לאונארדו דה ויצ'י קם לתחיה ביפו ובא לביקור ברמת השרון. זוג היוצרים הצעירים עדי עזר ויותם שפרוני מתרגמים את טכניקת סופומוטו של לאונארדו לאומנות שימושית המציגה סיפורים באור וצל ומביאה לעולם חידושי תאורה נועזים. התערוכה בחסותו של גיורא אוריין ברחוב תמנע 25, רמת-השרון, מאשרת מחדש את יכולתו של גיורא לזהות מגמות חדשניות ומפתיעות בתחום עיצוב הפנים והאדריכלות הישראלית. דוגמית מפתיעה מן העיצובים מוצגת במקום ומדגימה את היצרתיות והיכולת להפוך חללים קטנים או גדולים למקום אישי ומיוחד שהוא רק שלך.
לדברי יותם: העבודה "למצוא את אליס" \ "Find Alice" הינה חלק מסדרה אשר שואבת השראה מסיפורי ילדים אשר ממשיכים ללוות אותנו כמבוגרים. היא קטנה, אך מיסתורית ועמוסה בפרטים והפתעות. אידיאלית כתאורת אוירה נעימה, קלה להתקנה ופועלת על תאורת לד בטוחה וחסכונית.
"ביער" - אור מבעד לעצים. בין הצללים מסתתרות חיות, צדות וניצודות. עבודה גדולה ודרמטית (קוטר 180 ס"מ) אשר מפיצה אור רב. מתאימה לחללים מסחריים, משרדים, מבואות, בתי מלון ואולמות אירועים. פועלת על תאורת לד בטוחה וחסכונית. אלו רק שתי דוגמאות מתוך התערוכה. העבודות מיוצרות גם ע"פ הזמנת לקוח, אדריכלים ומעצבי פנים בהתאמה אישית.
מועדי התערוכה: 31.05.2015 – 29.06.2015, בימים א'-ה', שעות 08:00-17:00. D&A דומוס, גלריה לחשיפת מעצבים צעירים. תמנע 25, שכונת מורשה, רמה"ש. 03-5401065
סרטו האחרון של הבמאי והתסריטאי הישראלי און ניר, בהפקתם של קרן הנטמן ואורי פפר, מגיע לישראל!!!
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע היהודי של לוס אנג׳לס והציג בפסטיבלים בכל העולם - שנגחאי, פאריס, גרמניה, ופלורידה
ביום שישי, 29 במאי, בשעה 16:30, תתקיים הקרנת הסרט הקצר BAMIDBAR בסינמטק ת"אאורך הסרט: 18 דקות
הסרט BAMIDBAR הוא סרטו האחרון של הבמאי והתסריטאי הישראלי און ניר שלמד קולנוע בלוס אנג'לס, בהפקתם של קרן הנטמן ואורי פפר. הסרט מגיע לישראל לאחר שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע היהודי של לוס אנג'לס, ארה"ב והציג בפסטיבלים בכל העולם - שנגחאי, פאריס, גרמניה, ופלורידה.
הסרט שאורכו 18 דק' מתמודד עם סוגיית הפוסט טראומה והלם קרב בקרב חיילי צה"ל. דמותו של אבי המגולמת על ידי השחקן סבי דור (Sabi Dorr, מר וגברת סמית' – 2005, מינכן 2005 ועוד) חווה פוסט טראומה כשהוא נדרש לטפל בבן זוגה החייל של ביתו שירי (שי תמרי, בתו של מגיש החדשות גיל תמרי) שנפצע בתאונת דרכים. הסרט מאתגר את התפיסה הקונבנציונאלית של הלם קרב, והדחקה של טראומה, מתוך שהוא מציג את התופעה כמחלה על זמנית שהטריגר להופעתה בלתי צפוי ובלתי נשלט שתופס אותנו לא מוכנים אליה.
בימים אלה און ניר עובד על שלושה פרוייקטים חדשים: דרמת מלחמה על יחידה אבודה בקרב, מותחן ריגול על חייו ומותו של אלי כהן, וסדרת אנימציה לילדים.
ביום שישי, 29 במאי, בשעה 16:30, תתקיים הקרנת הסרט הקצר BAMIDBAR בסינמטק ת"א
אורך הסרט: 18 דקות
אין פלא שאני נרגש. בשנת 1931, נרתם ד"ר ישעיהו שפירא (אביה של אשתי ומדריך בקבוצת גורדוניה מפולין) להקמת קיבוץ חולדה. כדי לגייס כסף להקמת הקיבוץ החדש, ליווה ד"ר שפירא הקרנות של סרטי קולנוע אילמים בנגינה על כינור. מה לא עושים כדי לממן חלום ציוני.
ועכשיו, 84 שנים אחרי, הז'אנר חוזר ובגדול. באירוע נעילת פסטיבל הקולנוע בירושלים, יוקרן הסרט הסנדק (1972), כשהתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, בניצוחו של ג'סטין פריר, מלווה את ההקרנה החגיגית בנגינת פס הקול שיצר נינו רוטה. אירוע קולנועי/מוסיקאלי מרגש, שכבר התקיים בערים ראשיות בעולם.
מוצ"ש 18 ביולי 2015 בבריכת הסולטן
על רקע חומות העיר העתיקה, על המסך הענק ועם תזמורת סימפונית מוזמן הקהל לחוויה מוסיקלית קולנועית ייחודית. CINECONCERT - החברה שמפיקה את האירוע המיוחד כבר הביאה אל האולמות הגדולים סרטים כמו סיפור הפרברים, טיטניק, גלדיאטור, ארוחה בטיפני ועוד. CINECONCERT יצרה חוויה קולנועית מוסיקלית חדשה. המוסיקה, שהולחנה במיוחד לסרטים, מקבלת פוקוס בולט. הקהל מוזמן לחוות את הסרטים האהובים בדרך חגיגית ומרגשת.
"הסנדק" על פי ספרו של מריו פוזו נחשב לאחד מן הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר שנעשו אי פעם. אבן דרך בתעשיית הקולנוע האמריקאית. בשנת 1972 ביים פרנסיס פורד קופולה את הסרט בכיכובם של מרלון ברנדו, אל פצ'ינו, ג'יימס קאן, דיאן קיטון, רוברט דובאל ועוד.
עשר שנים בחייה של משפחת פשע ניו יורקית והמהפך שעובר על בן המשפחה מייקל קורליאונה בדרכו להפוך למאפיונר חסר עקבות. הסנדק נחשב לאחד הסרטים המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע ובודאי על ז'אנר סרטי הפשע.
