אליסה בארץ הפלאות באופרה הישראלית

צילום: יוסי צבקר

"ככל שקראתי על 'אליסה בארץ הפלאות' גיליתי עד כמה הנפילה של אליסה למחילת הארנב היא נפילה לעומק פיזי ופילוסופי. אמנם העלילה מתרחשת באוקספורד אך בהחלט הכנסנו קריצות לביאליק וכותבים ישראלים אחרים שהילדים והוריהם מכירים" אומר דודי זבה, שכתב את הטקסטים, הלחין ומנצח על האופרה הססגונית שנועדה לקרב את ילדי ישראל לז'אנר האופראי. דודי זבה, מרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים, מלחין, מנצח... וקומיקאי מצחיק ואינטליגנטי. האופרה שכתב, בבימויו של משה קפטן, היא חגיגה על כל פרטיה. הטקסטים השנונים, מבוססים על הסיפור האלגורי של לואיס קרול, אבל מתובלים ברעיונות והקשרים מן המציאות הישראלית. הם כתובים בשפה יפה ועשירה, אבל נגישה מאד לילדים. המוסיקה כובשת. עיצוב התפאורה והתלבושות מרהיבי עיניים בכל אחת מהסצנות, והכל משולב באפקטים בימתיים, קטעי אנימציה ותאורה מעולם החלומות. הסיפור המפורסם, שזכה לאינספור תרגומים, פירושים ווריאציות מוסיקליות, מקבל תחת עטו של דודי זבה פירוש נאמן לקלות הראש המאפיינת את הסיפור. המוסיקה משלבת רמזים מעולם הקברט, המחזמר האמריקאי, האופרה המסורתית ועוד.

ההפקה חוזרת לבמה לאחר שזכתה לביקורות נלהבות בקרב הקהל והמבקרים. היא תוצג במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב בימים ב' ו- ג' , ה- 18 ו-19 בנובמבר 2013  בשעה 17:00

צילום: יוסי צבקר

האופרה סוחפת את הילדים למסע הקסום של אליסה הנופלת לבטן האדמה ומגלה עולם דמיוני עשיר ושלל דמויות ססגוניות ובהן הארנב הלבן, הכובען המטורף, הזחל, חתול צ'שייר וכמובן מלכת הלבבות השואפת לערוף את הראש של כל מי שמרגיז אותה, או סתם נמצא בסביבתה ברגע לא מתאים. את הדמויות האהובות והמוכרות יגלמו וישירו בעברית סולני האופרה הישראלית: רינת גולדמן והדר עטרי (אליסה), נמרוד גרינבוים (הארנב), ברכה קול ( מלכת הלבבות), יאיר גורן ( הזחל) נעמה גולדמן (חתול צ'שייר), יאיר פולישוק (הכובען המטורף), יפעת וייסקופ ( אחותה של אליסה), אפרת אשכנזי ואלה וסילביצקי (עופות/קלפים). האופרה מלווה באנסמבל כלי של נגני תזמורת סימפונט רעננה ובפסנתר.

צילום: אייל לנדסמן

הזמנת כרטיסים בטלפון 03-6927777 או באינטרנט www.israel-opera.co.il

אל תחמיצו. זו חגיגה תיאטרלית במיטבה. לילדים (מומלץ מגיל 5 ומעלה) ולהורים שעדיין לא התבגרו. אני איתכם.

שלכם,
יורם בר-סלע

צילום: יוסי צבקר

 נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

במדבר - הישרדות ישראלית בהוליווד

המכון האמריקאי לקולנוע (AFI), שנבחר על ידי ה"הוליווד ריפורטר" כבית הספר הטוב בעולם ללימודי קולנוע, מציג סרט גמר בעברית. היוצר הישראלי, און ניר, כותב ומביים דרמת השרדות שתצולם בחודש מאי במדבריות קליפורניה.

גיבורי הסרט הם שירי, שמתגייסת לצבא בקרוב, ואבא שלה, אבי, שחי בחוות בודדים בדרום, ומנהל עסק של טיולי ג'יפים. יום אחד אבי בא לאסוף את שירי לטיול ג'יפים אחרי שלא התראו הרבה זמן. החבר של שירי, בן, צנחן טרי, מצטרף אליהם. בזמן הטיול אבי אומר לשירי שהוא דיבר עם קצין בכיר, חבר שלו, והוא יכול לשחרר אותה מהצבא. שירי מתעצבנת, היא רוצה להיות חיילת כמו כולם, למרות שאבא שלה מתנגד. הרוחות לוהטות במדבר, ובן, שנוהג בג'יפ כאילו היה האמר, מאבד שליטה והג'יפ מתהפך במדבר באמצע שומקום.

