להקת סנקאי ג'וקו (יפן) "טובארי – השתנות מתמדת"

השמיים מלאי הכוכבים נפרשים מולנו. גלקסיה זעירה מתגלה כאשר מביטים מטה. אדמה יבשה וחשיכה כחלחלה זוהרת – במופע "טובארי" של להקת סנקאי ג'וקו שיוצג במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב בין 12-15 בדצמבר 2014, עושה אושיו אמאגטסו, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של הלהקה, שימוש באלמנטים ספורים בלבד, במטרה ליצור עולם ויזואלי מרגש של אפילה סמיכה ואורות מבליחים. המופע מתאר את רצף האירועים בחיי אדם – לידה, מוות ולידה מחדש - ומזמין את הקהל למסע לנבכי "הקוסמוס של החיים". כן, לאחר 10 שנים מאז הופיעה לאחרונה בארץ, להקת הבוטו המצליחה בעולם מגיעה שוב לישראל.

אושיו אמאגאטסו (Ushio Amagatsu) - מייסד, מנהל אמנותי וכוריאוגרף הלהקה - מצליח להעביר עם להקתו דימויים בימתיים בעלי יופי פיוטי, באמצעות כוריאוגרפיה מדוקדקת ואפקטים ויזואליים מרשימים. אחד מסימני ההיכר של הלהקה הוא האיפור הלבן שבו מושחים הרקדנים את גופם ופניהם. 

ביצירתו של אמאגטסו, הרגשות משתנים, העונות מתחלפות, והזמן חולף מבלי לעצור. בהפקה זו מתיך הכוריאוגרף את גבולות הזמן והחלל על גבי שבע תמונות בימתיות, ומציג את גלגול הנשמות כתהליך יפהפה המתקדם בכיוון אחד ואינו עוצר לעולם. המילה "טובארי" מתארת פיסת חומר החוצה חלל לשניים. בשירה היפנית מציינת המילה את המעבר בין יום ללילה. 

סנקאי ג'וקו
הלהקה נוסדה בשנת 1975 על ידי אושיו אמגאטסו – דור שני למשפחת יוצרי מחול הבוטו היפני. ממשיכי דרכם של הרקדנים קאזואו אונו והיג'יקטה שיסדו את סגנון המחול הזה.

הבוטו מעביר את תגובתם של יוצרים ביפן לאחר הפצצה בהירושימה בשנות השישים, והיה הבסיס ליצירת מחול יפני רדיקלי בן זמננו. הרעיון הבסיסי ביצירתו של אמגאטסו הוא "דיאלוג עם כוח המשיכה" וזה גם שמו של ספר אותו פרסם בשנת 2001. לפני שהחל לרקוד וליצור בסגנון הבוטו הוא הוכשר כרקדן בבית הספר למחול מודרני וקלאסי בטוקיו. ב-1975 החל לקיים סדרה של סדנאות כדי למצוא את הרקדנים ללהקתו החדשה. מתוך 30 רקדנים נשארו שלושה לאחר שנה שלמה של סדנאות. ומאז ידועה סנקאי ג'וקו כלהקה של גברים בלבד. פרוש השם הוא "הסדנא של ההר והים". המתייחסת לשני האלמנטים הבסיסיים בטיפולוגיה של יפן.

ב- 1980 הוזמנה הלהקה בפעם הראשונה לאירופה לפסטיבל בננסי צרפת. בעקבות ההצלחה בפסטיבל, הופיעה הלהקה בכל רחבי אירופה, דרום אמריקה, ארצות הברית, ובכל רחבי אסיה ויוצאת להופעות מבסיס הלהקה בטוקיו.
בביקורה הקודם בארץ, הופיעו חברי הלהקה על רקע חומת העיר העתיקה בירושלים, כשהם תלויים על חבלים עבים ויוצרים במופע תנועה וירטואוזי, תחושה בלתי נתפשת של ריחוף עדין בין שמים לארץ. מופע זה נגנז לאחר שיוֹשִׁיוּקִי טָקָדָה (אחד מרקדני הלהקה) נהרג כשנפל מהחבל בעת מופע.

תאריכי המופעים: יום שישי 12 בדצמבר בשעה 13:00, מוצאי שבת 13 בדצמבר בשעה 21:00, יום א' 14 בדצמבר בשעה 20:00, יום ב' 15 בדצמבר בשעה 20:00.


שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

הספר מסביליה בבימויה של קטרינה טאלבך – באופרה הישראלית

צילום: יוסי צבקר

סביליה... על הים. (הבמאית אינה נכנעת לגיאוגרפיה). ריווירה לפנות בוקר. עדיין חשוך. על הבמה רק סירה עזובה וצדף גדול. אוברטורה. לצלילי התזמורת, יריעת הברזנט המכסה את הסירה נעה. מתחתה מופיע זוג תרמילאים צעירים. יוצאים מהסירה, מעמיסים את תרמיליהם והולכים לעבר הרחוב שברקע. נשיקת פרידה מהוססת מסגירה את העובדה שהם לא מכירים יותר מלילה אחד בתוך הסירה. הם פונים כל אחד לדרכו. נזיר צועד לצד חמורו ופוגש 5 נזירות המקפצות לצלילי המוסיקה העליזה של רוסיני. 

