצרים צעירים מתרבויות שונות – ואכן בשבוע הפסטיבל, עתידים לנחות בת"א מאות סטודנטים, אנשי אקדמיה, במאים ויוצרים מהחשובים בעולם הקולנוע העכשווי. הפסטיבל ה-14 מופק כולו ע"י סטודנטים והוא הגדול ביותר בהיקפו עד כה, במספר הסרטים המתחרים, במספר האורחים ובמשאבים המושקעים בו. בדומה לפסטיבלי סרטים אחרים בעולם - גם פסטיבל זה ייפתח במעמד הקרנת בכורה ארצית:


בסרטון המצורף, מופיע סאשה ברון כהן, אשף יחסי הציבור, בראיון מול המיקרופון של ריאן סיקרט-מיסטר אמריקן איידול. הראיון התקיים על השטיח האדום בטקס חלוקת פרסי האוסקר. זאת לאחר שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע אסרה על השתתפותו של הדיקטטור באירוע וחזרה בה מאיסור זה. בצהרי יום הטקס התייצב השחקן על השטיח בדמותו של הגנרל אדמירל אלדין מהמדינה המזרח תיכונית וואדיה, כשלצידו מאבטחות/שחקניות עם סמלי שלטון רקומים על דש חולצותיהן המינימליות. לאורך הראיון החזיק כד מתכת. "זה האפר-של קים ז'ונג איל, מנהיג קוריאה הצפונית שנפטר לפני חודשיים. בקשתו האחרונה הייתה להיות באוסקר", אמר "הדיקטטור" האנרכיסט. לקראת סיום הראיון, קרתה "תאונה" דרמטית. אפרו של המנהיג הקוריאני שהיה לכאורה בתוך הכד, נשפך על חליפתו המהודרת של המראיין שרץ להחליף בגדים מיד עם סיום הראיון. 

חגיגת הקולנוע הצעיר, שתימשך בכל יום משעה 10:00 ועד השעות הקטנות של הלילה, כוללת:

התחרות הבינלאומית - יו"ר חבר השופטים - הבמאי ארי פולמן.

השנה יתחרו  כ- 120 סרטים מכ-40 מדינות. בין השאר, יוצג הסרט Iran in Transit  - סרטה הדוקומנטרי של גזאלה גולבקש ממוצא איראני,  שצולם בטהרן. סרט זה ניצח במסגרת התחרות האלטרנטיבית האינטרנטית שאפשרה לסטודנטים מחו"ל לעקוף את הבירוקרטיה של בתי הספר לקולנוע.

התחרות הישראלית - יו"ר חבר השופטים – הגב' גילה אלמגור

השנה יתחרו  38  סרטים שהוגשו מהמוסדות ללימודי קולנוע ואנימציה בישראל. 

מדובר בגידול של 20% במספר הסרטים ובמספר שיא של סרטים שהוגשו לתחרות מאז נוסדה.  סרטים עלילתיים, סרטים דוקומנטריים, סרטי אנימציה, ולראשונה בתחרות  2 סרטי דוקו-אנימציה – כהמשך ישיר לז'אנר שטבע סרטו של ארי פולמן – "ואלס עם באשיר".  אורך הסרטים – עד 30 דקות.

השנה יוענק לראשונה "פרס השינוי החברתי" לסרט הטוב ביותר שעוסק בנושאים חברתיים. הפרס ניתן מטעם הקרן החדשה לישראל והוא בסך 10,000 שקלים.

מחווה למחברות הקולנוע ולבית הספר לה פמיס:

השנה עורך הפסטיבל מחווה ל"מחברות הקולנוע" – כתב העת הקולנועי החשוב ביותר, אשר חולל מהפכה משמעותית בתחום הביקורת ותאוריית הקולנוע עם היווסדו ב-1951. לאורך השנים כתבו במחברות הקולנוע כמה מגדולי הקולנוענים בכל הזמנים, ביניהם: קלוד שברול, אריק רוהמר, ז'אן לוק גודאר, מרגריט דיראס ועוד ועוד. במחווה, סרטים המייצגים שלבים שונים בהתפתחותו של כתב העת.

אורח כבוד: סגן העורך ז'אן פיליפ טסה ואריאל שוויצר, בוגר החוג.

במקביל נערוך מחווה גם לבית הספר החשוב לקולנוע בעולם – לה פמיס.  

אורח כבוד: מארק ניקולס, מנהל בי"ס בעשר השנים האחרונות.

לה פמיס, נוסד ב-1986  ומשנת 2010 עומד בראשו הבמאי עטור הפרסים-ראול פק.

במסגרת המחווה יוצגו מבחר סרטי סטודנטים של בוגרי בית הספר לדורותיו. 

הקרנות חזון חברתי:

ברוח החזון החברתי שמלווה את הפסטיבל השנה, נקיים בשיתוף עם קולנוע בית העם (רוטשילד 69 ת"א), תוכנית מיוחדת של סרטי סטודנטים אשר עוסקים בנושאים חברתיים. 20 סרטים עלילתיים, דוקומנטריים וניסיוניים שנעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם מציגים מגוון פרשנויות קולנועיות לתפיסות שונות של מעמד, רווחה, בריאות, חינוך ומגדר. כל ערב יעסוק בנושא ספציפי ובתום ההקרנות יתקיים פאנל בהשתתפות יוצרים, אוצרים, מבקרים, חוקרים, אנשי רוח, פוליטיקאים, מנהיגים חברתיים ועוד.

ההקרנות יתקיימו בתמיכת הקרן החדשה לישראל.

להורדת התכנית המלאה בפורמט PDF הקליקו כאן

אורחים מכל העולם מגיעים לפסטיבל:

מעל 40 יוצרים, מבקרים וחוקרי קולנוע מהמובילים בעולם, ביניהם:

פאולו סורנטינו – (איטליה).  מגדולי הבמאים בעולם. ינחת כחודש לאחר צאת סרטו המדובר בכיכובם של שון פן ופרנסס מקדרמונד This Must be the Place.

דניס טנוביץ – (בוסניה) . זוכה פרס האוסקר לסרט הזר על "שטח הפקר". יציג בבכורה ארצית את סרטו החדש.

סטפן רזוביצקי – (אוסטריה), זוכה אוסקר לסרט הזר על "הזייפנים". יציג בבכורה עולמית את סרטו החדש.

גיורגי פאלפי – (הונגריה). הבמאי שהפך לשם נרדף לקולנוע ניסיוני: "טקסידרמיה", "גיהוק", יציג בבכורה בישראל את סרטו החדש שמורכב כולו מקולאז'ים של שוטים ידועים מתולדות הקולנוע, שבועיים בלבד אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל קאן.  

אורסולה אנטוניאק – (פולין). ממובילות הגל הנשי בקולנוע העולמי, סרטה "קוד כחול" עורר מהומה לאחר שהוקרן בקאן. 

ראבזאן רדולסקו – (רומניה) - רדולסקו כתב את התסריטים עבור "ארבעה חודשים שלושה שבועות ויומיים", “יום שלישי אחרי החגים" ועוד.

 לנסלוט אדווה  אימוסן – (ניגריה) – מייסד נוליווד, תעשיית הקולנוע האפריקאית - השלישית בגודלה בעולם. נחשב לספילברג האפריקאי... יציג בפסטיבל את הפיצ'ר החדש שלו שיוקרן בגינת לוינסקי, בפניי עשרות אפריקאים נרגשים. 

ניק פרייזר - הסנדק של העשייה הדוקומנטרית. מפיק Man on Wire. אוצר הסדרה הדוקומנטרית היוקרתית של ה-BBC יציג בבכורה את Why Poverty?

סדנאות של יוצרים ישראליים:

חגי לוי - בוגר החוג לקולנוע אונ' ת"א, יוצר "בטיפול",  זוכת האמי יעביר כיתת אמן.

גידי רף - בוגר החוג לקולנוע אונ' ת"א - תסריטאי "חטופים", זוכת האמ"י –יעביר סדנת תסריט בפסטיבל. 

אבי מוגרבי - הבמאי הדוקומנטרי, יוצר “יום הולדת שמח מר מוגרבי", יעביר כיתת אמן ולצד היותו חבר בצוות השיפוט של התחרות הישראלית.

 הפקות מיוחדות של החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א:

  

              פרויקט משותף ליוצרים ישראלים ופלסטינים

 בשנתיים האחרונות פועלת הקבוצה המעורבת ביצירת סרטים בנושא "מים". נושא המים עומד בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני: ישראל עושה שימוש באקוויפר ההר שבגדה המערבית כדי לשרת את צרכיה באופן שנתפס ע"י הפלסטינים כבזיזה. מאז הסכמי אוסלו, ישראל שואבת כ 80% ממימי אקוויפר ההר המהווה את מקור המים המרכזי לתושבים הפלסטינים בגדה המערבית. במסגרת הפרויקט הופקו  8 סרטים קצרים. דוקומנטריים ועלילתיים. 

מוחמד בכרי, לראשונה יביים  בקריירה הארוכה שלו סרט עלילתי  קצר قطرة / Katra / "טיפות עיניים" - בו יופיעו לצידו שני בניו סאלח וזיאד.  

סרט דוקומנטרי של אחמד ברגותי מרמאללה . "החלום של כרים" - המספר על כרים, בן ה -70, שבנה בריכות שחיה המשמשות את המשפחות הפלסטיניות להנאתן ולהקלה מהחום. עד שלאזור פסטוראלי מגיעות קבוצות מתנחלים שמתנכלות לו..