בן נפצע קשה בתאונה ושירי ואבא שלה מנסים להציל אותו. התאונה גורמת לאבי לחיות מחדש את הטראומה הצבאית שלו - היה חובש קרבי והוא סובל מהלם קרב. כך נוצר מצב ששירי תקועה באמצע המדבר עם חבר פצוע פיזית ואבא פצוע נפשית. הסיפור הופך למסע הישרדות כשכל הדמויות יצטרכו להתמודד עם הפחדים שלהם, ושירי סופסוף תבין למה אבא שלה עזב אותה ולמה הוא לא רוצה שהיא תתגייס.

במדבר מנסה לחקור טראומה בחברה הישראלית והשפעותיה על המשפחה - זה לא סיפור פוליטי אלא אנושי על אבא שרוצה לגונן על הבת שלו ומוצא את עצמו חסר אונים.

התסריט אושר להפקה על ידי גיל דניס, תסריטאי "הולך בדרכי", העוסק בחייו של ג'וני קאש. את הפרוייקט מלווה מג לאפאב, שניהלה את חברת ההפקה של ג'ודי פוסטר במשך עשר שנים והוא יצולם בחודש מאי במדבריות קליפורניה.

עוד פרטים ומידע כיצד ניתן לסייע לפרוייקט באתר - www.bamidbarthefilm.com

שלכם,
שחר עזר


נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

בשביל ישראל - בעקבות אורי דביר

סמל המסע. עיצוב: נעה אייל

טיחואנה. מקסיקו. מרץ 2010

ישי לוין, משוחרר טרי מצה"ל, עומד לצאת עם חבר למסע של 4,000 ק"מ בשביל טיול החוצה את ארה"ב ממקסיקו עד קנדה. "חיפשנו אתגר רציני לטיול רגלי" אומר ישי. האדם הראשון שהם פוגשים על השביל, אמריקאי בגיל העמידה, מספר להם שזה עתה חזר ממסע של 1,000 קילומטרים על שביל ישראל ומראה להם מצגת צילומים מרהיבה מהמסע. "אלפי קילומטרים מהבית, אני מוצא את עצמי מסתכל בערגה על התמונות המרגשות משביל ישראל. תמונות כאלה, יכולות להניע אדם כמוני לחצות את העולם, רק כדי לצעוד בתוכן. חציתי את העולם כדי להבין שמה שחיפשתי נמצא כל הזמן מתחת לאף שלי" אומר ישי.

היום הראשון בטיול - ישי ואיתמר בשמורת נחל חצבני. צילום: נעה אייל 

 קיבוץ דן. 9 בספטמבר 2012

ישי לוין ואיתמר דביר, בוגרים טריים של קורס "חלמונית" למורי דרך בבית הספר לתיירות שהוקם ע"י אורי דביר, מחליטים לממש את החלום. הם יוצאים למסע לאורכו של שביל ישראל, כמחווה לאורי דביר שיזם את הקמתו. עושים את הצעדים הראשונים מבית אוסישקין שבקיבוץ דן, דרומה. בדרכם, מתכוונים איתמר וישי "להחזיר משהו" לאורי דביר שעסק בסימון שבילי הטיול בישראל, הפיק את מפות השבילים ובשנת 1980, החלק ביוזמה הגדולה של הקמת שביל ישראל. לאחר הקמתו, הפך שביל ישראל למקום עליה לרגל. מטיילים רבים נעים לארכו, כשהם נעזרים בצבא גדול של "מלאכי השביל" שפותחים את בתיהם ומארחים את הצועדים בשביל.