הסרט עבר שימור דיגיטלי על ידי מכון הקולנוע האמריקאי בשנת 1990. הסנדק, אחד משוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים עמד בראש רשימת שוברי הקופות בשנת 1972. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר, לסרט הטוב ביותר, לשחקן מרלון ברנדו, ולתסריט המעובד הטוב ביותר. כמו כן היה מועמד לשבעה פרסים נוספים בהם אלפצ'ינו, קאן ודובאל בתפקיד משנה.
כמו כן זכה הסרט בחמישה פרסי גלובוס הזהב, לסרט, לשחקן, לבמאי, לתסרט ולמוסיקה. זוכה פרס אנתוני אסקווית למוסיקה, פרס הקולנוע הבריטי, זוכה פרס הגרמי ועוד.
עלילת הסרט
בשנות הארבעים דון ויטו קורליאונה הוא הסנדק של ראש משפחת הפשע המאורגן. מייקל בנו הצעיר הצטרף למרינס להלחם במלחמת העולם השנייה בניגוד לרצון אביו וחוזר הביתה כגיבור מלחמה. מייקל מתנגד להצטרף לעסקי המשפחה ומופיע לחתונתה של אחותו קוני עם חברתו קיי, המגלה בפעם הראשונה במה עוסקת המשפחה.
כמה חודשים אחר כך ניצל דון קורליאונה מהתנקשות בחייו. לאחר שהציל אותו מניסיון ההתנקשות מבקש מייקל מאחיו ומיועצי המשפחה לנקום את נקמתו. הוא הורג שוטר וסוחר סמים ובורח לסיציליה, מקום מוצאה של המשפחה. הוא מתאהב בבת המקום שנרצחת על ידי אויבי המשפחה בניסיון להתנקש במייקל.
מייקל חוזר לארצות הברית ומשכנע את קיי להינשא לו. אביו מחלים מן ההתנגשות ומנסה לגשר בין אויביו כשהוא מבין שדון אחר מנסה להשתלט על עסקי המסחר בסמים. מייקל הופך לדון החדש. הוא מוביל את המשפחה לעידן חדש של שגשוג ויוצא למסע נקם נגד כל אלו שניסו להתנכל למשפחת קורליאונה.
על הפסקול
הפסקול המפורסם של הסרט הולחן על ידי המלחין האיטלקי נינו רוטה. אביו של קופולה, המלחין קרמיין קופולה חיבר מוסיקה נוספת לסרט.
כשקופולה החליט להפוך את הספר לסרט אחת ההחלטות הראשונות שלו היו שאת המוסיקה ילחין נינו רוטה. רוטה זכה להצלחה ולהכרה בשנות ה- 50 וה- 60 כשכתב מוסיקה לסרטיהם של גדולי הבמאים האיטלקיים, פליני, ויסקונטי ועוד. הוא הלחין את המוסיקה לסרטים "ברדלס", "לה דולצ'ה ויטה", "שמונה וחצי" הליצנים, אמרקורד ועוד רבים אחרים. המוסיקה שהלחין רוטה לסרטים אלה היא פופולארית ואהובה עד היום ומבוצעת על ידי מוסיקאים רבים. רוטה הכניס לפסקול סגנון נאפוליטני, ג'אזי ומלודיות סיציליאניות מרגשות. בולטת במיוחד מוסיקת הנושא והשימוש בחצוצרה, שמאז הפכה למוסיקת קולנוע אייקונית.
פסקול הסנדק זכה בפרס הג'רמי למוסקה שנכתבה במיוחד לסרט. ובשנת 1972 אלבום המוסיקה עמד 21 שבועות בראש רשימת התקליטים הנמכרים ביותר באותה שנה. פסקול הסרט לא היה מועמד לאוסקר כיון שרוטה השתמש בנושא דומה לנושא המוסיקלי בו השתמש בסרט "פורטונלה" משנת 1958. הוא זכה באוסקר על הפסקול ל"סנדק 2" למרות שהשתמש באותו נושא מן הסרט הקודם.
המוסיקה של רוטה שבה לחיים בפסקול אלגנטי וקודר כאחד. בסרט משולב השיר "יש לי לב אחד" בביצוע הזמר אל מרטינו העובר בשירה מאנגלית לאיטלקית. המכון האמריקאי לקולנוע בחר בפסקול כאחד מחמשת הפסקולים הטובים ביותר בכל הזמנים. כל מי שצפה בסרט התאהב במוסיקה המדהימה של נינו רוטה. בנושאים היפיפיים ובשורשים האיטלקיים המופיעים במוסיקה.
המלחין: נינו רוטה
נינו רוטה נולד למשפחת מוסיקאים במילאנו בשנת 1911. סיים את לימודיו בקונסרבטוריון סנטה צ'יצליה ברומא. הוא היה ילד פלא הן כמלחין והן כמנצח. כבר בגיל 12 בצעו אוריטוריה פרי עטו. משנת 1950 ועד למותו בשנת 1979 כיהן כמורה בקונסרבטוריון של בארי. הוא כתב מוסיקה לכ- 150 סרטים איטלקיים ובינלאומיים. ממוצע של שלושה סרטים בשנה במשך 46 שנים. בשנת 1954 כתב מוסיקה לארבעה עשר סרטים בשנה אחת.
רוטה כתב מוסיקה לכל סרטיו של פליני – מ"השייח הלבן" בשנת 1952 ועד "חזרת התזמורת" בשנת 1979 שנת מותו של רוטה.
רוטה עבד גם עם מריו מוניצ'לי, ויסוקנטי, זפירלי, ובמאים איטלקיים אחרים. הוא הלחין כמה אופרות, חמישה בלטים ועשרות יצירות תזמורתיות ווקליות נוספות. כמו כן, הוא כתב מוסיקה לתיאטרון להצגות של ויסוקנטי, זפירלי ואדוארדו דה פיליפו.
המנצח: ג'סטין פריר
מנצח ומלחין. אחד הקולות המוסיקליים הבולטים היום בחוף המערבי בארצות הברית. החל לנגן בחצוצרה והופיע בהרכבים שונים של כלי נשיפה, תזמורת צעידה ועוד. בגיל 11 הלחין את יצירתו הראשונה לכלי נשיפה. בגיל 16 ניצח לראשונה על תזמורת. למד תואר ראשון ושני באוניברסיטת לוס אנג'לס. ועבד עם מלחין הקולנוע האגדי ג'רי גולדשמידט.
פריר הלחין מוסיקה למספר סרטים עצמאיים. מנצח בקביעות על תזמורות שונות ברחבי העולם, וניצח על תזמורות רבות בהקרנות מלוות בתזמורת. בין הסרטים שהוקרנו בניצוחו היו "שר הטבעות", "טיטניק", "גלדיאטור" ו"הסנדק".