ניהול אומנותי: יעל פרלוב

גיבורים על הדרך –"אחרת"

סרטים דוקומנטריים על תרבות השוליים - בשיתוף ערוץ 8

אסופה של 15 סרטים דוקומנטריים קצרים שהופקו בתמיכת ערוץ 8 זו השנה העשירית. הפרויקט התיעוד החברתי נוצר מתוך מחויבות בלתי מתפשרת לתיאור הפנים השונות בחברה הישראלית על גווניה, בשאיפה להעמיד ולטפח דור חדש של יוצרים בעלי זיקה לעשייה דוקומנטרית איכותית, כנה ואישית.   

מדובר באסופת הסרטים חושפת את מה שמבעבע מתחת לפניי המיינסטרים הישראלי - דמויות חריגות, דרכי חיים אלטרנטיביות, יצירה שלא מתחנפת לממסד.  כחלק מהפרויקט תעלה שבועיים לפניי הבכורה תערוכה בחסות עיריית תל אביב על תחנות אוטובוס ברחבי העיר שתנציח שישה דיוקנאות של גיבורים מהסדרה.

תחרות הטריטמנטים ע"ש אדם פלינט:

שופטי התחרות:  דני לרנר, שירה גפן ורני בלייר

משפחתו של אדם פלינט, שהתאבד במהלך שירותו הצבאי, עומדת מאחורי קרן למימון יצירה צעירה ומנהלת מזה כמה שנים תחרות על שמו במטרה לתמוך ביצירה צעירה.

הקרן העמידה בזכות התרומה 2 סרטים, ואחד נוסף, של הבמאית הצעירה טלי עזר שלום (“סרוגייט") מצטלם בימים אלו. לתחרות הפיצ'ינג  שתיערך השנה, עלו חמישה מתוך עשרות טריטמנטים לגמר ויתמודדו ביניהם על מענק של 15 אלף ש"ח שישמש אותם להשלמת התסריט. 

מנהלי הפסטיבל: אלעד גולדמן וארז ברנהולץ

מנהלת הפקה: שירה מייקין 

מפיקה בפועל: טליה ברנשטיין

ראש צוות אירוח: אתי ציקו

בקיצור, יש פה המון לכל אוהבי הקולנוע הצעיר. כדאי לבוא ולהנות מהאווירה היצירתית התוססת. לתכנית המלאה של הפסטיבל, הקליקו כאן -www.taufilmfest.com/pages/program

שלכם,

יורם בר-סלע

זהב לבן – המטבעות הקדומים בעולם – תערוכה חדשה במוזיאון ישראל

נערות יפהפיות לבושות לפי צו האופנה. שיערן מסורק למשעי והן עונדות תכשיטים. אלים, אריות, דגי טונה, גברים חסונים עטורי זקן, לוחמים חמושים, חרקים וציפרים. את כל אלה, ועוד רבים תוכלו לראות בתערוכה "הזהב הלבן" המציגה אוסף של 500 מטבעות הקדומים בעולם, שנטבעו בין המאה השביעית למאה הרביעית לפני הספירה. ואל תטעו, זו לא עוד תערוכת מטבעות ספוגה היסטוריה ומדע, שבה אפשר לראות את המטבעות רק דרך זכוכית מגדלת. הפעם, התערוכה מתמקדת בעיקר בעיצוב המטבעות. הדמויות המופיעות על המטבעות מקוטלגות על פי הנושא: אנשים, בעלי חיים ומיתוסים. ועל מנת שתוכלו להבחין בכל הפרטים של הדמויות המדהימות שפוסלו בידי אמנים ומספרות לנו על התרבות היוונית של אותה תקופה, מוצגים מול כל קבוצת מטבעות, צילומי ענק של המטבעות. אפשר לראות את המטבע (לפעמים בקוטר של מילימטרים בודדים) ומולו את ההגדלה. 

צילום: אלי פוזנר

גדולי המומחים באים לראות

כ-20 מומחי נומיסמטיקה (חקר המטבעות) עולמיים יגיעו בחודש יוני הקרוב לישראל, על מנת להשתתף בחגיגה המוזיאלית הייחודית ולשתף בידע את עמיתיהם. כולם נרגשים הן מהעובדה שזו התערוכה הראשונה בעולם המציגה מבחר של 500! מטבעות והן מהקונספט של התמקדות בדמויות שעל המטבעות. 

זו תערוכה מרגשת המאפשרת לכם ללמוד מעט על ההיסטוריה של המטבעות הראשונים בעולם (מוצגת בסרטון אנימציה חביב) והרבה על עיצוב המטבעות והתרבות שהם מייצגים. 

מטבע המטבעות במוזיאון ישראל

ד"ר חיים גיטלר – אוצר התערוכה, כבר מוכר בהיותו אוצר מהפכן. בשנת 2004 הציג במוזיאון ישראל, לראשונה בעולם, את מטבע המטבעות The coin Of Coins – "הטטרדרכמה ששל אטנה", מטבע הנחשב החשוב והיקר ביותר בעולם (שוויו מוערך ב- 3,000,000 דולר). מטבע זה, שנטבע באמצע המאה החמישית לפני הספירה בעיר היוונית אטנה שבסיציליה (למרגלות הר הגעש המפורסם). היוצר האלמוני נודע בכינוי "הרב אמן של אטנה" – נחשב אחד המצויינים שבמגלפי הרושמות (התבניות לטביעת מטבעות) בכל הזמנים. בקרב חוקרי המטבעות והאספנים, נחשב המטבע "מונליזה של המטבעות". כ- 15 שנה לאחר גילויו, נרכש המטבע ע"י לוסיין דה הירש, בנו של הפילנתרופ היהודי הנודע הברון משה (מוריס) דה הירש. בשנת 1899, הוענק אוסף המטבעות של דה הירש לבלגיה והופקד באוצר המטבעות השמור בספריה המלכותית שבבריסל. מאז, שכן המטבע המפורסם במרתפי הספריה, עד שזכה לתצוגה המכובדת במוזיאון ישראל, לצד מפות עתיקות וממצאים אחרים מתקופת יצירתו. תערוכת המטבע הבודד משכה תשומת לב עולמית והציבה את מוזיאון ישראל בחזית המכובדת של המוזיאונים לארכיאולוגיה.  

מטבע זהב לבן מאזור פוקיה, 525-625 לפני הספירה | צילום: אלי פוזנר

המטבעות הראשונים בעולם

מטבעות הופיעו לראשונה בערי המדינה היווניות במערב אסיה הקטנה (טורקיה של ימינו) באמצע המאה השביעית לפני הספירה. הקדומים בהם יוצרו מזהב לבן, סגסוגת של זהב וכסף המצויה בטבע ונקראת אלקטרום. מקור האלקטרום היה בהר טמולוס, בממלכת לידיה הקדומה. מלכי לידיה שלטו באספקתו, ועל כן נטבעו המטבעות הראשונים בבירתם סרדיס. עד מהרה התפשטו טביעת המטבעות והשימוש בהם לערים אחרות במערב אסיה הקטנה, שהיו נתונות להשפעתה המדינית של לידיה. יתרונו של האלקטרום היה ביכולתן של הערים לשלוט בשעור התכולה היחסי של שתי המתכות – הזהב והכסף – בנתך של מטבעותיהן על פי שיקוליהן, וכך לגרום להערכת יתר של שווי המטבעות  ביחס למטבעות מכסף טהור או מזהב טהור.

מטבעות אלקטרום קדומים אלה, מאפשרים לנו להתבונן בראשיתה של טביעת המטבעות ובתוך כך, לגלות את סיפורה של אחת ההמצאות החשובות בתולדות האנושות. מכלול מטבעות זה אינו רק בעל חשיבות רבה בהיבט ההיסטורי, אלא גם מרהיב עין ביופיו. המטבעות פורשים לפנינו מגוון עשיר של נושאים, ועוקבים אחר התפתחותה של אמנות יוון בפרק הזמן שמן המאה השביעית ועד המאה הרביעית לפני הספירה. תודות לסגולותיהם הייחודיות, הם מרתקים אותנו אל עולם של מראות ודמויות תוסס ורב קסם, המאוכלס בעלי חיים, בני אנוש ונושאים מן המיתולוגיה. 

בעלי חיים

בעלי חיים מופיעים לרב על מטבעות אלקטרום קדומים, יותר מאשר נושאים אחרים. בין אלה: חיות בר וחיות מבויתות, בעלי חיים ימיים, עופות ואף חרקים. מבין המטבעות המזוהות, זו של קיזיקוס הציגה על מטבעותיה דג טונה-סמלה של עיר זו, ופוקיה, ציינה רבות מסדרות מטבעותיה בדמות של כלב ים. על מטבעות אפסוס מופיעים אייל או דבורה, ועל מטבעות מילטוס-אריה רובץ או ראש אריה. בתקופות הארכאית, הקלסית וההלניסטית, הייתה לרוב התיאורים המופיעים על מטבעות משמעות דתית, ועל כן, סביר להניח שבעלי החיים המבויתים המוצגים עליהם, ייצגו חיות שנהוג היה להעלותן קרבן מנחה לאלים. בחוקים הדתיים צויין בפרוט אילו בעלי חיים יש להעלות קורבן ולאילו אלים. כמו כן נמנו האירועים שבהם יועלו קורבנות. לפיכך נראה שהאנשים שהשתמשו במטבעות הללו, הכירו היטב את המשמעויות ואת הזיקה של כל בעל חיים מבוית בהקשר זה. באשר לחיות הבר, אמנם אחדות מהן נבחרו לייצוג על פני המטבעות, בין השאר, על שום זיקתן לאלים מסויימים, אך ייתכן שהן נבחרו על שום עוצמתן או בשל סגולות אחרות.