בדרך לאריה השואג בתל חי. ישי ואיתמר מובילים. נעה וסיגל מאחור 

בתחילת המסע, הצטרפו סיגל ונעה, בנות הזוג של הצועדים, גם הן לטיול. בהמשך, השאירו את הבנים בשביל והן תומכות במסע הארוך מעל דפי הפייסבוק, בעידכונים טריים וארגון קבוצות מטיילים המצטרפות לצועדים בסופי השבוע. עד היום הצטרפו כמה מאות מטיילים. חלקם הצטרפו לקטע אחד של המסלול, וחלקם (מבוגרים וילדים) מלווים את איתמר וישי כמטיילים קבועים בסופי השבוע. חברים אחרים שלמדו באותו קורס, ביניהם שילה, ביתו של אורי דביר הממשיכה את הגחלת, מצטרפים גם הם למאמץ. הם מדריכים את קהל המטיילים המצטרפים לצועדים בסופי השבוע. שילה בעצמה, מעורבת בחלוקת קטעי הטיול, ציוות המדריכים בבימי הטיול הפתוחים לקהל, לוקת חלק בהדרכה, ופותחת כמעט את כל ימי הטיול בסיפור של אביה ומעורבותו במיקום של מדינת ישראל בצמרת המדינות המסומנות לטיולים עצמאיים.

בין צור הדסה לבית הבד - בהדרכתו של ישי. צילום: נעה אייל

עד היום, נערכו טיולי סופי השבוע באזורים הבאים:

• מהרדוף דרך נחל ציפורי לנופית
• מבית חנניה לקיסריה
• מנחל המערות למערת אצבע
• מצור הדסה לבית הבד בדרך הקיסר
• בשבת האחרונה, צעדנו בהדרכתו של ראובן שיבר, מהר עמשא (קיבוץ נטוש סמוך ליער יתיר) עד לתל-ערד. מסלול מגוון שחלקו גבעות טרשים וחלקו מסלול כמעט מישורי בין מאהלי שבטים בדואים שכיבדו את המטיילים במים צוננים.

שילה דביר מדריכה את הטיול בנחל ציפורי - רגע לפני שנפרדים. צילום: נעה אייל

בשבת, 27 באוקטובר 2012, מוזמנים המטיילים המעוניינים
למסלול הסיום במכתש רמון. מהר סהרונים לפרסת נקרות. 

מקום ושעת המפגש: 10.00 בשביל השחור למרגלות הר סהרונים

איך מגיעים: ממצפה רמון ממשיכים דרומה בכביש היורד למכתש (מס' 40) ואחרי כ-12 ק"מ פונים שמאלה (מזרחה) לכיוון עין סהרונים וחניון בארות בדרך עפר טובה לכל רכב ומסומנת שחור. נוסעים בדרך כ- 3 ק"מ עד צומת T של דרכי עפר. הפניה שמאלה היא לכיוון בארות, אבל אנו פונים ימינה בדרך העפר (גם היא מסומנת שחור) ונוסעים כחצי ק"מ. שם חונים.

קושי ואורך המסלול: כ-9 ק"מ. קל עד בינוני. טיפוס קצר להר סהרונים, ירידה תלולה. המסלול רובו לא מוצל

שעת סיום משוערת: שעות הערב המוקדמות

הקפצת מכוניות: יש צורך, נתארגן לכך במקום

חשוב להביא: נעלי הליכה, מים (מומלץ 3 ליטר לאדם מבוגר), כובע, תרמיל הליכה ובו סנדוויצ׳ים וצ׳ופרים לדרך

אוכל: ארוחת בוקר ניתן להביא בצידנית ולאכול ליד המכוניות

טלפון לשאלות נוספות: שילה דביר 052-6587376

מעוניינים להצטרף לטיול? אנא הודיעו במייל את שמכם ואת מספר המשתתפים שיגיעו איתכם. 

[email protected]

לאחר סיום ההליכה, יעזבו איתמר וישי את השביל, לטובת הצעידה במסלול האקדמי האישי שלהם.

שלכם, יורם בר-סלע

קישור לאירוע בפייסבוק- http://www.facebook.com/events/350883794996066/


נ
שמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

ממשיות – תערוכה של מיכל גביש בגלריה צדיק ביפו

... בני משפחת גביש מצויירים על רשתות כמעט שקופות, ומרחפים בחלל הגלריה כרוחות רפאים, הנמהלות אחת ברעותה. הדמויות והדרך המיוחדת שבה בחרה להציג אותן, החלו להתגבש בדמיונה של מיכל בבודפשט, קיבלו את הקשר לסביבתן בלייפציג ואת צורתן הנוכחית והשתלבותן בחלל קיבלו לקראת תערוכה בסן-פרנציסקו. זה התחיל מהצורך האישי של מיכל להביע את רגשותיה כלפי בני המשפחה, המאורעות שעברו עליהם באירופה של המלחמה והחיים ובני המשפחה שהשאירו מאחור. 