CineConcerts
החברה המובילה של מופעים המשלבים מוסיקה חיה עם מדיה ויזואלית. החברה הוקמה על ידי פרייר והמפיק ברייד ביובן. מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו בהפקות של CINECONCERT הממשיכה להעשיר את חווית הצפייה בסרטים ובאירועי ספורט.
אם כבר ראיתם את הסנדק, אתם יכולים לדמיין איזו חוויה מיוחדת צפויה לצופים. ואם לא ראיתם אותו, זו הזדמנות להשלים את "ההשכלה הקולנועית" בגירסה המלוטשת והליווי התזמורתי החי.
12 ביוני הוא יום רוסיה. יום חג לאומי של הפדרציה הרוסית הנחגג מדי שנה החל משנת 1992. השנה יצויין יום רוסיה בכמה ערים בעולם בו זמנית: פריז, ניו יורק באולם קארנגי הול, בתיאטרון העירוני של ריו דה ז'ניירו בברזיל וכמובן בירושלים. סדרת מופעים מוסיקליים של אמנים בולטים מרוסיה שיציגו בכל עיר את המגוון הרחב והמשובח של התרבות הרוסית במוסיקה ובמחול.
בארץ תייצג את התרבות הרוסית, מקהלת פיאטניצקי - 75 זמרים וזמרות, רקדנים ורקדניות המביאים מופע פולקלור סוחף, אותנטי, ברמה אמנותית גבוה בפעם הראשונה בישראל. שירים רוסיים בשילוב מחול רוסי מסורתי, בליווי תזמורת גדולה של נגנים בכלים עממים אותנטיים. מאות תלבושות צבעוניות ועשירות ומופע בלתי נשכח המשלב בין נוסטלגיה לפולקלור.
מקהלת פיאטניצקי – משנת 1910
המקהלה הוקמה על ידי מיטרופן פיאטניצקי , מוסיקאי ואספן שירי עם רוסיים, בשנת 1910. פיאטניצקי, יחד עם 18 איכרים בעלי יכולת שירה מאזורים שונים ברוסיה הופיעו לראשונה במוסקבה במרץ 1911. במהרה הפכה המקהלה לגוף המוביל בביצוע פולקלור רוסי. המשתתפים שרו, רקדו וניגנו על כלים עממיים אותנטיים. בימיה הראשונים זכתה המקהלה לשבחים ממוסיקאים רוסיים בולטים כמו המלחין סרגיי רחמנינוב והזמר פיודור שאלייפין.
בשנת 1918 החלה המקהלה לפעול ממוסקבה. לאחר שהאזין לשירתה החליט לנין להרחיב את פעילותה של המקהלה. והיא החלה להופיע בכל רחבי ברית המועצות באולמות הקונצרטים הבולטים וגם במפעלים ובמטעים. בשנת 1925 הוענק למיטרופן פיאטניצקי תואר אמן כבוד של הרפובליקה. לאחר מותו של פיאטניצקי נקראה הלהקה על שמו.
כיום חברים בלהקה למעלה ממאה מוסיקאים ורקדנים. יש לה סטודיו משלה במוסקבה. הלהקה זכתה בשלל פרסים. בשנות פעילותה הרבות הופיעה בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ובמדינות נוספות כמו: צ'כוסלובקיה, בולגריה, רומניה, הונגריה, אוסטריה, פינלנד, קנדה, יפן, שוודיה, מקסיקו, גרמניה, ברחבי ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד.
זה מופע מחמם לב שיגרום לצופים לרקוד בכיסאותיהם ולמחוא כפיים בעוצמה ובקצב למשמע הצלילים והשירים האהובים, חלקם מוכרים לנו מאוצר "הזמר הישראלי". שירים שתורגמו מרוסית וזכו לביצועים ישראליים.
בנייני האומה בירושלים | יום שישי 12 ביוני בשעה 13:00
תיאטרון מחול הארלם מגיע מניו יורק ל- 4
מופעים בישראל, במסגרת חגיגות 45 שנים לפעילותו. המופעים יתקיימו בהיכל אמנויות
הבמה בתל-אביב, במסגרת מופעי "מחול במשכן", החל מ- 10 ביוני 2015. זאת
לאחר המופעים המוצלחים של הלהקה בישראל, בשנת 2013. בתכנית 4 יצירות של בכירי הכוריאוגרפים.
היצירות מציגות סגנונות מגוונים של מופעי הלהקה. בכולן באים לידי ביטוי ה עושר הסגנוני,
טכניקה מעולה של הרקדנים ותוכנית סוחפת.
עפרוני מתעופף
כוריאוגרפיה
– אלווין איילי,
מוזיקה – ראלף וויליאמס.
רוקד במרפסת הקדמית של גן העדן
כוריאוגרפיה
– יוליסס דאב,
מוזיקה – ארוו פארט.
כלי שיט
כוריאוגרפיה
– דארל גרנד מולטרי,
מוזיקה – אזיו באסו.
חזרה
כוריאוגרפיה
– רוברט גרלנד,
מוזיקה – ג'יימס בראון, אלפרד אליס,
אריתה פרנקלין וקרולין פרנקלין.
מייסדי הלהקה Arthur
Mitchellו- Karel
Shookהמנוח הקימו את הלהקה שהחלה לפעול במרתף של כנסייה בשנת
1969. מיטשל שזכה להצלחה כרקדן ראשי בבלט העיר ניו יורק, הבין שניתן ללמד, לחנך ולקדם
את בני הנוער בהארלם באמצעות הדיסציפלינה של הבלט הקלאסי ולתת, לפחות לכמה מהם,
יכולת לצאת מעגל המצוקה של הארלם אל העולם הזוהר והמספק של המחול הבינלאומי. הלהקה
הצליחה להפוך לשגרירת התרבות האמריקאית והאפרו אמריקאית וסיפקה למספר גדול של בני נוער
שהגיעו משכונות העוני אופק חדש והזדמנות לחיים שונים. גם היום בעשור החמישי של הלהקה
היא ממשיכה להיות נאמנה לחזון של מייסדיה ולחנך למצוינות ולהופיע בכל רחבי העולם. בניהולה
האמנותי של Virginia
Johnson , חברה מייסדת בתיאטרון המחול ופרימה בלרינה
בלהקה בצעירותה. בצמוד אליה עובד Laveen Naidu, מנהל בית הספר וכוריאוגרף לשעבר.
אבני דרך בתנועה:
מאז הקמתו בשנת 1969 קיימה הלהקה הופעות בכ-
250 ערים בצפון אמריקה ובארבעים מדינות בשש יבשות. בשנת 1969 הוקם תיאטרון המחול, להקה
ללא מטרות רווח שנתמכה על ידי מדינת ניו יורק וקרן פורד. שנה אחר כך כבר יצאה הלהקה לסיור הבינלאומי הראשון.