מטבע זהב לבן מאזור קיזיקוס, 375-400 בקירוב לפני הספירה | צילום: אלי פוזנר

בני אנוש

תיאורי בני האדם המופיעים על מטבעות האלקטרום מייצגים טיפוסים של דמויות אידיאליות, ולאו דווקא דמויות של אישים מסוימים. הנשים המוצגות בהם צעירות, יפות מראה, ובהופעתן באים לידי ביטוי גינוני ההידור וחידושי האופנה של זמנן במיטבם. שיערן מטופח ותסרוקתן עשויה, ולעתים קרובות הן עונדות תכשיטים או אביזרים שונים לקישוט ונוי. בדמויות הגברים ניתן להבחין בסטראוטיפים אחדים וביניהם: העלם יפה התואר, הלוחם (לעתים עם נשקו), והגבר עטור הזקן המתואר בבגרותו הבשלה. דומה שהשאיפה לאידיאלי מושרשת עמוק בנפש האדם. רק בתקופות מאוחרות יותר, גילו מנהיגים ובעלי השפעה את הפוטנציאל הגלום בפרסום דמותם על גבי המטבעות. 

מטבע זהב לבן מאזור קיזיקוס משנת 400-430 לפני הספירה בקירוב | צילום: אלי פוזנר

מיתוסים

רבים מהתיאורים המופיעים על פני מטבעות האלקטרום מקורם במיתוס. בעיני היוונים הקדמונים המיתוס לא נתפס כסיפורי אגדה בדיוניים ועלילות הרחוקות מן המציאות, כמו בזמננו. סיפורי המיתוס היו ליוונים כאמצעי להשלים את חסרון ידיעותיהם על אודות זמנים עברו, שלא היה תיעוד עליהם, וכן על מקומות רחוקים שלא יכלו להגיע אליהם. העבר הרחוק קושט בסיפורים על האלים ועלילותיהם, על זיקות גומלין בין אלים ובני אדם, על הרפתקאותיהם של גיבורים שנלחמו במפלצות, או בסיפורים על האישים שהניחו את יסודות התרבות. דמויות היסטוריות, שזכרן הלך והתעמעם, הפכו לגיבוריהם של סיפורי אגדה עתירי צבע, וחבלי ארץ שנבצר היה להגיע אליהם, אוכלסו בשבטים זרים ומוזרים וביצורי פרא דמיוניים. 

התערוכה תהיה פתוחה עד 30 במרץ 2013. שווה לראות.

שלכם, יורם בר-סלע

לשם ובחזרה - יחסי יהודים-גרמנים-פולנים | 2 תערוכות חדשות במוזיאון ישראל

בימים אלה נפתחות שתי תערוכות במוזיאון ישראל בירושלים שיוצגו במקביל עד לנעילתן ב- 27 לאוקטובר.

לשם ובחזרה | יוזף בויס וטדאוש קנטור | אוצרים: סוזן לנדו וירומיר ידלינסקי

תערוכה משותפת של האמנים, יוזף בויס וטדאוש קנטור, שפעלו במקביל באירופה של המאה העשרים. בויס הגרמני וקנטור הפולני, שניהם התייחסו בעבודותיהם ליחסים המורכבים ורבי התהפוכות בין היהודים-גרמנים-פולנים שאותם חוו בחייהם. שניהם עוסקים בתיעוד של זכרון. המרחב האומנותי שלהם הינו רב תחומי ורב גוני - מיצבים, סרטים קצרים, רישומים ופסלים, מצגות, מופעים, הצגות, הפגנות רחוב, הרצאות, סמינרים, דיונים ועוד. האמנות שלהם, בעיקר של קנטור,  שהגדיר את עבודתו תחת הכותרת "תיאטרון הכאב", חזותית מאוד, תיאטרלית ולעיתים גרוטסקית וקשה לעיכול.

טדאוש קנטור אופניים קטנים / בובת ילד על אופניים (מתוך "הכיתה המתה", 1975) | צילום: – אלי פוזנר

נוישטיין | רישומים | אוצרת מאירה פרי-להמן

בגלריה הסמוכה מוצגת התערוכה "יהושע נוישטיין: כלומר רישום" המסכמת 45 שנות פעילות.
גם לנוישטיין  יש נגיעה אישית עמוקה לנושא היהודי – פולני – גרמני. כיהודי שנולד באזור בגרמניה שבהמשך הפך להיות חלק מפולין. כילד היגר עם משפחתו לארה"ב, הגיע לארץ בגיל 24 וחי כאן כ-15 שנה (במהלכן אף עמד תקופה קצרה  כראש החוג לאמנות באקדמיה בצלאל). כיום הוא חי ויוצר לסירוגין בניו יורק ובתל אביב.

הפריזמה שדרכה ניתן להתבונן בכל העבודות היא פריזמת המימדים; נוישטיין שואל שאלות, בוחן את הגבולות ומהלך כל הזמן על הקצוות שבין הדו, לתלת, לעיתים ארבעת המימד. הוא מאתגר את התחום ואותנו כצופים ללא הרף. לדוגמא מיצב הוידאו "מיין למים"  שבו ההשתנות בצבע היין כתוצאה מטיפות מים שמטפטפות מהברז יוצרת תוצר ויזואלי המשתנה תמידית.

על פי נוישטיין, הדרך הטובה ביותר להתייחס לעבודותיו היא פשוט לתאר אותן ואת תהליך יצירתן, אחד לאחד, באופן הטכני ביותר. משם תעלינה השאלות והמשמעויות.

יהושע נוישטיין, צילום מתוך מיצב הוידאו "מיין למים" 2003, 120 דקות | צילום: – אלי פוזנר

עוד מאפיין מובהק של עבודותיו, הוא העובדה שהתהליך והפעולות שיצרו את האובייקט הסופי הם חלק בלתי נפרד, ובחלק מהעבודות אף מרכזי יותר, מהתוצאה. לדוגמא העבודה "ריבוע מחוק ומועתק". העבודה מורכבת מדף גדול שהאמן כיסה בשרבוט כהה ולאחר מכן יצר צורת ריבוע על ידי מחיקה בתוך האזור הכהה. את פירורי המחיקה אסף בשקית והדביק אותם מתחת לרישום.

להלן קטע של מהמאמר "צירופי לשון" של ניקולה טרצי , על עבודתו של נוישטיין מתוך הקטלוג המלווה את התערוכה : "... ריבוע מחוק ומועתק משתמש בכלים הבסיסיים והמוסכמים ביותר של טכניקת הרישום : עפרון גרפיט ומחק. ואולם, ככל שמתקרבים אל העבודה ברור שפעולתו של נוישטיין יוצרת בה בעת תפיסה פשוטה ומורכבת של המציאות. המילה "מציאות" חשובה כאן מאוד משום שעל אף הפרשנות האפשרית של העבודה במסגרת מורשת האמנות החזותית ושפתה, "ריבוע מחוק ומועתק" הוא בראש ובראשונה פעולה פילוסופית. פועלו הפשוט של נוישטיין בעבודה זו אינו מקרי; למען האמת, על ידי הצגה או עריכה מחודשת של פעולה יום יומית החוזרת על עצמה, העבודה מכוונת למקד את תשומת ליבנו אל המהפכות (שלבים קצרצרים שמצטרפים למהלך גדול) הקטנות שאפשר לראות כשמתבוננים מקרוב בפעולות שגרתיות ומובנות מאליהן. במסגרת שבה פעולת האמן והדימוי הסופי גם יחד הם בסיסיים אבל צירופן מהפכני, האוקסימורון עצמו ולא הדימוי או הפעולה נעשים לנושא הרישום".

יהושע נוישטיין, ריבוע מחוק ומועתק, 1973 | צילום: – אלי פוזנר

נוישטיין מהלך על גבולות דקים ועדינים מאוד שבין תהליך לתוצאה, ובין מימד אחד למשנהו. בחקרנות המעודנת שלו, הוא בודק ללא הרף הגדרות וגבולות שכביכול מובנים לנו מאליהם. האופן הצנוע והרגיש שבו הוא ניגש לשאלות אלה,  מניב תערוכה מאתגרת אינטלקטואלית, מרגשת ונוגעת.

להזכירכם, שתי התערוכות תנעלנה ב – 27/10/2012.
לינק לתערוכה  "יהושע נוישטיין: כלומר רישום" במוזיאון ישראל
לינק לתערוכה "יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה"  במוזיאון ישראל

דנה שני - אביטל

יוז'י יממוטו - תערוכת יחיד חדשה במוזיאון העיצוב בחולון

ב-5 ליולי תפתח תערוכת יחיד חדשה במוזיאון העיצוב בחולון של מעצב האופנה הבינלאומי יוז'י יממוטו. ימאמוטו הוא מעצב מגוון ורב תחומי הפעיל כבר 40 שנה בתחום ונחשב לדמות צבעונית שמאתגרת את התחום ללא הרף. הסגנון המאפיין אותו נוטה לאיפוק צבעוני ולסילואטות רחבות ונשפכות. לדבריו, הוא שואב את השראתו העיקרית מאייקונים אלמותיים דוגמת שאנל ו- Schiaparelliu. הוא מרבה ליצור בשיתופי פעולה עם חברות מגוונות ובמסגרת זו יצר גם תיקים וארנקים (בשיתוף פעולה עם חברת Mandarina Duck) ותכשיטים (בשיתוף פעולה עם חברת Mikimoto). כמו כן, קיים שיתופי פעולה מפתיעים גם עם אמנים ויוצרים (אלטון ג'ון, פלסבו ואחרים).  