שורשים עם כנפיים

הפרוייקט המרחף על גבול דק שבין אמנות פלסטית לתיאטרון או קולנוע, החל בשנת 2010, כשמיכל קיבלה מילגת אמן שהחזירה אותה לעיר הולדתו של אביה. הגורל הביא אותה לעבוד במרכז אמנויות הסמוך לבית ילדותו. על רקע העדר קרובי משפחה שלא שרדו את התלאות וביוגרפיה משפחתית שרבים בה החללים הריקים, יצרה מיכל ציורים גדולים של בני המשפחה בגילים שונים. הדמויות הוצמדו למוטות, ויחד עם אמנים אחרים מארצות שונות, שעבדו עם מיכל באותו מרכז, הביאה מיכל את דמויות בית משפחתה לבתים שבהם גרו, לגינות שבהם שיחקו ולבתי הקברות שבהם נטמנו קרוביהם למנוחת עולם. "רציתי להכיר לקרובי המשפחה את סביבת החיים שממנה באו" אומרת מיכל ומוסיפה: "זו היתה מעין הפגנת נוכחות שבה חזרו בני המשפחה למולדתם. גם האמנים שאינם יהודים ולקחו חלק בטיול הזה, התרגשו עד דמעות" אומרת מיכל. 

מאוחר יותר עברה מיכל לעבוד בלייפציג. דמויות הנייר הגדולות התלויות ברחבי הדירה/הסטודיו כמו ביקשו בית. מיכל ציירה אותן מחדש על גבי הרשת השקופה והוסיפה בציור על קנבס, מרחב ביתי המזכיר את סביבת המגורים שלהם בהונגריה. שטיח מהודר, כורסא מרופדת בבד פרחוני, שידת מגירות מעץ כהה וידיות נחושת, מסגרת מעוטרת ומוזהבת של תמונה. חפצים ממשיים מצויירים בסגנון ריאליסטי, והדמויות מרחפות ביניהם. כעת, מצוירות בשני רבדים הוציאה אותן לטיול ביערות סביב לייפציג בהם מצאו מסתור רבים מיהודי בודפשט שהועברו לבוכנוולד במסעם לקראת המוות. מיכל יצרה מיצב בו המסגרת המצוירת ברובד האחד והדמויות המצוירות ברובד השני נתלו בין עצי היער. על הדמויות והרקעים הקרינה תמונות מהשיטוט ביער. בכך יצרה אגדה משפחתית משולבת בטבע הספוג במשקעים ההיסטוריים הקשים. עוד נדבך ביוגרפי מומצא וממשי לדמויות שלא פגשה מעולם.

בבואה להציג בגלריה סנדרה לי בסן פרנסיסקו המציגה בעיקר ציור, נאלצה מיכל להמיר את הווידאו ארט של היער בלייפציג לציור.  הדמויות מבודפסט הגיעו למעונן החדש באמריקה תלויות במלוא אורכן ושקיפותן בחדרים משוחזרים כשהיערות המצוירים על גבי קנבס ברובד השני מהווים זיכרון לאחריתן. 

וכך, עברו הדמויות לחלל גלריה צדיק. הן מוצגות כשברקע ציורי היער ולצידן פרטי הריהוט והדקורציה המזכירים את הבתים שבהם גרו. 

5 דורות של גבישים

למען הגילוי הנאות, אציין שאני מכיר כבר את הדור החמישי של בני משפחת גביש. אלה ששרדו את השואה והגיעו ארצה ו-4 דורות של ילדיהם. עבורי, היה הביקור בתערוכה לחוויה מרגשת במיוחד של המפגש עם הדמויות שהכרתי כפי שנראו בצעירותן. למרות הזווית האישית, אני חושב שהשלבים שעברה העבודה האמנותית, הפכו אותה ליצירה אמנותית שיש לה זכות קיום משלה, ללא הקשר להיבט האישי. כל אחד יכול לזהות בדמויות ובסביבה המצויירת שיצרה מיכל את הסיפור האישי שלו, או של חבריו, או של שכניו, או של עם ישראל כולו. מרגישים את השואה. מבלי לומר זאת במפורש, ניבט מהן סיפורם של יהודי אירופה והחיים שהשאירו מאחוריהם. זו תערוכה מיוחדת ומרגשת שכדאי מאד לראות.

התערוכה תהיה פתוחה עד 14 באוקטובר 2012.

בשבת, 13 באוקטובר בשעה 11:00, יתקיים מפגש "שיח גלריה" עם מיכל, על ממשות ועל יצירתה האמנותית.

שלכם,

יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City

גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City