1971 - שיתוף פעולה ראשון עם הניו יורק סיטי בלט. הלהקה ביצעה יצירה של ג'ורג' בלנשיין,
ויצאה בפעם הראשונה לסיור באירופה.
1972 – הלהקה עוברת למשכנה בלב ליבה של שכונת
הארלם.
1980 – הלהקה זוכה בתמיכה ממשלתית ותלמידים
מקבלים מלגות לימודים
1981 - הלהקה מופיעה בבית הלבן בערב מיוחד
לכבודה של ראש ממשלת בריטניה מרגרט ת'אצר.
1984 - הלהקה מייצגת את ארצות הברית בטקס הסיום
של אולימפיאדת לוס אנג'לס.
1992 - מופעים בדרום אפריקה, לראשונה עם הסרת
החרם התרבותי האמריקאי מעל דרום אפריקה. נלסון מנדלה נכח בשתי הופעות.
2000 - מופעים בסין לציון בעקבות הסכם הסחר
שנחתם בין ארצות הברית וסין.
2001 – מופעים בבית. הלהקה מופיעה לראשונה
באולם המפורסם "אפולו" בהארלם.
2004 – הפסקת הפעילות עקב קשיים כלכליים.
2008 - אנסמבל של 12 רקדנים מוקם ומופיע בכל
רחבי ארצות הברית במטרה לחשוף את עולם הבלט בפני קהלים חדשים.
2009 – תערוכת רטרוספקטיבה במרכז לינקולן בניו
יורק לציון 40 שנה לפעילות הלהקה.
2010 - ארתור מיטשל מעביר את הניהול האמנותי
של הלהקה לידיה של וירג'יניה ג'ונסון, רקדנית ראשית בלהקה ומייסדת המגזין למחול
"פוינט".
2012 - פועלת הלהקה במלוא המרץ עם 18 רקדנים
ומופיעה בכל רחבי ארצות הברית ובעיר הבית של הלהקה - ניו יורק.
רוברט גרלנד – כוריאוגרף הבית, יליד פילדלפיה.
החל ללמוד מחול בעיר הולדתו. את הכשרתו קיבל גם מרקדנים מתיאטרון המחול של הארלם ותיאטרון
המחול אלווין איילי. בגיל 15 הצטרף ל"פילידנסו" להקת המחול של פילדלפיה.
והיה לחבר הצעיר ביותר. היה בן חסותו של באלנשין. עבר לג'וליארד וסיים שם את לימודיו.
במהלכם רקד ועבד עם "בלט היספניקו". ב 1985 הצטרף לתיאטרון המחול של הארלם
כמתלמד. והפך במהרה לרקדן ראשי. ב-1999 מונה למנהל בית הספר ולכוריאוגרף הבית הראשון
של הלהקה. זכה בפרסים רבים ועבד עם להקות רבות ופרויקטים רבים.
"תמיד השתמשתי בדימויים מעולם האלכימיה כדי לתאר את תהליך היצירה של "מומיקס". אנחנו נעזרים במגוון אבזרים כדי ליצור דימויים חדשים, כמו שהאלכימאים נהגו לעשות בעת העתיקה כאשר שאפו ליצור זהב יש מאין. יש לנו את האמונה שביצירה החדשה נוכל ליצור זהב, לפחות למראית עין. רעיון המטמורפוזה מרתק אותי, לראות תופעות של טרנספורמציה בטבע או חיבור של תופעות אנושיות לאלמנטים מהטבע. כך נוכחתי שהמופע "אלכימיה" הוא מטאפורה לחלום על היכולת לעבור שינוי. כמו רבים אחרים לפני, ניסיתי ללמוד את רזי האלכימיה, כשמעבדת הניסיונות שלי היא הסטודיו, והמבחנות הן הרקדנים".
כך מספר מוזס פנדלטון על יצירתו "אלכימיה" שתועלה בקרוב במסגרת מופעי מחול במשכן. כן, להקת המחול מומיקס חוזרת לישראל עם מופע חדש "אלכימיה" שיצר מנהלה האמנותי מוזס פנדלטון. פנדלטון משלב גם בעבודה זו את הקסם המיוחד של מומיקס, ויוצר פנטזיה של תמונות מרהיבות עיניים ותנועה מעודנת.
מחול במשכן | 27 עד 30 במאי | בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה תל אביב
על המופע - אלכימיה
אלכימיה לוקחת את הצופים לעולם קסום של חלום – עולם התת מודע. המופע מחבר בין יסודות היקום – אדמה, מים, אש ואוויר - לבין האלמנטים הרוחניים העומדים מאחוריהם. הכול מתחיל מתחת למים, הרקדנים יוצרים את האש, הם חשים את כוח המשיכה של האדמה ונאבקים בו, הם מתרוממים באוויר ויוצרים חיבור ויזואלי בין ארץ לשמיים.
כבכל מופעיה של מומיקס, גם "אלכימיה" מורכב ממראות מרהיבים, תנועה מרגשת וחושניות. לצד היכולת הגבוהה של הרקדנים, משולבים במופע אפקטים ואמצעים טכניים המאפשרים ביטוי אמנותי ייחודי. כבלי פלדה דקים מאפשרים לרקדניות הלהקה לרחף כמו נוצות קלילות המנסות לעזוב את רצפת הבמה ולרחף באוויר. אפקטים של תאורה ו"קטיפה שחורה" יוצרים מטרפוזות מרגשות של אנשים וחפצים וקוראות תגר על כוח הכובד. התלבושות המקסימות מוסיפות חן וחושניות תחת התאורה הקסומה.
על להקת מומיקס
להקת המחול מומיקס הופיעה בישראל לפני 3 שנים עם המופע בוטניקה. היא מוכרת ואהודה ברחבי העולם בזכות מופעים מרהיבים המשלבים יופי פיזי ודמיון עשיר, ובשל המיומנות והמקוריות של רקדניה בהדרכתו של מוזס פנדלטון. יצירות של פנדלטון ושותפתו סינתיה קווין שובצו בסרטי קולנוע רבים, וזוכים להצלחה עולמית. הלהקה ייצגה את ארצות הברית באירועים ממלכתיים ובאירועי תרבות רבים, וזכתה בפרסים רבים ובהוקרה בינלאומית. "מומיקס" ממשיכה להפתיע ולרגש את הקהל בחמש יבשות כבר למעלה מ- 30 שנה.