השכנים יוצאים אל המרפסות. שני רוכבי אופניים חוצים את הבמה. פלייבוי צעיר במכונית ספורט אדומה נוצצת נתקע  באמצע הבמה בפקק תנועה. מולו מופיע טרקטור איטי שמושך ביתן אפור ענק. זה יהפוך עוד מעט לביתו של ד"ר ברטולו. כל המתרחש בו הופך להצגה בתוך הצגה, כשדיירי הרחוב והנופשים על חוף הים צופים בהתרחשויות כבהצגה... וזו רק האוברטורה.

הפקת הספר מסביליה בבימויה של קטרינה טאלבך מגרמניה, היא חוויה תיאטרלית מקורית ומשעשעת. הבמאית התאימה את האופרה לקצב החיים הצבעוני והמהיר של המאה ה-21. זוהי עבודתה הראשונה של טלבאך באופרה הישראלית (נקווה להפקות נוספות כאלה). היא ביימה עשרות הפקות תיאטרון ואופרה בבתי אופרה ולהקות תיאטרון בגרמניה ומחוצה לה כולל ברלין, קלן, בוכום, ארפורט, דרזדן, פוטסדם, מינכן, המבורג, רוסטוק, ליסבון, ציריך, פריס, באזל ועוד. וכשההצגה מלווה במוסיקה הנפלאה של רוסיני, זו חגיגה. התפאורה הקסומה, התאורה העשירה והתלבושות המגוונות המשלבות בין תלבושות ספרדיות ברוח ההפקה המקורית, ובגדי חוף שלא היו מביישים את המתרחצים היום בכל ריביירה באירופה או בתל-אביב.

צילום: יוסי צבקר

המחזאי – איש רנסנס

פייר אוגוסטין בומרשה הצרפתי (1732 – 1799), שכתב את הספר מסביליה כמחזה בסוף המאה ה-18, היה "איש רנסנס" ססגוני. בונה שעונים, מלחין, ממציא, דיפלומט, מרגל, מוציא לאור, סוחר נשק ומהפכן צרפתי ואמריקאי גם יחד, כתב טרילוגיה של מחזות שבמרכזם פיגרו המשרת הכל יכול, העולה בעורמתו ובחוכמתו על אדוניו. הטרילוגיה, הספר מסוויליה (1775), נישואי פיגרו (1781) והאם האשמה (1792), זכתה לעיבודים אופראיים. מוצרט היה הראשון שהלחין את המחזה האמצעי נישואי פיגרו (1786). אחריו רוסיני הלחין את הספר מסוויליה (1816) וז'ול מסנה הצרפתי הלחין את האם האשמה לאופרה ששמה הוא כרובינו (1905).

צילום: יוסי צבקר

מנצחים וסולנים:

מנצחים על האופרה לסרוגין עומר מ. ולבר ודודי זבה. צוות סולנים ישראלי ובינלאומי יוביל את ההפקה וביניהם: הבריטון האיטלקי מריו קאסי ביחד עם הבריטון כריסטיאן זן מצ'ילה בתפקיד הראשי. בתפקיד רוזינה תופענה זמרת המצו-סופרן האיטלקייה אנאליזה סטרופה יחד עם נעמה גולדמן הישראלית. את תפקיד ד"ר ברטולו יחלקו הבריטון האיטלקי עומר מונטאנרי וזמר הבס מרקו קמסטרה, גם הוא מאיטליה. את תפקיד אלמוויווה יגלמו זמרי הטנור אדגרדו רוחה מאורוגוואי וחואן חוזה דה לאון האמריקאי. ולדימיר בראון הישראלי וזמר הבס הרוסי דניס סדוב, יגלמו את תפקיד דון בזיליו. את ברטה תגלם זמרת הסופרן הישראלית שירי הרשקוביץ ואת תפקיד פיורלו יבצע הבריטון הישראלי נח בריגר. מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר ותזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. 

זו הפקה נפלאה שחייבים לראות ולשמוע. הזדמנות נפלאה לקרב את הילדים לאהבת האופרה. הפעם היא ססגונית ותוססת במיוחד.

שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City

גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

שתי קומות ומסדרון - אמנון וולמן במרכז הישראלי לאמנות דיגיטאלית

מה עושים יחד ספרי אדריכלות מנגנים, פטר והזאב, טליתות מוסיקליות, מעיל צבאי ומקהלת בנות במסכות במרכז הישראלי לאמנות דיגיטאלית בחולון?