מוצגים מהקולקציה שיצר ימאמוטו בשיתוף מותג התיקים Mandarina Duck

המעצב האוונגרדי, שהצהיר באחד הראיונות האחרונים עמו, כי הוא "שונא אופנה" (והגדיר את מקצועו כ "Dress Maker"), יציג כשמונים דגמים הבוחנים דיאלוגים בין אנשים, מקומות, לבוש, ועיצוב. 

מעבר לדגמים עצמם, לא פחות מעניין יהיה לראות את התוצאה של שיתוף הפעולה בין יוז'י לרון ארד (מתכנן מבנה המוזיאון) שחברו יחד על מנת להדגיש ולחדד את הקשר שבין התכנון האדריכלי של המבנה המארח למוצגים בתערוכה.

את נעילת התערוכה ילוו אירועי שבוע האופנה חולון, HoF12, שיתקיים ב-15-18 באוקטובר, אז ישוב ימאמוטו לחולון לטובת מפגשים עם הקהל ועם מעצבים צעירים.

במקביל לתערוכה, תיפתח חנות קונספט מיוחדת של ימאמוטו במתחם בית בנמל של comme il faut בנמל תל אביב. בחנות יימכרו מגוון פריטים של ימאמוטו, זאת לצד סדרת הרצאות שתתקיים במהלך חודשי הקיץ ותתמקד בחיבור בין שני בתי האופנה. 

נשמע מבטיח ומרתק, נתראה שם.

דנה שני – אביטל

לינקים:

יוז'י יממוטו - לאתר הרשמי

אודות התערוכה במוזיאון העיצוב חולון

בדידות היחיד – בדידות הרבים | תערוכת ציורים כפרית של בבה ינאי

בסופ"ש הקרוב, 18-19 במאי 2012, מציגה הציירת בבה ינאי תערוכת ציורים. הפעם, אחרי שכבר הציגה בגלריות ומוזיאונים מכובדים בארץ ובעולם, בחרה להציג את הציורים בביתו הכפרי והנעים של רוני ינאי (בנה). הציורים עוסקים בכמיהה לקשר, או בחוסר קשר בין אנשים, גם כאשר הם נמצאים לבד וגם כאשר הם ביחד. לפעמים המיורים נוצרים בעקבות צילום או מראה כלשהו, אבל מרביתם נובעים מתוך דמיונה ותחושותיה של אמנית.

ינאי מתרכזת באדם, בדמות האנושית. בדידות היחיד או בדידות הרבים הם הנושא המרכזי ביצירות. הדמויות מעובדות צורנית וטקסטוראלית ברגישות רבה. הרקע המופשט עשיר מבחינה צבעונית ונותן את הטון לציור. הדמויות, החסרות בדרך כלל פרטים ותווי זיהוי, נעות בין המפורש למרומז. הן לעתים כמעט סגפניות, ספק צלליות, ותמיד בודדות, גם בהתקבצותן בקבוצות. הן משדרות כמיהה לקשר, ציפיות, הליכה לקראת הלא-ידוע שבו – בסופו של דבר – טמונה גם תקוה. יש בהן איכות של אנונימיות ומעין הכללה על מצבו הקיומי של האדם בעולם.

התערוכה תוצג בין השעות 10:00-20:00

הכתובת: רוני ינאי, רח' יהלום 23, נווה מונוסון.

אודות בבה ינאי
נולדה בקובנה, ליטא ועלתה לישראל ב- 1935. גדלה והתחנכה בארץ. שהתה שנים רבות בחו"ל (בעקבות הבעל שהיה בשרות החוץ). למדה אמנות וספרות צרפתית במכון של הסורבון  (IPFE)  בפאריס. (1958-60). למדה ציור אצל מורים שונים בירושלים (נהדה גפני, טובה ברלינסקי, יהודה בקון) (1970-74). ובמכון אבני לציור ופיסול ביפו (כיתת שטרייכמן) (1975-77). כיום  גרה ועובדת בתל אביב [email protected]. עובדת באקריליק על בד ובטכניקות שונות על נייר
                   
תערוכות יחיד
1978 – גלריה שץ, ירושלים
1980 – בית האמנים, ירושלים
1981 – גלריה אדיסון, האג
1983 – גלריה אלון, ירושלים
1986 – בית האמנים, ירושלים
1987 – גלריה פאר, ירושלים
1989 – גלריה נורה, ירושלים
1991 – בית האמנים, ירושלים

תערוכות קבוצתיות
1980 – בית האמנים, ירושלים
1981 – בית האמנים, ירושלים
1981 – "נשים יוצרות", בית יד לבנים, תל-אביב
1981 – "צבעי ירושלים", מוזיאון ס. ברונפמן, מונטריאול
1982 – בית האמנים, ירושלים
1983 – בית האמנים, ירושלים
1983 – מרכזי אמנות, מכסיקו ואמריקה הלטינית
1983 – גלריה רדיוס, תל-אביב
1984 – "חתך 2", בית האמנים, ירושלים
1985 – סלון דה בוזאר, גראנד פאלה, פאריס
1986 – "דיוקן עצמי", בית האמנים, ירושלים
1986 – "שחור-לבן", בית האמנים, ירושלים
1987 – אליאנס פרנסז, ירושלים
1990 – "דמות ודיוקן", גלריה נורה, ירושלים
1991 – "תערוכת אביב", גלריה דוד, ירושלים
1992  - "דומם וציורי פנים", גלריה נורה, ירושלים  
2000  - "הצבע השלישי", בית האמנים, ירושלים                                                                              
2003  - "The Art of Aging", המוזיאון של "Hebrew Union College", ניו יורק
2004 -  "רשמים 2" – רישום/שירה,  בית האמנים, ירושלים
2005 -  “The Art of Aging” , המוזיאון היהודי של המרכז הקהילתי של אטלנטה, ג'ורג'יה
                                               המוזיאון על שם ד. רוזן, בוקה ראטון, פלורידה
                                               המוזיאון היהודי של אוראגון, פורטלנד
                                               המוזיאון היהודי של פלורידה, מיאמי
2007 -  "רשמים 3" – הביאנלה הארצית לרישום, בית האמנים, ירושלים
2012 -  "בין הכתלים", גלריה נורה, ירושלים


שלכם,

יורם בר-סלע

2 תערוכות יחיד בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית

ביום חמישי ה- 17.5.12 בשעה 20:00 תפתחנה בבית בנימיני, רח' העמל 17 תל אביב, שתי תערוכות יחיד המציגות קצוות שונים של עיצוב קרמי עכשווי. התערוכות תינעלנה ביום שבת 16 ביוני 2012.

דודי אלדר – קו בחומר | אוצרות דלית שרון ורונית צור 

התערוכה בהפקה משותפת עם עמותת כנפיים

כשמה כן היא. תערוכת "קו בחומר" מציגה רישומים מיניאטוריים עדינים על נייר, ורישומים תלת-מימדיים עדינים ועתירי פרטים בפורצלן. דודי אלדר יודע את מלאכת החומרים. הוא מנווט את דרכו בין הדו-מימד לתלת-מימד,  בין הצורך ללוש בחושניות את הפורצלן בידיו, ולעטר אותו באיכויות עדינות של עבודת טקסטיל, לבין הטיפול העדין והמאופק ברישומים. המתח והריגוש של הקו נוכח בכל עבודותיו. בידו היציבה, יוצר דודי אלדר בדיוק מרבי עשרות רבות של רישומים עדינים שהם כמו רקמה על נייר. הוא מתייחס לנייר כאל חומר – ובטכניקה המזכירה אקשן פטרנינג (Action Patterning) הוא חורט, מקפל, מדביק ומנקב. "הנייר סופג את הקווים, והם זורמים עליו רכים, מינימליסטים מחד ועמוסים מאידך" אומרת דלית שרון על התערוכה שאצרה.

דודי אלדר הוא אמן שלא יכול אחרת. יש לו יכולות טכניות גבוהות המאפשרות לו להתמודד עם תכונות החומרים, להבין אותם וליצור מעין דו שיח מתפתח. הוא חש בדיוק כמה אפשר ללחוץ ועד איפה. לא להכניע  את החומר אלא להרגיש ולהתקדם איתו יחד.

דודי יוצר במסגרת כנפיים -מרכז אמנויות ליוצרים המתמודדים עם משברים נפשיים. המרכז הוקם על ידי אמנים פעילים והוא משמש כמרכז אמנויות רב תחומי, ראשון מסוגו, המציע מענה יחודי ליוצרים שניחנו בכישורים אמנותיים גבוהים אשר מתמודדים עם פגיעות נפשיות. המטרה המרכזית של הסטודיו הינה לתמוך, ללוות, לייצג ולתת במה לאמנים אלו, תוך חשיפת עולמם לחברה, ושילובם המקצועי בתרבות וביצירה הישראלית.