המנהל האמנותי והכוריאוגרף מוזס פנדלטון
אחד היוצרים הבולטים בעולם המחול בארצות הברית. נולד בוורמונט ב-1949. גדל בחווה וניסיונו הבימתי הראשון היה בירידים חקלאיים. סיים תואר ראשון באוניברסיטת דארמות בספרות אנגלית ב-1971, ובאותה שנה הקים עם עוד חברים את "פילובולוס", להקה ששילבה הומור ואקרובטיקה, וזכתה להופיע בברודווי וברחבי העולם. ב-1980 פנדלטון עזב את הלהקה כדי להקים להקה משלו, וייסד את "מומיקס". פנדלטון משלב בין מחול לאקרובטיקה ומקפיד להכניס ליצירותיו אלמנטים מעולם החי והצומח. הוא יצר כוריאוגרפיות גם ללהקות נוספות כגון בלט ג'ופרי ודויטשה אופרה, הופיע בהפקה של הבמאי הרוסי יורי לובימוב ויצר כוריאוגרפיה להפקה של האופרה "כרמן" בבימוי לינה ורטמולר. הוא יצר מופעים עבור בלט אריזונה, עבור הטלוויזיה האמריקאית, ויחד עם דניאל עזרלו ודיויד פרסונס שהיו לפנים חברים במומיקס יצר כוריאוגרפיה לנבחרת ההתעמלות של רומניה. פנדלטון זכה בשלל פרסים על עבודותיו ובתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פילדלפיה.
סינתיה קווין – במאית שותפה
גדלה בדרום קליפורניה. אחרי שלמדה באוניברסיטת קליפורניה הצטרפה ללהקה "פילובולוס", והתנסתה בכוריאוגרפיה. בשנת 1983 הצטרפה ל"מומיקס" כרקדנית וכעוזרת למוזס פנדלטון. כמו כן, היא שיחקה בכמה סרטי קולנוע, ויצרה עם פנדלטון כוריאוגרפיה למופע הפתיחה של אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה.
האופרה הישראלית תל אביב יפו - טלפון להזמנות 03-6927777
27/05/2015 יום רביעי 20:00 | 28/05/2015 יום חמישי 20:00
29/05/2015 יום שישי 13:00 | 30/05/2015 מוצ"ש 21:00
ירושלים, תיאטרון ירושלים - כרטיסים: בימות
01/06/2015 יום שני 20:30
חיפה, אודיטוריום - כרטיסים: "קופת חיפה" 04-8662244
02/06/2015 יום שלישי 20:30
סרטו של סילבן ביגלאייזן, זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2015. ביגלאייזן עצמו זכה בפרס הבמאי המצטיין מטעם פדרציית מבקרי הקולנוע פדאורה.
אימו של סילבן, בת 95, שוכבת כבר כמה חודשים במיטה, כמעט ללא תנועה. נעה בחפשיות והומור בין רגעים של צלילות לבין אובדן זיכרון. סילבן מספר לאימו על תכניתו להפיק סרט על הבילוי המשותף שלהם, רגע לפני הפרידה. "ואפשר לעשות מזה כסף?" היא שואלת?
הבן "שימעל'ה", נמצא לצידה של אימו ומצליח בעזרת הומור, מוזיקה, שמחה ואופטימיות לאפשר לאימו עוד כמה ימים של חיים ורגעים של הנאה. ולא, הם לא תוקעים את ראשם בחול. האמת ברורה והם משוחחים עליה בישירות מרגשת. "אני תמיד נלחמת", אומרת האם, "תמיד יש משהו ששווה בעבורו להחזיק מעמד". אימרות חכמות, הומוריסטיות, של אשה שחייה עומדים להסתיים והיא אינה מוותרת.
סילבן בחר בדרך ביטוי קולנועית מרשימה. סרט שחור לבן פיוטי, עם נגיעות קטנטנות של צבע. כל כך קטנות, שניתן לא לשים לב אליהן. כל כך קטנות שלא בטוח שבכלל היו. צילומי קלוז-אפ נועזים. קרובים עד כמה שניתן. האם מצולמת ומלוא פניה המקומטים ממלאים את המסך... ואין יפה ממנה. סילבן מלטף את עורה ומצלם מקרוב קרוב את מערבולת הקמטים שזורמת תחת אצבעותיו. מבין הקמטים בוקע מדי פעם חיוך שובב. סילבן מלווה את עצמו בגיטרה ושר משירי ז'אק ברל. בחן רב וטוב לב. מחייך בחום. המוסיקה מנוגנת על ידו ואימו מצטרפת בשארית כוחותיה. שרה ועיניה נוצצות. ידיה רוקדות באויר באצבעות קמוטות, מלטפת ומנשקת את ידיו. מגע הידיים הוא כמעט כל מה שנשאר.
רב הסרט מתרחש בחדרה של אימו, אבל כדי להירגע מדי פעם, סילבן לוקח אותנו, יחד איתו כנראה, לטיול בחוץ. עצים בשלכת, רוח אביבית. שמיים מתקדרים בעננים. קצת אוויר טרי לנשמה.
גשם. העצים משתקפים בשלוליuת והעלים הנושרים מהעצים יוצרים מעגלים קטנים המלווים את צלילי המוסיקה החודרת של ז'אק ברל, ואנו חוזרים שוב אל האם אשר ימיה ספורים. כל כך יפה ומרגש.
פסטיבל דוק אביב הסתיים אתמול, אחרי מספר הקרנות קטן מדי של הסרט. זו דרכו של פסטיבל. אבל בטוח שהסרט הזה עוד ישוב אלינו בבתי הקולנוע, בסינמטקים או באחד מערוצי הטלוויזיה. חובה לראות. מקסים, מרגש, נוגע ללב... ואולי אפילו אופטימי.