בתאריך 19 בפברואר 2015 תיפתח תערוכת יחיד של פרופ' אמנון וולמן - מלחין ואמן סאונד. במשך 25 שנות שהותו בארה"ב, לימד אמנון מוסיקה בכמה מהאוניברסיטאות החשובות שם. היום, מלמד אמנון באקדמיה למוסיקה בירושלים ובמקביל, מלחין ויוצר אמנות סאונד. התערוכה תוצג עד סוף יוני 2015. אוצרת התערוכה: ליאורה בלפורד.

חלק מהעבודות שיוצגו בחולון, הופיעו כבר בגלריה Diapason  בניו-יורק, בגלריה Gasp  בבוסטון, במוזיאון לאמנות מודרנית בשיקאגו, ובמרכז Koffler בטורונטו (תערוכה זו פעילה בימים אלה וכבר משכה כ- 10,000 מבקרים). 

בין העבודות שיוצגו בתערוכה:

ספרים אקוסטיים – ספרי אדריכלות ישנים שאמנון יצר בהם חללים אקוסטיים והטמין בתוכן רמקולים זעירים המשמיעים יצירה קולית עכשווית. הדפדוף בדפי הספרים משנה את המבנה האקוסטי ואת הקולות המושמעים. המוסיקה המושמעת ערוכה מקטעים שהוקראו מתוך הספרים.

 

בין קודש לחול  – המבקרים בתערוכה מוזמנים לעטות על גופם טליתות ולהאזין למוסיקה המודרנית המושמעת בתוכן. היצירה המוסיקלית מבוססת על הקלטות שביצע אמנון בבית כנסת רפורמי באוסטרליה.

דובון מוסיקלי – לא, לא מדובר בדובון צעצוע אלא במעיל צבעי שמתוכו בוקעים צלילים, פרי יצירתו של אמנון. 

פטר ואדון וולף – גירסה "וולמנית" של פטר והזאב. מדי פעם, יופיע בתצוגה זמר וישתלבו ביצירה האלקטרונית.

בואי כלה - המבקרים מוזמנים "להיכנס" אל תוך השמלה ולהאזין ליצירה הקולית.

אחת מהיצירות תכלול מקהלת נשים עם מסכות. בין המופעים תוצגנה המסכות בלבד. באופן זה, מציג אמנון את הפוטנציאל המוסיקלי שביצירה. הצופים במסכות יוכלו לדמיין את היצירה ולאחר מכן יוכלו לשמוע את המוסיקה שאמנון יצר. "כך אני כותב מוסיקה במוח של האנשים" אומר אמנון ומוסיף: "כשהמוסיקה מבוצעת בפועל, היא משקפת את מה שאני מדמיין. מטרתי להתרחק מאמירה ברורה שגורמת לאנשים לחשוב בדרך שאני קובע. אני מעלה סימני שאלה שמעוררים תגובה רגשית. אני מעדיף להשאיר למאזינים לחוות ולענות על השאלות".

 

היצירות של אמנון מרתקות ומרגשות. הוא אמנם בוחר בחפצים מעוררי מחשבות ודמיון, אך לא כופה על הצופים/המאזינים את האג'נדה שלו. הם "חפשיים" לדמיין כל כיוון העולה על רוחם. "תמיד הרגשתי שלאלמנט הויזואלי המלווה את המוסיקה, יש משמעות רבה. המקום הזה תמיד עניין אותי. אנשים רואים משהו וזה משפיע על איך שהם שומעים ומדמיינים. אני לא מציג מסר אלא מעורר את הדימיון" אומר אמנון על האלמנטים המאחסנים את הצלילים שלו. "אחת היצירות בתערוכה תציג 6 מוסיקאים שמנגנים על אזיקים. ידיהם אזוקות וכל הצלילים נובעים רק מהאזיקים. מעניין אותי איך זה משפיע על המוסיקה שנשמעת". 

תיבת האוצרות

לכבוד התערוכה, מפיק אמנון קטלוג ייחודי. הקטלוג אינו מתעד או מסביר את היצירות המוצגות, אלא מוסיף מאמרים כתובים, יצירות נוספות על גבי כרטיסים מנגנים ועוד. הקטלוג יוגש בצורת תיבת קרטון המכילה את כל האוצרות שצוות היוצרים מכין. ביצירת הקטעים המוסיקליים שיופיעו בכרטיסים המנגנים משתתפים: רון עמיר הצלם, זוהר איתן המשורר וריצ'ארד זינט - משורר אמריקאי. 

מימון מההמונים

לצורך מימון הפקת הקטלוג הייחודי, מבצע אמנון וולמן גיוס מציבור אוהבי המוסיקה המודרנית ואמנות המיצג. המעוניינים, יכולים להצטרף לתורמים ולקבל בתמורה את הקטלוג המלא ואפילו אחת מהעבודות שתוצגנה. הכל בהתאם לגובה התרומה.

לעמוד הגיוס באתר IndieGOGO – הקליקו כאן

שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City

גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City