תמר בן שאול – שוהה | אוצרת רונית צור

תמר בן שאול לוקחת אותנו למסע של תעתוע בין פנים וחוץ, של ציור – צילום, של מונח ומתעופף. תמר מציירת על פי תצלומים של פורטרטים. המהותי עבורה בבחירת התצלום שתצייר לפיו היא עמדתו והתהליך שאותו עובר המצולם תוך כדי פעולת הצילום, משמעות התצלום כמשקף הלך רוח של תקופה, כמרמז על תחושות והתנהגויות מול הקליק – אז והיום. הטקסיות, החד פעמיות לעומת הצילום האינטנסיבי הזמין לכל ובכל עת. צילומי ווידאו המוקרנים על הקירות מתעדים סצינות בית וגינה, דוממות כמעט, מכניסים את ההתרחשות המרפרפת בחוץ פנימה אל חלל התצוגה. זהו צילום של דימויים בתנועה השופך אור על משמעות של שהייה, מבוסס על מוכר ושכיח אך ממוסך בראייה של מבט פסיבי. הפורטרטים המביטים על המבקרים בחלל הגלריה זו לצד זו מחברים את העכשווי, המשתטה, עם העבר הקיים למעשה בתשתיתו, ויוצרת פסיפס של זמנים. הציור על אבן, הפקעתה ממהותה המקורית והכנסתה לתוך חדר יוצרים דיסוננס אשר באמצעותו מתקבלת הסתכלות עם משמעויות חדשות של נוכחות ואופציות לבחירה סבלנית בעצם ההוויה של להיות.

בית בנימיני  - המרכז לקרמיקה עכשווית

הבית הוקם על מנת לקדם את האמנות והעיצוב הקרמי ולהוות בית פעיל ותוסס לקהילה המקצועית ולקהל הרחב. מטרת הפעילות היא ליצור דיון בהיבטים השונים של תחום הקרמיקה והרחבת גבולותיו בהקשר הרחב של תרבות חומרית. המרכז לקרמיקה עכשווית, נפתח בחודש יוני 2011 בדרום תל אביב, בלב ההתעוררות של סצינת העשייה והתצוגה של אמנות עכשווית בעיר. המרכז, שהוא היחידי מסוגו בארץ, הוקם בתרומתם של יהודית ויששכר בנימיני ומגשים את צוואתם ומורשתם התרבותית.  זהו בניין באוהאוס לבן הכולל שני חללי תצוגה, סטודיו רחב ידיים, ספרייה ומשרד של עמותת אמנים יוצרים. מטרת המרכז הינה לקדם את תחומי האמנות והעיצוב הקרמי על ידי הפעלת בית הספר לאמנות הקרמיקה וגלריות מקצועיות. מאז פתיחת המקום הוצגו בו חמש תערוכות. החללים המכובדים מספקים מענה לצורך הקיים להציג את עושר העשייה בתחום הקרמיקה בארץ. המקום פתוח ומזמין אליו גם פרוייקטים נסיוניים ואמנים היוצרים בחומרים אחרים. הסטודיו הנרחב מארח סדנאות וימי עיון מרובי משתתפים. במקום יש ריכוז של מידע לגבי אמני קרמיקה בארץ ולכן ישנה יכולת ליצור קישורים שונים ולענות על ביקוש של תמיכה מקצועית קרמית לאמנים מתחומים אחרים. 

בית בנימיני-לפני השיפוץ

בית בנימיני-רגע לפני גמר השיפוץ

הקיום המשותף זה לצד זה של גלריות בנוסח הקופסה הלבנה ומרחב העשייה שבסטודיו הוא ייחודי לבית בנימיני וכל אחת מהפונקציות מועשרת מנוכחותה של השניייה: התלמידים נחשפים לתערוכות עכשוויות מעבר לדלת. המבקרים והמציגים בתערוכות מקושרים למקום בו מתחילה היצירה. בנוסף מתאפשרת אינטראקציה בין אספנים ליוצרים מהשורה הראשונה בתחום. "אנחנו רוצים שהמקום הזה יהווה מרכז לאמנות מחקרית, ששואלת שאלות ובודקת גבולות. מרכז שיעורר דיון ושיח ויחד עם זאת ישמש בית לאנשי מקצוע ומקום לשהות בו, להתבונן, ליצור, ללמוד, ולהזמין אליו את הקהל הרחב" אומרת מרסל קליין, המנהלת את המקום הקסום. 

בית בנימיני, רח' העמל 17, תל אביב,  טל:  03-5182257

שעות פתיחה:   ימים ב – ה: 19:00 – 11:00  

                       שישי-שבת: 14:00 – 11:00

פרטים נוספים באתר בית בנימיני www.benyaminiceramics.org

הזוכים בפסטיבל דוקאביב 2012

אמש הוכרזו הזוכים בפסטיבל דוקאביב 2012 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי. הפסטיבל נערך בתל אביב זו השנה ה 14 וטבע לו זה מכבר מקום של כבוד בפסטיבלי הקולנוע בארץ. מידי שנה, פותח בפנינו אירוע זה, צוהר לעולמם של אנשים מיוחדים ומופלאים ומאפשר לקהל להיחשף לקולנוע רענן במיטבו. הפסטיבל מאגד בתוכו פסיפס מגוון של יצירות קולנועיות, ברמות בשלות שונות, הן מהארץ והן מחו"ל. חלק מהסרטים ימשיכו להיות מוקרנים (גם לפי דרישת הקהל) במהלך היומיים האחרונים של הפסטיבל שיינעל ביום שבת, אך באשר לחלקם האחר נאלץ לקוות כי מישהו בארץ ירים את הכפפה או לחילופין נחפש אותם בכוחות עצמנו ברחבי הסייברספייס… או האוזן השלישית.

הזוכה בתחרות הסרט הישראלי:

בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית זכה הסרט "Home Movie" של ראובן ברודסקי. הסרט מצייר דיוקן של משפחת עולים אחת, הנאחזת בדירת מגורים אחת בירושלים כבקנה אחרון שימנע את התפרקות המשפחה כולה. וכך באיטיות, הופך הבית הפיזי לגיבורו הראשי של הסרט. מנימוקי הפרס - "הפרס ניתן לסרט זה בשל השפה הקולנועית הפיוטית המאפשרת התבוננות אינטימית לבית שאותו כמעט וניתן לחוש ולהריח".

הזוכה בתחרות הבינלאומית: 

בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית זכה הסרט "כוכב השבלול" של יי סאונג-ג'ון (Yi Seung-jun) שזכה גם בפרס הגדול בפסטיבל IDFA האחרון. סרט חשוב ומרגש זה, מתאר את עולמו של יאנג-צאן, קוריאני חירש - עוור שכמעט ואיבד את אמונו בחיים עד שפגש את סון-הו, המתורגמנית שלו ובת זוגו. בזכות המפגש, לומד צ'אן להבין ולתפקד בעולם שאותו הוא מסוגל לקלוט באמצעות חוש המישוש בלבד, תוך שהוא מתמודד עם אתגרים בלתי פוסקים.

השופטים בקטגוריה זו, ביניהם נציגים מארה"ב ומספרד, תיארו סרט זה כ"סרט המתאר סיפור אהבה יוצא דופן באופן פיוטי וטהור כפי שרק קולנוע משובח יכול לספר".

הזוכה בתחרות סרטי סטודנטים: 

בקטגורית סרטי הסטודנטים, אליה הוגשו השנה כ - 30 סרטים, זכה הסרט "גרייס" בבימויה של מיכל אהרונסון מסם שפיגל-בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בירושלים. הסרט מתאר את סיפור חייה המרתק של גרייס, עובדת זרה פיליפינית שהגיעה לישראל לפני כ-20 שנה ולאחר שהקימה משפחה עם גבר ישראלי, גילתה את מיניותה מחדש ונאלצה לבנות את חייה מחדש. גרייס מוצאת את עצמה קרועה בין אהבת עבר במולדת הפיליפינית לבין רצונם של ילדיה הצברים להיות ישראלים. השופטים בחרו להעניק את הפרס לסרט זה בשל הצלחתו בשיקוף הדילמות והשאלות של מהגרי העבודה בישראל סביב סוגיות מהותיות כמו זהות ושייכות למקום, בלי ליפול לקלישאות הז'אנר.

ציון לשבח:  

ציון לשבח הוענק לסרט בעל החשיבות החברתית "גברים בלתי נראים" של יריב מוזר. המציג את מצוקתם הטראגית של פלסטינים הומוסקסואלים הנמלטים וסובלים מאיום בלתי פוסק על חייהם; ממולדתם הפלסטינית הם נאלצים לברוח בגלל העדפותיהם המיניות ואילו בישראל הם נחשבים למסתננים בלתי חוקיים ונמלטים מאימת החוק.

בנוסף, חולקו פרסים שונים ומענקים למקומות השני והשלישי וכן פרסים נוספים לסרטים כדוגמת הסרט "פודרה" של אייל גולדברג, שזכה בפרס ליצירת ביכורים מטעם ראש עיריית ת"א-יפו לסרט ראשון או שני של יוצר צעיר ומבטיח.

שלושת הסרטים הזוכים בפרסים הראשיים יוקרנו בשנית
בשבת הקרובה 12/5

בשעות הבוקר והצהריים בסינמטק תל אביב. 

לינק ללוח ההקרנות המלא -

הפסטיבל עוד לא נגמר, וכבר יש לו הדים: סינמטק הרצליה מודיע שיקרין בהמשך השבוע בימים רביעי וחמישי, 16-17 במאי, שלושה מהסרטים הבולטים בפסטיבל דוקאביב 2012:
יום אחד אחרי השלום - יום רביעי, 16 במאי, בשעה 19:00. הסרט קיבל את פרס התחקיר.

גברים בלתי נראים - יום רביעי, 16 במאי, בשעה 21:15. הסרט קיבל ציון לשבח.