בימוי, תסריט, צילום, תחקיר, אופטימיות ולב חם: סילבן ביגלאייזן הפקה: סילבן ביגלאייזן, גרגורי זלצמן, אלן קנול חברת הפקה: זן הפקות, ישראל, take five (Belgium) עריכה: ז'ואל אלקסיס פסקול: מיכאל גורביץ עיצוב תמונה: אבי לוי, קזביאר פיקה מוזיקה: סילבן ביגלאייזן, ז'אק ברל
מוסקבה על הגובה. מופע האופרה כלת הצאר הגיע ארצה בשלמותו. הסולנים, המקהלה והתזמורת. כמו במופעי הנסיך איגור של האופרה בולשוי, גם כלת הצאר היא הפקה נפלאה שבה הוקדשה תשומת לב לכל פרט. המוסיקה נפלאה, נראה שזה כבר די מובן מאליו באופרה. הסולנים מצויינים הן בשירה והן במשחק. קולם הדרמטי מגיע בקלות (כך זה נראה לפחות) ממש עד השורות האחרונות ביציע. אבל הפעם, חוברים אליה עיצוב הבמה המקורי של ולדימיר מקסימוב שמעשיר את השימוש בחלל הבמה ומשאיר המון מקום לדמיון. בית כלא? עיר גדולה? ארמון הצאר? כלוב צפוף ומאיים? הכל כיד דמיונכם. התאורה שמשלימה את התפאורה ומאפשרת שימוש מעניין מאד בעומק הבמה, כשההתרחשויות שברקע נראות בצלליות על רקע מסך מואר, והזמרים שבחזית הבמה מוארים בבהירות שמדגישה אותם כנגד ההתרחשויות שברקע. התלבושות בעיצובה של מריה דנילובה, עשירות ומגוונות, כשכל פרט בהן עשוי עד הסוף. הבימוי של יורי אלכסנדרוב עשיר מאד. לאורך כל האופרה יש התרחשויות שונות בכל אזורי הבמה, המוסיפות לעניין ולאווירה, ואינן מתחרות בהתרחשות המרכזית. והתזמורת, מחונכת ומדוייקת, תחת שרביטו של פליקס קורובוב. מלאת חיים מצד אחד, ורגישה מאד לשירה על הבמה. פשוט הפקה שלמה ומושלמת.
אהבה סוחפת, ריגושים, שיקויים, רמאויות, קנאה חסרת מעצורים ותשוקה בוערת. רימסקי קורסקוב הלחין את "כלת הצאר" בסוף המאה ה-19 לליברית של איליה טיומאנב על פי דרמה מאת לב אלכסנדרוביץ`. זוהי אופרה רוסית סוחפת שמביאה לבמה את הצד האפל בחברה הרוסית ובמרכזה סיפור על אהבת אמת שלעולם לא תוכל להתממש. האופרה מזכירה בהרבה מובנים טרגדיה שקספירית נוקבת כאשר לקראת סופה שרה הגיבורה אריית שיגעון לפי מיטב המסורת של האופרות האיטלקיות במאה ה-19.
העלילה מספרת על גריזנוי, משומרי הראש של הצאר איוואן האיום, המאוהב במרפה, בתו הצעירה של הסוחר סורוקין, המיועדת להינשא לליקוב. נשמע מסובך? זו רק ההתחלה. בצר לו מבקש גריזנוי מרופאו האישי של הצאר שיקוי אהבה בעזרתו יוכל (אולי) לכבוש את ליבה של מרפה. אהובתו של גריזנוי שומעת על כך ומחליטה להילחם על האיש שהיא אוהבת. היא מחליפה את שיקוי האהבה ברעל ההורג כל תשוקה פיזית. בעוד מרפה מתכננת את החתונה מחליט הצאר כי הוא רוצה במרפה לרעייתו שלו. מרפה נופלת למשכב והשמועות מספרות כי אשם בכך אהובה ליקוב. הצאר מצווה להוציאו להורג, וגריזנוי מבצע את פקודתו. אהובתו מודה כי היא זו שהחליפה בין שיקוי האהבה לשיקוי המורעל. גריזנוי דוקר אותה למוות ומרפה בהזיותיה מדמה כי גריזנוי הוא אהובה ליקוב.
צילומים: יוסי צבקר
בית "האופרה החדשה" ממוסקבה הוא אחד מבתי האופרה החשובים ברוסיה כיום. סולני האופרה החדשה ממוסקבה הם מיטב הזמרים הרוסיים של ימינו המופיעים דרך קבע בכל בתי האופרה המרכזיים ברוסיה כולל הבולשוי והמרינסקי וכן בבתי אופרה רבים ברחבי העולם.
כדאי מאד לראות ולשמוע. בכל זאת, לא בכל יום מגיעה ארצה הפקה שלמה ברמה הזו.
תאריכי מופעים:
יום ו' 8.520:00 | מוצ"ש 9.5 20:00 | יום ב' 11.5 20:00 |יום ג' 12.520:00| יום ד' 13.5 20:00 | יום ה' 14.5 20:00 | יום ו'15.5 13:00 | מוצ"ש 16.5 21:00 | יום ב' 18.5 20:00 | יום ג' 19.5 20:00
בסדרת הקונצרטים יהודים בעם; ישראלים בע״מ מציג ד"ר אסף שלג דוגמאות להשפעות מוסיקליות מקומיות שהשפיעו על יוצרים יהודיים בארץ מולדתם, נדדו עם היוצרים היהודים לארצות חדשות ושם נמהלו בסגנונות אחרים, מקוריים ומיובאים מארצות אחרות. כור היתוך מורכב, הנובע מנדידת היהודים, מרצון או מכורח, ומדיאלוג תרבותי מתמשך עם קהילות רוב לא-יהודיות. אסף יוצר פה ז'נר חדש של קונצרטים בהם הוא מתייחס למקורות המוסיקליים, לגורמים המשפיעים ולמרכיבי היצירות, המביאים לידי ביטוי את ערוב הסגנונות. הוא מלווה את היצירות בהסברים מעניינים ורהוטים הממחישים את רעיונותיו והופכים את הקונצרט לחוויה מעשירה ומרתקת.
ד"ר אסף שלג, פסנתרן מחונן ומוסיקולוג, חוקר את השפעות המקום על התפתחות המוסיקה היהודית. מחקרו נערך במסגרת פרוייקט "דעת המקום" המתקיים במסגרת פרוייקט I-Core של הקרן הלאומית למדעים. אסף בעצם מערער על המושג "מוסיקה יהודית". המוסיקה שיצרו מלחינים יהודיים הינה אוסף (לפעמים תערובת, לעיתים תרכובת) של צלילים וסגנונות. למשל, אומר אסף מוסיקה תימנית בפלשתינה א״י ולאחר מכן בישראל נכתבה כאן בהתנייה מסוימת שעברה דרך אוצר המילים המוזיקלי המערבי״ ועברו לא מעט שנים עד שמלחינים אימצו את המאפיינים התחביריים של המוזיקה הזו מבלי להחפיץ אותה לצרכים לאומיים ורטוריים.
אסף מסביר את הקונספט שמאחורי סדרת הקונצרטים:
סדרת הקונצרטים יהודים בעם, ישראלים בע״מ מבקשת להשמיע את הדי המקומות הממשיים והמדומיינים שהזינו את כתיבתה של מוזיקה יהודית במאה העשרים. חשיפת אותם מקומות דרך היצירות המרכיבות את שני הקונצרטים יגלה יצירות בתנועה. תנועתם של מלחינים מהגרים ממולדות שונות למחוזות חדשים. אבל התנועה המרכיבה את יצירותיהם של המלחינים היהודים הללו אינה פיזית בלבד, שכן אל הפרטיטורות הנכתבות על ידם פולשים קולות שונים המאפיינים את כתיבתם כקבוצה של יוצרים עקורים. וזו אינה תרכובת הרמונית בהכרח. לעתים אלו הם קולות המתנגשים זה בזה ומעמתים את המקומות המתחרים על תשומת לבו של המלחין—בין שהם מקומות ביוגרפיים, אוטוביוגרפיים, מושאי געגוע, קולות ליטורגיים שאולים מליטורגיות שזרות למלחין, או קולות פואטיים שאולים שהמלחין מנפיש מחדש בצלילים. מוזיקה בתנועה, אם כן, מגלה את נוכחותם של מקומות מעין אלו כמו גם את נוכחותם הנעדרת של מקומות אחרים.
מחזורי שירים לבריטון ופסנתר על טקסטים מאת היינריך היינה
גיא פלץ | עידו אריאל בן-ציון אורגד (2006-1926) הצבי ישראל (1949) לבריטון ופסנתר
גיא פלץ | עידו אריאל מרק קופיטמן (2011-1929) קינה (1973) לחליל סולו
מיכאל לוקין מריו קסטלנואובו-טדסקו (1968-1895) שלושה כוראלים על מלודיות עבריות (1926) לפסנתר סולו
אסף שלג סייד דרוויש (1923-1892) | רחמים עמאר (1976-1898) מוחמד עבד אל-והאב (1991-1902)
פיוטים מירושלים של אמצע המאה העשרים
רוני איש-רן
בסיום הקונצרט, הצליח רוני איש-רן לרגש את הקהל באולם בשירה בציבור של פיוטים המהווים נקודת מפגש תרבותית בין מוסיקה יהודית, טורקית וערבית. רוני לימד את אחד הפיוטים וזכה להשתתפות ערה של כולם.
הקונצרט השני – קונסרבטוריון ת"א (שטריקר), 28 במאי 2015, 20:00
הקונצרט השני עוסק בתפר שבין אירופה לישראל ובין והסמלים המוזיקליים ההולכים ודוהים של מזרח אירופה. גם היצירות בקונצרט זה אומרות כולן תנועה. ארנסט בלוך כותב את רביעיית המיתרים הראשונה שלו בשנת 1916 לאחר שמחזור שלם של יצירות יהודיות שכתב באירופה בין השנים 1916-1911 (ושהמפורסמת בהן היא שלמה לצ׳לו ותזמורת) מבהירות לו בהדרגה שאירופה עסוקה באופן אובססיבי מידי במהויות לאומיות מכדי להכיל יצירות אלו בשיח התרבותי שלה. אבל אותה הכרה שתוביל את בלוך עוד באותה שנה לארה״ב (שם יסיים את הרביעייה במלון בניו-יורק), תביא גם לדהייה של הסמלים המוזיקליים המזרח-אירופאיים בכתיבתו. וכך, במקום סטריאוטיפים מוזיקליים באמצעותם הזדהה בלוך כיהודי ביצירותיו המוקדמות יותר, מציגה הרביעייה מסס של תבניות מלודיות מזרח אירופאיות מהול בתחביר מוזיקלי כרומטי שמבקש לפסוע מעבר להסמלות. אותו שלב כבר ייתר את הכותרת ״היהודית״. עם הדהייה הסמנטית הזו יאבד בלוך את מקומו באירופה ויעבור לכתוב לקהילייה מפרשת חדשה בארה״ב, קהילייה של יהודים אמריקאיים יוצאי מזרח אירופה.
מי שיאבד את מקומו בגרמניה בראשית שנות השלושים הוא המלחין הגרמני יהודי אריך וולטר שטרנברג (1974-1891). שטרנברג שכבר נחל הצלחה עם יצירותיו הראשונות בגרמניה, החל לפקוד את פלשתינה המנדטורית אחת לשנה החל מאמצע שנות העשרים ועד להגירתו אליה בשנת 1932. בפלשתינה ביקר את אשתו השנייה ושלושת ילדיו, ואפילו עגנון ידווח במכתביו לאשתו שלו על פגישתו עם הזוג שטרנברג בחוף ת״א, ביולי 1931. עם הגירתו יהיה שטרנברג לאחד המלחינים הבולטים בפעילותו להקמת התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית ולהקמה מחדש של הסניף הארץ הישראלי של האגודה הבינלאומית למוזיקה מודרנית. אבל הרביעייה שלפנינו שייכת לתקופה הגרמנית של שטרנברג והיא לכשעצמה מזכירה לנו שמוזיקה אומנותית בישראל היא ״סניף״ של מוזיקה אומנותית שנעקרה מאירופה בשנות השלושים. כמו בלוך, הרביעייה מוצאת גם את שטרנברג מביט מזרחה. שטרנברג בונה את רביעיית המיתרים על השיר היידי דער פארם (המעבורת) שמונכח בשיאה של היצירה באמצעות זמרת מצו-סופרן המתלווה לרביעייה. בברלין, על התפר שבין מזרח למערב אירופה ביקש שטרנברג לתת תוקף מודרניסטי לקולות המהגרים היהודים שעברו דרך ברלין או השתקעו בה. את ברלין עיר מולדתו ייאלץ שטרנברג לעזוב בשנת 1932; ובישראל ייאלץ לתרגם את השיר היידי לעברית ובכך להפוך אותו למושא גלותי בשיח הממלכתי של שנות החמישים.
מן העבר השני של מלחמת העולם השנייה, לאחר שחרורו מאושוויץ יצבע פרימו לוי את המקום אליו חזר דרך המוזיקה העממית המאפיינת אותו: ״…אבל אחר כך, כשהתחלנו לשיר / את שירינו הטובים חסרי הטעם, / אז זה קרה, וכל הדברים / חזרו להיות הדברים של פעם״. את הדימויים האלו תרגם צבי אבני (נולד 1927) לצלילים בשנת שבתון שעשה בניו-יורק בשנת 1998 תחת הכותר איזהו אדם? אולם את ה״שירים הטובים חסרי הטעם״ שמע אבני לא רק כשירי עם איטלקיים, אליהם כיוון לוי, אלא גם כשירי היידיש ששמע אבני בילדותו. ומה שאצל לוי הוא קרום מוזיקלי דק המגן על הניצול מזיכרונותיו המאיימים לכלותו (כל עוד אותה מוזיקה מתנגנת), מוכתם בלחן של אבני בהרמזים מוזיקליים על אודות העבר היהודי המזרח אירופאי. כך, בהפרש של כחצי מאה זה מזה נמצאו המשורר והמלחין כותבים למקום שאבד להם.