ילדים מסוכנים - יום חמישי, 17 במאי, בשעה 20:30.
לאחר ההקרנות יתקיימו מפגשים עם היוצרים. תוכנית הסרטים המלאה באתר הסינמטק: www.hcinema.org.il

לכתבה על באק-הלוחש לסוסים
לכתבה על ביל קאנינגהם
לכתבה על סרטי אדריכלות ותכנון אורבני בדוקאביב

ממליצה בחום לנצל את ההזדמנות האחרונה ולצפות בסרטים במהלך סוף השבוע הקרוב.

דנה שני - אביטל

LA FILLE MAL GARDÉE – הבת הסוררת

בלט בשידור ישיר מבית האופרה המלכותית בלונדון

במסגרת הקרנות הקולנוע מבית האופרה המלכותית קובנט גארדן בלונדון, תוקרן הצגת הבלט "הבת הסוררת". מופע בלט משעשע ונוגע ללב המעוצב כאגדת ילדים ציורית ותוססת. 

יום רביעי, 16 במאי 2012, בשעה 20:15

רמת גן: קניון אילון YesPlanet | חיפה: לב המפרץ YesPlanet | ירושלים: קולנוע רב-חן

"זה אוצר תרבותי" אומרת מוניקה מייסון, מנהלת הבלט המלכותי. מאז מופע הבכורה, בבורדו בשנת 1789, LA FILLE MAL GARDÉE שב ובוים על ידי כוריאוגרפים אחדים לאורך המאה התשע-עשרה. פרדריק אשטון הביא את היצירה המוכרת למאה העשרים ומהרגע שנגע בה, יצר קלאסיקה חדשה. היצירה נשארה כנכס צאן ברזל ברפרטואר של הבלט המלכותי.

זהו סיפורם של ליזה, המחזר שלה קולא, ואִמה, האלמנה סימון, המנסה להשיא אותה לבנו השוטה של השכן העשיר. כן, גם הפעם הכסף משחק תפקיד חשוב. קומדיה עשירה בכוריאוגרפיה נפלאה ומסוגננת ועיצוב הבמה ציורי. הקסם של "הבת הסוררת" הוא הדרך שבה צעדי הבלט, משאירים מקום לטבעו הקליל של הסיפור. התפקידים הווירטואוזיים של ליזה וקולא הם שילוב של טכניקה מהממת ופרטים קטנים ואינטימיים, המקנים לרומן בין השניים איכויות של רגש וכנות. הסיפור מלא ההומור על האלמנה סימון ואלן התמים, שמתעניין יותר במטרייה האדומה שלו מאשר בקסמיה של ליזה -  מענג, מצחיק ונוגע ללב.

כמו בהקרנות של מופעי האופרה, גם הבלט נהנה מהתוספת של הטכנולוגיה הקולנועית. היכולת של הבמאי להביא אותנו אל תוך חלל הבמה, ממש אל תוך ההתרחשות, הופכת את הצפיה לחוויה מיוחדת במינה. מה גם, שהיא מלווה באיכות סאונד נפלאה. לא פעם מצאתי את עצמי מוחא כפיים בהתלהבות, יחד עם הקהל שעל המסך. 

בעקבות טוסקה וריגולטו שהוקרנו בחודשיים האחרונים, יגיעו גם מאדם באטרפליי בתלת-מימד, ג'יזל (בלט), פאוסט וסינדרלה. 

פרטים נוספים ולרכישת כרטיסים באתר הישראלי של האופרה המלכותית:
www.royalopera.co.il

קולא: סטיוון מקריי

ליזה: רוברטה מארקז

תזמורת בית האופרה המלכותי

מנצח: בארי וורדסוורת'

שלכם,

יורם בר-סלע

ליווי בהתמודדות אמיצה עם משברים - תהליך המיתוג של דן רמות - פריצת דרך

כתבה חמישית בסדרת האגם הכחול של העסקים הקטנים:
אם אתם חושבים שמותג הוא רק לגדולים, המשיכו לקרוא. זוהי הכתבה החמישית בסדרת "האגם הכחול של העסקים הקטנים". סדרה זו סוקרת את בניית האסטרטגיה של עסקים קטנים והדרך שזו באה לידי ביטוי בעיצוב פרטי התדמית של העסק ובחיי הימיום שלו. והפעם, דן רמות המוביל את לקוחותיו, אנשים שעברו ועוברים משברים קיומיים, להכריע בצורה נוקבת ולבחור בחיים. זאת, תוך התמודדות אמיצה עם משברים, פריצת דרך חדשה ושימוש בקשיים שנוצרו כמנוף להעצמה, התחדשות ויצירת "טעם לחיים". זהו עסק זעיר של איש אחד, שבחר לעזור לאנשים ברגעים הקשים ביותר של חייהם.

השירות הייחודי של דן מתבסס על ניסיון עשיר בחונכות טיפולית והוא עוסק בתחום זה במסגרות שונות: עמותת עלם, משרד הביטחון – אגף השיקום, לשכת הרווחה בעיריית גבעתיים וכן בחברה למתן שירותי אפוטרופסות, העוסקת בעיקר בפגועי נפש ובמשפחותיהם. בכל המקומות, מתבצעת עבודתו של דן תחת פיקוח והדרכה של פסיכיאטר/פסיכולוג/עובד סוציאלי.

אבל לא כך התחיל הסיפור...

מי מחפש COACH?

כשפגשתי את דן לראשונה, הוא היה בוגר טרי של קורס Coaching והתלבט איך למתג את העסק האישי שלו. הצגתי בפניו את הפרדוקס של שוק האימון:

1. מתודת העבודה של האימון יכולה לספק פתרון הולם למגוון עצום של בעיות ומחסומים, בתחום האישיות, זוגיות, חברה, עבודה ועוד.

2. נטייתו הטבעית של כל אדם היא לחפש מענה ספציפי לבעיה האישית שלו. אנחנו לא סומכים על כלי או שירות שפותר את כל הבעיות, אלא על המומחה המתאים לנו בדיוק. כשאנחנו מגלים אחד כזה וסומכים עליו, אנחנו מוכנים ללכת אחריו וגם לשלם בנדיבות עבור השירות.

המיקוד של דן

חיפשנו יחד את "האגם הכחול" של דן. תחום ממוקד ומבודל היטב מהשאר, שבו יוכל להביא לידי ביטוי מירבי את יכולותיו האישיות והמקצועיות ולפעול לבדו מבלי הצורך במאבק יומיומי עיקש מול מתחרים. רק כך יוכל לפנות לאנשים ובהתייחס לבעיה האישית שלהם, לומר באופן משכנע: הי, זה בדיוק מה שאתה צריך. דרך תהליך לא קל של מיון הנושאים המתאימים, בחר דן באתגרי ביותר: ליווי אנשים החווים משברים קיומיים. תחום עיסוק זה ממלא את דן בסיפוק רב על התרומה המשמעותית שלו לאנשים אותם הוא מלווה, כשהוא עוזר להם לבחור בחיים, לגייס מתוך עצמם אומץ רב ונחישות, ולסלול לעצמם דרך חדשה עם טעם חדש לחיים.

שם העסק:

דן רמות | פריצת דרך 

ליווי בהתמודדות אמיצה עם משברים 

במעט המלים האלה, השתדלנו לקפל את האמונה של דן לגבי דרך העבודה הייחודית שלו:

1. מדובר בפריצה של דרך חדשה ולא במציאת שביל אלטרנטיבי קיים

2. הוא מלווה את הלקוח, אבל העבודה והאחריות משותפות.

3. התהליך דורש מהלקוח החלטות אמיצות והתמודדות לא קלה

הקונספט הויזואלי: 

דן משתלב בתהליך בשלב שבו הדרך נראית אפורה וחסרת תקווה. בדרך העבודה שלו, הוא מוביל את הלקוח לבחירה בדרך אופטימית יותר המכניסה מחדש טעם לחייו. זה לא גן של שושנים. מדובר בהתגברות על מכשול נוכחי, כדי להגיע למכשול הבא ולהתגבר גם עליו. ברוח זו, עיצב אוריאל אמגר את השביל האופטימי המוצמד כמעין גשר המאפשר המראה למקומות טובים יותר, על פי הגדרת הלקוח.

איך זוכרים עסק קטן? 

מטבעו של דבר, זהו עסק של איש אחד, עם תקציב פרסום זעיר ומעט מאד הזדמנויות לחשיפה. מדובר בתחומים שבהם אנשים לא נוהגים לערב את חבריהם, ולכן השיווק מפה לאוזן מצומצם ביותר.

זוכרים שהסבתות נהגו לקשור קשר במטפחת כדי לזכור משהו? פיתרון דומה יצרנו עבור דן. לפני שהוא נותן כרטיס ביקור או מסמך כלשהו, הוא מצמיד לו מהדק משרדי "כדי שתזכור אותי יותר טוב", הוא אומר. וכשאנשים מגלים שהפתק המוצמד לכרטיס בעצם מודפס עליו, הם זוכרים את דן... עם חיוך.

... ואתר אינטרנט זמני, אמרתי?

ברור שדן זקוק גם לאתר אינטרנט, כמו כל עסק מכובד. מטעמי תקציב וזמן, הוא העדיף עמוד נחיתה זמני שהתוכן שלו יורחב בעתיד. אני הצעתי שלמרות שמדובר בעמוד אינטרנט בודד וזמני, הוא צריך לכלול את כל הטקסט העיקרי, כדי שמנועי חיפוש יתחילו לקטלג אותו ולהציג אותו למחפשים המתאימים. וזה עובד. למרות שמדובר בתחום רגיש ונסתר, אנשים שמחפשים מלווה להתמודדות במשברים קיומיים מגיעים אל דן דרך האתר, נפגשים איתו ובוחרים בו כמסייע להתגברות על המשברים.