את הסדרה יחתום דואט לסופרן ומצו סופרן יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע (שיר השירים ב׳:14) שהלחין פאול בן-חיים (1984-1897) בשנת 1965. בן-חיים שהיה בין השאר מורו של אבני ושל אורגד, היגר ממינכן בשנת 1933 לחפש מקלט זמני בפלשתינה ובה הפך (ואולי בעל כורחו) למלחין הלאומי של ישראל. ומדוע בעל כורחו? מי שהגיע מאסכולה קומפוזיטורית אירופאית שמרנית, הצליח לטוות דרך ביניים שבה הסְמַלוֹת לאומיות ציוניות במוזיקה נקלטו כשניוניות בלבד במערכת כתיבה אירוצנטרית. יצירותיו המשכרות, כתוצאה מכך, מזכירות כי המקום הנוכחי יכול להירשם גם בכאב רב, כאב שהמוזיקה לא בהכרח מסגירה בשמיעה ראשונה.
הכניסה חינם, אבל יש צורך להזמין מראש כרטיסים בקונסרבטוריון שטריקר: 03-5466228
"הדבר החשוב ביותר שמורה יכול ללמד את תלמידיו, הוא להתייחס לכל דבר ברגש. לא רק במוסיקה. לכל דבר בחיים" אומר סימור ברנשטיין בפתיחת סרטו של איתן הוק, המוצג בימים אלה בפסטיבל דוק אביב. בצעירותו, לחם סימור בקוריאה והופיע בפני חיילים שמעולם לא שמעו מוסיקה קלאסית. ייתכן שזו היתה "טבילת אש" אפקטיבית לפסנתרן שבדרך. לדבריו, הפך סימור ברנשטיין פסנתרן מחונן בעיצומה של קריירה בינלאומית... ושנא כל רגע. פחד הבמה והחרדות האיומות שתקפו אותו לפני ובמהלך כל קונצרט, הכניעו אותו. בגיל 50, הוא החליט לעבור לצד ההוראה. מורה לנגינה ולחיים. הוא מלמד את טובי הפסנתרנים ומקנה להם את הרגישות המיוחדת שלו.
מורה בכל רמח איבריו. עם אמירות מעניינות שניתן לשייך להרבה עולמות אחרים מעבר למוסיקה, תשומת לב אינסופית לפרטים התנהגותיים ומוסיקליים. סימור דואג לנשימה של הפסנתרנים, למידת הלחיצה על הקלידים, גובה מדוייק של הכסא והמחשבות שמאחורי הצלילים. כל אלה יחד מייצרים את הצלילים הצבעוניים שלו ושל תלמידיו.
תקופה שבה זכה לטיפול מפנק מצד הפטרונית שלו, לא בלבלה אותו. הוא גר בבית ענק וכל מה שאדם זקוק לו והרבה מעבר, סופק לשם עם שליחים. זה נמשך שנה. ומאז, כבר 57 שנים הוא גר בדירה קטנה בת חדר אחד. פסנתר כנף, ספה מתקפלת, מטבחון קטנטן.
קטעי הנגינה של סימור מאפשרים לנו הצופים לתמוה איך פסנתרן כמוהו ויתר על אורות הבמה והתהילה. סימור מדגים על הפסנתר כל כך הרבה צבעים וגוונים ואלה מלווים את הרגשות האמיתיים הנחוצים לכל פסנתרן - אמן. הוא מכיר לתלמידיו את כל אברי הפסנתר והדרך הנכונה לפרוט עליהם. הוא מדריך אותם בהבנת הגוף שמניע את הקלידים. איך באמצעות השימוש בידע הזה, אפשר להניע את עוצמות הרגשות אצל המאזין.
הסרט מלווה את סימור בכיתות אמן שבהם בעזרת ביקורת עניינית מצד אחד והמון חום ואמפטיה הוא מצליח להגיע אל תלמידיו, ודרכם אל הקהל.
הסרט של איתן הוק מרגש ומכבד את הפסנתרן שמונע ע"י מסירות נפש אמיתית לחינוך תלמידיו ולמוסיקה. האימון על הכלי הופך אותך לא רק לפסנתרן טוב יותר אלא לאדם טוב יותר. הוא נוגע ברגישות רבה, בנקודות שאני, כמורה לפיתוח קול, מנסה להקנות לתלמידי.
סימור: הקדמה הוא סרט לכולם. למוסיקאים כמובן. אבל למורים, מדריכים, מנהלים, מנחים. כולם יכולים להפנים ולכוון את התובנות לתחומי העיסוק שלהם. ומעבר לכל, להנות ממוסיקה שמיימית.
לא מזמן חגגנו את פסטיבל מוסטונן עם קונצרטים של שתי מקהלות נפלאות מאסטוניה וקונצרט חגיגי "איתך ארמניה", לציון 100 שנים לשואת העם הארמני. בקרוב מאד, נחגוג את יום רוסיה במופע פולקלור ייחודי של מקהלת .... וביניהם, שגרירות הונגריה בישראל מזמינה את הציבור לחגיגה קולינרית ותרבותית שתתקיים בין התאריכים 15-16 במאי 2015. ימי הונגריה יתקיימו במיתחם התחנה בתל-אביב.
בתכנית:
יום ו' 1 במאי
11:00 דברי פתיחה – רון חולדאי, ראש עירית תל-אביב ו- H.E. Andor Nagy, שגריר הונגריה בישראל.
11:00 תחילת תחרות פתרון הקוביה ההונגרית – על המרפסת
11:15 מופע מחול הונגרי של להקת פאלוק מ- Szécsény – הונגריה
12:00 מופע שלישית הג'אז Farkas Zsolt
13:00 מופע מחול הונגרי שני של להקת פאלוק מ- Szécsény – הונגריה
15:00 גמר תחרות הקוביה ההונגרית – על הבמה הראשית
15:45 חלוקת פרסים לזוכים
שבת, 16 במאי
11:00 מופע לילדים
12:00 מופע מחול הונגרי של להקת פאלוק מ- Szécsény – הונגריה
12:30 יותם - מופע לילדים
13:30 מופע שלישית הג'אז Farkas Zsolt
14:30 מופע מחול הונגרי של להקת פאלוק מ- Szécsény – הונגריה
לאורך האירועים, יוגשו מאכלים הונגריים מסורתיים. חלקם יוכנו במקום. גולש הונגרי, קיורטוש, פלצ'ינטה, לאנגוש, מטעמי כבד אווז, סלאמי הונגרי ועוד. מי שמכיר אותם, יודע שכדאי לבוא. מי שעדיין לא מכיר, אני ממליץ.
שלכם,
יורם בר-סלע
נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
.JPG)
%2B(1).JPG)