קונספט אסטרטגי, קופירייטינג וניהול הפרוייקט: יורם בר-סלע

עיצוב גראפי: אוריאל אמגר

בניית האתר: WebVortex

שלכם,

יורם בר-סלע

לכתבה 1 בסדרת האגם הכחול של העסקים הקטנים – הקליקו כאן

לכתבה 2 בסדרה, על בניית המותג של פיגמנטים - סודות היצירה בצבע – הקליקו כאן

לכתבה 3 בסדרה, על בניית המותג של אלה אסטרייכר–אדריכלות ועיצוב פנים – הקליקו כאן

לכתבה 4 בסדרה, על מיתוג באינטרנט - הקליקו כאן

ביל קנינגהם – ניו יורק | דוקאביב 2012

הוא לובש את הז'קט הכחול שהפך לסמל המסחרי שלו ומעליו אפודת מחזירי אור. הוא יוצא מדירתו הזעירה, המלאה כולה בארונות מלאים נגטיבים. חמוש במצלמתו הצנועה, הוא משחרר את מנעול האופניים, הקשור לעמוד חשמל. עולה על אופניו, נוסע מרחק קצר בכבישיה העמוסים של מנהטן, קושר את אופניו לעמוד המקומי ומתחיל לצלם. בן שמונים פלוס, הוא מתרוצץ כמו ילד, ומצלם באובססיביות תזזיתית את הולכי הרגל ברחובות הסואנים. לא כל אחד זוכה להצטרף לטורים המבוקשים שלו בניו-יורק טיימס On the Street” and “Evening Hours")") שבהם הוא סוקר  בכל יום א' את אופנת הרחוב. האובייקט חייב להיות לבוש בדרך מעניינת.  כבר עשרות שנים מציג ביל קאנינגהם את האופנה כפי שהיא משתקפת ברחוב. בגדים אמיתיים על אנשים אמיתיים. פעם נעליים. ופעם גרביים. פעם הוא מתייחס לצבע בולט באופנת הרחוב ופעם סוקר תיקים או כובעים. אין לו אג'נדה מוקדמת. הצלם הזריז קולט את מה שעוברי האורח הממהרים משדרים לו ומתעד במהירות מרשימה.

הוא מוזמן לסקר את אירועי החברה הגבוהה ופוגש את הסלבריטאים ועשירי ארה"ב, אבל הוא לא מוכן לאכול אפילו זית באירועים אלה. הוא בז ליוקרה ולכסף ומעדיף לעבוד ללא שכר, כדי שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות. "אני לא מעוניין בסלבריטאים" הוא אומר. "רק הבגדים שלהם מעניינים אותי". בתצוגות האופנה תמצאו אותו יושב ממש על קצה המסלול, רחוק מכל הצלמים האחרים. מפה רק הוא יכול לצלם במהירות את הבגדים מלפנים ומאחור ולהתמקד בפרטים הקטנים שמושכים אותו.

איש מוזר שה"חברים שלו" לא יודעים עליו הרבה. הם סקרנים לדעת איפה גדל, האם הייתה לו אהבה בחייו... אבל לא מעזים לשאול, משום מה. הוא חביב ומשעשע, אך בכל זאת סגור ומסוגר בכל מה שאינו קשור לצילומים שלו. הוא אוסף סביבו גלריה של אקסטרווגנטיים אקסצנטריים שמשקיעים בלבוש ובאיפור שלהם ודואגים להיות שונים ובולטים בשטח, כיאה לאישיותם המיוחדת. "אני מוקסם מהאנשים שמעזים להתלבש בדרך מקורית" הוא אומר עליהם. אלה חבריו הקרובים ביותר, אבל הקשר האינטימי איתם נעצר כשנגמרים הצילומים. ביל קאנינגהם כובש את כולם עם אישיותו הטובה והמשעשעת, אבל לא מאפשר להתקרב אליו מעבר לטווח הפוקוס של המצלמה.

.מעל לסרט מרחפת דראמה שאינה מופיעה בכותרות. האמנים הקשישים המתגוררים כבר עשרות שנים בדירות קטנטנות שבקארנגי הול ומתמקדים בעשייה אמנותית, נאלצים לפנות את הדירות, ששוויין לא יסולא בפז. ככה זה בשוק הנדל"ן. ראש עירית ניו-יורק מסרב להתערב בנושא. ביל קאנינגהם אמור לקבל דירה חלופית במקום הכוך שאליו התרגל. נראה שאם עד היום שום דבר לא שבר אותו, הבחירה בין שתי דירות ענקיות הצופות לסנטרל פארק היא הקש שישבור את הגב הזה. הוא מתלבט בבחירה הקשה, ומשתעשע מהרעיון שיעבור לדירה הענקית החדשה... עם ארונות התשלילים בלבד...  והמצלמה כמובן.

זהו סרט עטור פרסים. בפסטיבל דוקאביב 2012, כבר הסתיימו ההקרנות שלו. לא נותר אלא לקוות שיחזור להקרנה ב"יס-דוקו" או בהזדמנויות אחרות בסינמטקים. שווה לראות.

שלכם,

יורם בר-סלע

באק - הלוחש לסוסים - פסטיבל דוקאביב 2012

שדות ירוקים אינסופיים. אור רך של שעות הבוקר המוקדמות מאד. עדר של סוסים רץ באחו ומשתלב בתמונת הבוקר הרעננה. "אנשים מזמינים אותי כדי לעזור להם לפתור את הבעיות שלהם עם הסוסים, אבל באמת, אני עוזר לסוסים לפתור את הבעיות שלהם עם המטפלים והרוכבים" אומר באק בראנמן ומוסיף: "הסוס הוא כמו המראה שלכם. לפעמים, לא תאהבו לראות את מה שהוא משקף לכם ולפעמים כן תאהבו. אלה החיים".

Buck Brannaman ואחיו היו בילדותם פעלולני לאסו והופיעו בהדרכת אביהם בתחרויות רודיאו ברחבי ארה"ב. יחד עם זאת, לאחר שהתייתמו מאימם, סבלו שני האחים מהתעללות יומיומית מצד אביהם. בהתערבות מאמן ספורט שראה את הצלקות על גבו של באק, האחים הועברו לזוג מאמצים שחיבקו אותו אל חיקם. 

מתוך חוויות הילדות הקשות, פיתח באק שיטת אילוף (או נכון יותר לומר חינוך) לסוסים. "אתם מתקרבים אל הסוס במהירות, רותמים אותו ברצועות שנלקחו מחיות אחרות שמתו, וקופצים על גבו כמו טיגריס צמא לטרף" אומר באק למשתתפים בסדנאות שלו. "אין פלא שהסוס שלכם נבהל ומתנגד". באק מחנך את הרוכבים להבין את הסוסים שלהם להתחשב בהם. הוא מלמד אותם לפתח בינם לבין הסוסים הבנה מעמיקה והבנה שאינה תלויה בקולות ותנועות בולטות. להיפך. הסוסים לומדים להבין את רוכביהם כשהם רק מתכוונים למשהו. הם צועדים לכיוון המצופה, דוהרים ועוצרים, כאילו למדו לקרוא את מחשבותיהם של הרוכבים. והכל מתוך קשר הדוק של אהבה וכבוד הדדי. 

באק בראנמן הוא מאמן עסוק ביותר. במשך תשעה חודשים הוא נודד בטריילר שלו בכל רחבי ארה"ב ומעביר סדנאות. 4 ימים סדנה ושלושה ימים נסיעה והכנות לסדנה הבאה. 

ועוד צימוק קטן המופיע בסרט, הוא מעורבותו של באק כיועץ בזירת הצילומים של "הלוחש לסוסים". באק מלמד את אנשי הקולנוע את מה שאלופי האילוף והפעלולנים לא יודעים.

אז אם אתם אוהבים סוסים בפרט או בעלי חיים בכלל, רוצו לראות. אם אתם רוצים לראות סרט נפלא ומרגש רוצו גם. ואם אתם עוסקים בחינוך והוראה או הורים לילדים, אתם חייבים לראות את זה. 

במסגרת דוקאביב, יש הקרנה נוספת ביום שני הקרוב, 7 במאי בשעה 10:00. עוד תספיקו?

שלכם,

יורם בר-סלע

צבע טרי – היריד לאמנות עכשווית 2012

"צבע טרי" הוא הפנינג אמנותי ססגוני ותוסס של פעם בשנה, המתרחש כבר בפעם החמישית. היריד מציג תמונה עכשווית של עולם האמנות הישראלי. שרון טילינגר - מנכ"ל ויפעת גוריון - מנהלת אמנותית ואוצרת ראשית אומרות "צבע טרי נועד לקרב את הקהל הרחב לאמנות ולאפשר לאמנים להתפרנס מכישרונם". והן בהחלט דואגות שזה יהיה כך. בשנה שעברה הגיעו ליריד מעל 30,000 חובבי אמנות ואנשי מקצוע, שרכשו מאות עבודות אמנות. השנה מצפים לקהל גדול יותר. בכל שנה נערך היריד בבניין חדש שזו חשיפתו הראשונה לציבור. בשנה הראשונה, התקיים היריד בבניין מסחרי משופץ ברחוב קיבוץ גלויות, ומאז, הביא לחשיפה ראשונה לציבור של מתחם התחנה בנווה צדק, מחסן 1 בנמל יפו ומתחם הגן הבוטני בדרך בן צבי.

מתחם בית הספר העל-יסודי החדש

בקרית החינוך, רח' שושנה פרסיץ בתל אביב

שלישי - שבת, 15 - 19 במאי 2012

חממת האמנים – אמנות ישראלית טריה

מבין כ-1,000 אמנים שהגישו את מועמדותם, יוצגו עבודות של 56 אמנים שנבחרו ע"י ועדה מקצועית של אספנים, אמנים, מנהלי גלריות, מבקרים ואוצרים. כל העבודות המוצגות בחממה מוצעות למכירה במחירים הנעים בין 500-10,000 ₪ בהתאם למעמדו של האמן היוצר, טיב העבודה ושיקולי צוות ההפקה. על מנת להפוך את האמנות לנגישה, מבטיחות המארגנות מכירה בתשלומים ללא ריבית. לרשות המבקרים ביריד יעמוד צוות יועצים שיסייע בבחירת יצירות לרכישה.

בחממת האמנים יציגו: יונתן אולמן, יערה אורן, מתן אורן, תומר אזולאי, עפרה אייל גור אריה, רונה אלפיה, שי אריק, דגנית בן אדמון, ברק בנדל, יעל בן שלום, גיל בר, רן ברלב, לנה גומון, דדה, נעמה הדני, אור הרפז, גבריאלה ווינשנקר, אמיר יציב, אלון כהן רז, איוה כפרי, הילית כדורי, הילה לביב, יונתן לוי, מירי מור, מתן מיטווך, הרן מנדל, בעז נוי, איריס סינטרה, פורת סולומון, איגור סקלטצקי, רויטל פאלקה, איל פנקס, אלון קדם, לירון קרול, אברהם קריצמן, נמרוד ראובני, מאשה רובין, לנה רבנקו, אלהם רוקני, אסף שחם, רונה שטרן, אבינועם שטרנהיים, כרמית שלומי, אדם שר, אמיר תומשוב, עירית תמרי.

לצד החממה, יוצגו עבודות אמנות מיוחדות שהוזמנו אישית מאמנים מובילים ע"י אוצרת היריד.

עבודות מוזמנות - עבודות חדשות של אמנים בוגרי חממת צבע טרי: The Field / אורלי הומל, עננות מקומית / אלעד לרום, ציפורי אהבה / ורד אהרונוביץ', MD / נעמה ערד וליהי תורג'מן, האמנית וד"ר וייס / מיטל כץ מינרבו ומאיה אטון.

"גיבורי על אמת" - פרויקט מקורי לקידום מודעות לילדים עם מוגבלויות

"אפס, בית" - מיצג אוטופי עירוני

"ארכיון" - הצלמניה מארחת

ספנסר טוניק - חשיפה ראשונה של עבודות ממיצב ים המלח

המרכז לאמנות עכשווית - שיתוף פעולה חדש

חממת הוידאו:

אוצרת חממת הוידאו, עדנה מושנזון, בחרה להציג מיצגי וידאו של האמנים הבאים: אוסקר אבוש, רותם בלווה, נדב בן נון, אפרת ויטל, נבט יצחק, אמיר יציב, אופיר פלדמן, תום פניני, אלונה פרידברג, לוסיאנה קפלון.

אמנים זוכים:

נטליה זורבוב שזכתה בפרס "אוסף יגאל אהובי" בשנה שעברה, תציג תערוכת יחיד. השנה מוכפל הפרס ויהיה בסך 40,000 ₪. האמן הזוכה יציג תערוכת יחיד ביריד 2013.

עבודה של אחד מהאמנים הצעירים תיבחר במסגרת תחרות "בחירת הפטיש" ותוצג למכירה במכירה פומבית של סות'ביס בניו-יורק. הוצאות המכירה ממומנות ע"י סות'ביס, וההכנסה כולה תועבר לאמן הזוכה.

שדרת הגלריות:

25 גלריות ישתתפו ביריד ויציגו עבודות של אמנים שהן מייצגות. אגריפס 12, אלון שגב, בינט, גבעון, ג'ולי מ., גורדון, גורדון 2, גל-און מקום לאמנות, דביר, דן, זומר, מיקה, מרכז גוטסמן לתחריט קיבוץ כברי, נגא, עינגע, פלורנטין 45, קונטמפוררי ביי גולקונדה, רו ארט, רוזנפלד, רוטשילד אמנות,  שלוש, ArtStation, Zemack Contemoprary Art, Ermanno Tedeschi, .P8 

הגלויה הסודית שלך – למען הקהילה:

1,500 גלויות אמנותיות שעוצבו ע"י אמנים ידועי שם, אמנים צעירים, סטודנטים לאמנות, מעצבים ומאיירים יימכרו לקהל המבקרים שבידם להפוך ל"אספני אמנות". הגלויות מוצגות בעילום שם ונמכרות במחיר אחיד של 180 ₪. המבקרים יכולים לרכוש את הגלויות האהובות עליהם, מבלי לדעת מי היוצר. רק כשהם מקבלים את הגלויה לידיהם, הם יכולים להפוך אותה ולגלות מי היוצר. האם על היצירה חתום אמן בעל שם שחתימתו עשויה להקנות לגלויה ערך שוק עצום, או אמן צעיר, שיהפוך לבעל שם בעתיד.

כל ההכנסות ממיזם הגלויה הסודית נתרמות למלגות לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במסגרת "נוער שוחר אמנות" – תכנית למצטיינים של מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות במוזיאון תל-אביב. בארבע השנים הקודמות נמכרו 3,600 גלויות וגויסו מעל 640,000 ₪ למלגות.

סלון צבע טרי:

במסגרת "צבע טרי" יתקיימו דיונים, הקרנות וידאו, שיחות, והרצאות עם אנשי מפתח בשוק האמנות בארץ. כל המפגשים ללא תשלום. 
טל ועומר גולן - הקהל מוזמן לחוות דעתו על יצירות האמנים ביריד. שיח גלריה קולטת מסרי טקסט, מנתחת אותם ויוצרת מהם עולם וירטואלי רב מימדי, המוצג בדפדפן, בו מחשבות צומחות לעצים הבנויים ממילים וממשפטים; 
מכונת אוֹם, אמן ומפתח: דן סתוי - מכונת אום משתמשת ב- Android ליצירת חוויה רוחנית מיסטית. אווטאר של בודהה מזמין את הצופה להצטרף לאום אוניברסלי בשיתוף עם אומים אחרים שנעשו על ידי משתתפים כמותו בזמנים אחרים ובמקומות שונים; 
תל אביב, היום שאחרי, מתכנת: עמוס חביב, מעצב: עודד לברן - האם תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כיום הולכת להשתנות ללא היכר במהלך הקיץ הקרוב? ביצירה זו, אבני הטטריס, שרידים מתל אביב שלפני ההפצצה, מאפשרות אינספור אפשרויות לבנייה וליצירה של העיר מחדש במשחק מבוסס דפדפן; 
Dissolving Localities, קונספט, אודיו ופיתוח: עמנואל ויצטום, איפיון ופיתוח: שי ירושלמי ומיכאל סוורדלין - פרויקט שהחל כניסיון ליצור יצירה אמנותית מחיי היום יום של ירושלים והפך לפלטפורמה רב תחומית. חיי יום יום בערים בכל העולם: הקלטות של טבע, אנשים, מכוניות, תפילות ועוד, משמשים בסיס ליצירה אמנותית, שמשתמשת בפלטפורמת המפות של  Googleובצילומי Street View בירושלים שהושקו לאחרונה, ליצירת חוויה עמוקה יותר. Occupy, אמנית: שירלי שור, מפתח: רון רייטר - במיצב זה, מפה הנוצרת בזמן אמיתי באמצעות קוד תוכנה, מוקרנת על גבי ארגז חול, מתמזגת עם פני השטח הפיזיים המפוסלים, ומייצרת טופוגרפיה משתנה. העבודה ממחישה את הקרב האנושי האינסופי של האדם על טריטוריה; 
SoundTracking, יוצרים: אורי שקד, תום טמאן ואמן המוסיקה האלקטרונית Twina - פרויקט זה מאפשר למשתתפים לחוות את תהליך יצירת המוזיקה תוך יצירתה על ידי תנועותיהם במרחב, המזוהה ע"י טבלטים של Android. כמו נגן שלומד את הכלי שלו, כך יחקור כל משתתף את תנועתו, יבין כיצד היא משפיעה על המנגינה אותה הוא מייצר בחלל וינגן עם חבריו המזדמנים למרחב; 
Action Painter, יוצרים: ForReal Team - שראון פז, צביקה מרקפלד ותומר דניאל - אפליקציית Action Painter למכשירי Android מעניקה לקהל חווית יצירה אינטואיטיבית ואקספרסיבית המפעילה את הגוף ומעוררת את הנפש. החיבור בין טכנולוגיה לפעולה פיזית מאפשר למכשירי הסלולר שלנו להפוך לכלי ביטוי אישי וליצירה משותפת של מספר יוצרים בעת ובעונה אחת, תוך כדי אינטראקציה ביניהם.

בקיצור, זה אירוע אמנותי ענק שכל חובב או מקצוען בתחום האמנות חייב לקחת בו חלק.

שעות פתיחה: ימים שלישי - חמישי 15-17/5/12,  17:00-22:00

יום שישי 18/5/12, 10:00-18:00, יום שבת 19/5/12, 10:00-21:00

פרטים נוספים באתר צבע טרי: www.freshpaint.co.il

שלכם,

יורם בר-סלע